שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  12:25, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "([-־בלה \[]\d{1,2}) ל((\[\[)?(ינואר|פברואר|מרץ|אפריל|מאי|יוני|יולי|אוגוסט|ספטמבר|אוקטובר|נובמבר|דצמבר))" ב־"$1 ב$2"
שורה 25: שורה 25:  
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, טען כי דו"ח המל"ל הוזמן על ידי חיפה כימיקלים עצמה: "למה הזמנתי בעצם את הדו"ח הזה? (של וועדת המומחים). כי לאחרונה קיבלתי חוות דעת מהמל"ל (זרוע ממשלתית להזכירכם) הטוענת שהמיכל הזה תמים, ביקשתי מאנשיי לבדוק מי כתב את חוות הדעת הזו, מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר כאן את המיכל? להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת "חיפה כימיקלים", בעלת המפעל!"{{הערה|שם=infospot|}}
 
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, טען כי דו"ח המל"ל הוזמן על ידי חיפה כימיקלים עצמה: "למה הזמנתי בעצם את הדו"ח הזה? (של וועדת המומחים). כי לאחרונה קיבלתי חוות דעת מהמל"ל (זרוע ממשלתית להזכירכם) הטוענת שהמיכל הזה תמים, ביקשתי מאנשיי לבדוק מי כתב את חוות הדעת הזו, מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר כאן את המיכל? להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת "חיפה כימיקלים", בעלת המפעל!"{{הערה|שם=infospot|}}
   −
על רקע כישלון המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום ועל רקע השימוע שמנהל [[המשרד להגנת הסביבה]] לחיפה כימיקלים, עיריית חיפה כינסה בראשון לפברואר 2017 מסיבת עיתונאים, בהם הציג ראש העיר יונה יהב יחד עם פרופ' אהוד קינן, דו"ח חדש עליו חתומים 10 פרופסורים מאוניברסיטאות בישראל ובראשם קינן. כתב המינוי לוועדת המומחים ניתן על ידי ראש עיריית חיפה ב- 17 לינואר, שבועיים לפני פרסום הדו"ח. בכתב המינוי וכן בפתח הדו"ח מודגש כי מטרת הוועדה לגבש חוות דעת מומחים מקצועית ואובייקטיבית, וכי לשם כך חברי הוועדה לא קיבלו שכר כלשהו או טובת הנאה אחרת.{{הערה|שם=infospot|}}
+
על רקע כישלון המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום ועל רקע השימוע שמנהל [[המשרד להגנת הסביבה]] לחיפה כימיקלים, עיריית חיפה כינסה בראשון לפברואר 2017 מסיבת עיתונאים, בהם הציג ראש העיר יונה יהב יחד עם פרופ' אהוד קינן, דו"ח חדש עליו חתומים 10 פרופסורים מאוניברסיטאות בישראל ובראשם קינן. כתב המינוי לוועדת המומחים ניתן על ידי ראש עיריית חיפה ב- 17 בינואר, שבועיים לפני פרסום הדו"ח. בכתב המינוי וכן בפתח הדו"ח מודגש כי מטרת הוועדה לגבש חוות דעת מומחים מקצועית ואובייקטיבית, וכי לשם כך חברי הוועדה לא קיבלו שכר כלשהו או טובת הנאה אחרת.{{הערה|שם=infospot|}}
    
על הדו"ח חתומים עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, ביניהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה.  חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון,  31.01.2017}}{{הערה|שם=infospot|}} [[המשרד להגנת הסביבה]] תקף את דו"ח הפרופסורים בבית המשפט וטען כי: "הדוח אינו מעלה טענות שמצדיקות שינוי בעמדת המשרד כרגולטור בנושא החומרים המסוכנים, הוא רצוף באי-דיוקים מקצועיים, שעניינם בהערכת יתר בלתי מבוססת של הסיכון מהקיים ממערך יבוא האמוניה במפרץ חיפה".[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001183982]
 
על הדו"ח חתומים עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, ביניהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה.  חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון,  31.01.2017}}{{הערה|שם=infospot|}} [[המשרד להגנת הסביבה]] תקף את דו"ח הפרופסורים בבית המשפט וטען כי: "הדוח אינו מעלה טענות שמצדיקות שינוי בעמדת המשרד כרגולטור בנושא החומרים המסוכנים, הוא רצוף באי-דיוקים מקצועיים, שעניינם בהערכת יתר בלתי מבוססת של הסיכון מהקיים ממערך יבוא האמוניה במפרץ חיפה".[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001183982]

תפריט ניווט