שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 4: שורה 4:     
==סיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==
 
==סיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==
קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].
+
קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].  
    
דליפה של אמוניה לאוויר כתוצאה מפיצוץ, דליפה בצנרת או תרחיש אחר עלולה לגרור פגיעה רחבת היקף באלפי אנשים שחיים בקרבת המיכל והמתקנים הקשורים בו. האמוניה יוצרת תמיסה חזקה המאכלת את שטח הפנים של רקמות לחות כמו העיניים, קנה הנשימה והעור והיא יכולה לגרום למוות. רמת הרעילות של האמוניה קשורה בריכוז החומר באוויר. {{הערה|שם=rinat2013| צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406 מתקן האמוניה בחיפה מסכן אלפים, אך פינויו מתעכב], הארץ, 18.04.2013}}
 
דליפה של אמוניה לאוויר כתוצאה מפיצוץ, דליפה בצנרת או תרחיש אחר עלולה לגרור פגיעה רחבת היקף באלפי אנשים שחיים בקרבת המיכל והמתקנים הקשורים בו. האמוניה יוצרת תמיסה חזקה המאכלת את שטח הפנים של רקמות לחות כמו העיניים, קנה הנשימה והעור והיא יכולה לגרום למוות. רמת הרעילות של האמוניה קשורה בריכוז החומר באוויר. {{הערה|שם=rinat2013| צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406 מתקן האמוניה בחיפה מסכן אלפים, אך פינויו מתעכב], הארץ, 18.04.2013}}
שורה 15: שורה 15:  
קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}
 
קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}
   −
באוגוסט 2016 הגיש פרופסור אהוד קינן, פרופסור לכימיה מהטכניון, חוות דעת לבג"ץ, על הסיכון הנובע מהספינה שמביאה את האמוניה למיכל. חוות דעת זו הוגשה לבג"ץ על ידי עיריית חיפה, בהתייחס לעתירה המתקיימת מאז שנת 2011 בעניין היתר הבניה למיכל האמוניה.{{הערה|שם=infospot|[http://infospot.co.il/sviva/n/amonia_tank_disaster_or_reasonable_threat מיכל האמוניה - אסון קטסטרופלי או סיכון סביר?] אתר אינפו-ספוט, 01.2.2017}}  
+
באוגוסט 2016 הגיש פרופסור אהוד קינן, פרופסור לכימיה מהטכניון, חוות דעת לבג"ץ, על הסיכון הנובע מהספינה שמביאה את האמוניה למיכל. חוות דעת זו הוגשה לבג"ץ על ידי עיריית חיפה, בהתייחס לעתירה המתקיימת מאז שנת 2011 בעניין היתר הבניה למיכל האמוניה.{{הערה|שם=infospot|[http://infospot.co.il/sviva/n/amonia_tank_disaster_or_reasonable_threat מיכל האמוניה - אסון קטסטרופלי או סיכון סביר?] אתר אינפו-ספוט, 01.2.2017}}  
   −
חוות דעת זו של פרופ' קינן גררה חוות דעת נגדית של חברה בשם הזמט ותגובה של [[המועצה לביטחון לאומי]], (מל"ל). חברת הזמט, המתמחה בין השאר בניהול סיכונים מחומרים מסוכנים, כתבה חוות דעת נגדית לדוח של קינן, חוות הדעת של הזמט, שנכתבה ביוזמת חיפה כימיקלים, מבקרת את חוות הדעת המקורית של קינן וקובעת כי "הנחות היסוד של מחבר חוות הדעת והקביעות בהן הוא השתמש נמצאו כלא מבוססות" וגם כי "הסיכון המתואר בחוות הדעת הינו מופרז מאוד בהשוואה לסיכון המוערך על ידי שימוש במודלים מקובלים ובשיטות הערכת סיכונים מקובלות.... לא ניתן להתבסס על חוות הדעת בכל הנוגע לתרחישי הסיכון הנטענים מאוניית האמוניה." {{הערה|שם=infospot|}}
+
חוות דעת זו של פרופ' קינן גררה חוות דעת נגדית של חברה בשם הזמט ותגובה של [[המועצה לביטחון לאומי]], (מל"ל). חברת הזמט, המתמחה בין השאר בניהול סיכונים מחומרים מסוכנים, כתבה חוות דעת נגדית לדוח של קינן, חוות הדעת של הזמט, שנכתבה ביוזמת חיפה כימיקלים, מבקרת את חוות הדעת המקורית של קינן וקובעת כי "הנחות היסוד של מחבר חוות הדעת והקביעות בהן הוא השתמש נמצאו כלא מבוססות" וגם כי "הסיכון המתואר בחוות הדעת הינו מופרז מאוד בהשוואה לסיכון המוערך על ידי שימוש במודלים מקובלים ובשיטות הערכת סיכונים מקובלות.... לא ניתן להתבסס על חוות הדעת בכל הנוגע לתרחישי הסיכון הנטענים מאוניית האמוניה." {{הערה|שם=infospot|}}
    
תא"ל (מיל) צוק-רם זאב, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, שלח לעיריית חיפה התייחסות לחוות הדעת של קינן בבג"ץ. בין היתר נכתב כי: "הסיכוי להתרחשות אירוע קיצוני כמו שמתואר בחוות הדעת של פרופ' קינן לאירוע "פתע-פתע" הינו בסבירות נמוכה מאוד." עוד הוא ציין כי "תרחיש של פגיעה באניית האמוניה המתדלקת תהיה אכן קשה יותר מאשר פגישה במיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. יחד עם זאת, יש למדינת ישראל מנגנון להסדרת כניסתה." בהמשך נטען כי גם חוות דעת זו הוזמנה על ידי חיפה כימיקלים. {{הערה|שם=infospot|}}
 
תא"ל (מיל) צוק-רם זאב, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, שלח לעיריית חיפה התייחסות לחוות הדעת של קינן בבג"ץ. בין היתר נכתב כי: "הסיכוי להתרחשות אירוע קיצוני כמו שמתואר בחוות הדעת של פרופ' קינן לאירוע "פתע-פתע" הינו בסבירות נמוכה מאוד." עוד הוא ציין כי "תרחיש של פגיעה באניית האמוניה המתדלקת תהיה אכן קשה יותר מאשר פגישה במיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. יחד עם זאת, יש למדינת ישראל מנגנון להסדרת כניסתה." בהמשך נטען כי גם חוות דעת זו הוזמנה על ידי חיפה כימיקלים. {{הערה|שם=infospot|}}
שורה 27: שורה 27:  
על רקע כישלון המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום ועל רקע השימוע שמנהל [[המשרד להגנת הסביבה]] לחיפה כימיקלים, עיריית חיפה כינסה בראשון לפברואר 2017 מסיבת עיתונאים, בהם הציג ראש העיר יונה יהב יחד עם פרופ' אהוד קינן, דו"ח חדש עליו חתומים 10 פרופסורים מאוניברסיטאות בישראל ובראשם קינן. כתב המינוי לוועדת המומחים ניתן על ידי ראש עיריית חיפה ב- 17 בינואר, שבועיים לפני פרסום הדו"ח. בכתב המינוי וכן בפתח הדו"ח מודגש כי מטרת הוועדה לגבש חוות דעת מומחים מקצועית ואובייקטיבית, וכי לשם כך חברי הוועדה לא קיבלו שכר כלשהו או טובת הנאה אחרת.{{הערה|שם=infospot|}}
 
על רקע כישלון המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום ועל רקע השימוע שמנהל [[המשרד להגנת הסביבה]] לחיפה כימיקלים, עיריית חיפה כינסה בראשון לפברואר 2017 מסיבת עיתונאים, בהם הציג ראש העיר יונה יהב יחד עם פרופ' אהוד קינן, דו"ח חדש עליו חתומים 10 פרופסורים מאוניברסיטאות בישראל ובראשם קינן. כתב המינוי לוועדת המומחים ניתן על ידי ראש עיריית חיפה ב- 17 בינואר, שבועיים לפני פרסום הדו"ח. בכתב המינוי וכן בפתח הדו"ח מודגש כי מטרת הוועדה לגבש חוות דעת מומחים מקצועית ואובייקטיבית, וכי לשם כך חברי הוועדה לא קיבלו שכר כלשהו או טובת הנאה אחרת.{{הערה|שם=infospot|}}
   −
על הדו"ח חתומים עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, ביניהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון, 31.01.2017}}{{הערה|שם=infospot|}} [[המשרד להגנת הסביבה]] תקף את דו"ח הפרופסורים בבית המשפט וטען כי: "הדוח אינו מעלה טענות שמצדיקות שינוי בעמדת המשרד כרגולטור בנושא החומרים המסוכנים, הוא רצוף באי-דיוקים מקצועיים, שעניינם בהערכת יתר בלתי מבוססת של הסיכון מהקיים ממערך יבוא האמוניה במפרץ חיפה".[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001183982]
+
על הדו"ח חתומים עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, ביניהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון, 31.01.2017}}{{הערה|שם=infospot|}} [[המשרד להגנת הסביבה]] תקף את דו"ח הפרופסורים בבית המשפט וטען כי: "הדוח אינו מעלה טענות שמצדיקות שינוי בעמדת המשרד כרגולטור בנושא החומרים המסוכנים, הוא רצוף באי-דיוקים מקצועיים, שעניינם בהערכת יתר בלתי מבוססת של הסיכון מהקיים ממערך יבוא האמוניה במפרץ חיפה".[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001183982]
    
==פעילות הרשויות בנושא==
 
==פעילות הרשויות בנושא==
מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, חשפה את אזור מפרץ חיפה לירי טילים מכיוון לבנון. בדיון שהתקיים במועצת העיר לאחר המלחמה, הזהיר ראש המסלול להנדסת איכות ואמינות בטכניון כי המתקן מסוכן. הוא הציג תרחיש בו פצצה במשקל 500 קילו תפגע ישירות בגג המתקן העשוי פח. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110]  
+
מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, חשפה את אזור מפרץ חיפה לירי טילים מכיוון לבנון. בדיון שהתקיים במועצת העיר לאחר המלחמה, הזהיר ראש המסלול להנדסת איכות ואמינות בטכניון כי המתקן מסוכן. הוא הציג תרחיש בו פצצה במשקל 500 קילו תפגע ישירות בגג המתקן העשוי פח. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110]
    
בעקבות הלחימה בלבנון, הוקמה ועדה ציבורית בראשות הרצל שפיר ('''ועדת הרצל שפיר''') לבחינת הסיכונים לציבור ולסביבה מפגיעה אפשרית במתקני תעשייה בחיפה, ולהצעת דרכים לצמצום הסיכונים. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2007. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Pages/HaifaHazardousMaterials.aspx]
 
בעקבות הלחימה בלבנון, הוקמה ועדה ציבורית בראשות הרצל שפיר ('''ועדת הרצל שפיר''') לבחינת הסיכונים לציבור ולסביבה מפגיעה אפשרית במתקני תעשייה בחיפה, ולהצעת דרכים לצמצום הסיכונים. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2007. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Pages/HaifaHazardousMaterials.aspx]
שורה 69: שורה 69:  
* [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Documents/ShafirReportMarch2007.pdf הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת ההערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה ובשעת חירום, בראשות הרצל שפיר], 2007
 
* [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Documents/ShafirReportMarch2007.pdf הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת ההערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה ובשעת חירום, בראשות הרצל שפיר], 2007
 
* אתוס אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ, י.ל. ניתוח מערכות בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0601-P0700/P0661.pdf בחינת חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה], דו"ח שהוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], דצמבר 2011 {{pdf}}
 
* אתוס אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ, י.ל. ניתוח מערכות בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0601-P0700/P0661.pdf בחינת חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה], דו"ח שהוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], דצמבר 2011 {{pdf}}
* פאדי עיאדאת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110 מדוע תמך מנכ"ל עיריית חיפה במתן היתר בנייה למתקן האמוניה במפרץ?],הארץ, 22.5.2009  
+
* פאדי עיאדאת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110 מדוע תמך מנכ"ל עיריית חיפה במתן היתר בנייה למתקן האמוניה במפרץ?],הארץ, 22.5.2009  
 
* קובי מנדל, [http://news.walla.co.il/item/2600492 המבקר על מכל האמוניה: "לפעול למניעת אסון בחיפה"], וואלה, 25.12.2012
 
* קובי מנדל, [http://news.walla.co.il/item/2600492 המבקר על מכל האמוניה: "לפעול למניעת אסון בחיפה"], וואלה, 25.12.2012
* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406 מתקן האמוניה בחיפה מסכן אלפים, אך פינויו מתעכב], הארץ, 18.4.2013
+
* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406 מתקן האמוניה בחיפה מסכן אלפים, אך פינויו מתעכב], הארץ, 18.4.2013  
 
* [http://haipo.co.il/forum/item/8816 הסיפור של מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים על ציר הזמן מהסוף להתחלה] (בשנים 2009-2013), חי-פה, 2013
 
* [http://haipo.co.il/forum/item/8816 הסיפור של מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים על ציר הזמן מהסוף להתחלה] (בשנים 2009-2013), חי-פה, 2013
 
* ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3683144,00.html העתקת מיכל האמוניה מתעכבת: המשרד להגנת הסביבה דחה הגשת ההצעות למכרז למאי], כלכליסט, 9.3.2016
 
* ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3683144,00.html העתקת מיכל האמוניה מתעכבת: המשרד להגנת הסביבה דחה הגשת ההצעות למכרז למאי], כלכליסט, 9.3.2016

תפריט ניווט