שינויים

  {7} MUxn*MPPax=MUyn*MPPyn

  {7} MUxn*MPPax=MUyn*MPPyn

ובעברית: בעיני כל אדם n מתקיים בשווי משקל בשוק חופשי: התועלת השולית מגורם ייצור a המייצר מוצר x = לתועלת השולית של גורם יצור a המייצר מוצר y. כלומר, התועלת (ההנאה) לרותי שמביא חיים המייצר נעליים או מייצר פיצה היא שווה! (בתנאי שהמשכורות שוות לחיים כטבח ולחיים כפועל נעליים). אם היו שואלים את רותי האם היא רוצה שיהיו יותר מייצרי נעליים או יותר מייצרי פיצות, היא הייתה אומרת שהחלוקה בשוק חופשי בשווי משקל בין עובדי נעליים לטבחים היא בדיוק מה שהיא רוצה שיהיה. כלומר, כל הצרכנים מבסוטים מחלוקת גורמי הייצור במשק במצב של שווי משקל בשוק תחרותי! לא הצרכנים ולא הפירמות רוצים לחלק את המשאבים אחרת! הגענו לחלוקת משאבים אופטימלית בלי שום גורם מתכנן! וכל זאת ללא מידע מלא קרי: כאשר העדפות הצרכן לגבי x ו-y  ידועות רק לצרכן, והיכולות הטכניות של היצרן לייצר עוד x ופחות y ידועות רק לייצרן.

ובעברית: בעיני כל אדם n מתקיים בשיווי משקל בשוק חופשי: התועלת השולית מגורם ייצור a המייצר מוצר x = לתועלת השולית של גורם יצור a המייצר מוצר y. כלומר, התועלת (ההנאה) לרותי שמביא חיים המייצר נעליים או מייצר פיצה היא שווה! (בתנאי שהמשכורות שוות לחיים כטבח ולחיים כפועל נעליים). אם היו שואלים את רותי האם היא רוצה שיהיו יותר מייצרי נעליים או יותר מייצרי פיצות, היא הייתה אומרת שהחלוקה בשוק חופשי בשיווי משקל בין עובדי נעליים לטבחים היא בדיוק מה שהיא רוצה שיהיה. כלומר, כל הצרכנים מבסוטים מחלוקת גורמי הייצור במשק במצב של שיווי משקל בשוק תחרותי! לא הצרכנים ולא הפירמות רוצים לחלק את המשאבים אחרת! הגענו לחלוקת משאבים אופטימלית בלי שום גורם מתכנן! וכל זאת ללא מידע מלא קרי: כאשר העדפות הצרכן לגבי x ו-y  ידועות רק לצרכן, והיכולות הטכניות של היצרן לייצר עוד x ופחות y ידועות רק לייצרן.

כמובן שכולנו היינו מעדיפים שיהיה לנו יותר גורמי יצור, וכל פרט היה מעדיף שהכנסתו תהיה גדולה יותר, אך בהינתן חלוקת הכנסות מסוימת, וכמות מסוימת של גורמי יצור העומדים לרשותנו, שוק חופשי מביא לשווי משקל אופטימלי פארטו: אי אפשר לשפר את מצבו של אף פרט, בלי לפגוע בפרט אחר. זה כבר מפחית מגדולת ההישג [כי כפי שדיברנו בהרצאתי הקודמת, גם שווי משקל בו לאדם אחד יש את כל הכסף זו חלוקה אופטימלית פארטו] אך בכל זאת זה יפה.  

כמובן שכולנו היינו מעדיפים שיהיה לנו יותר גורמי יצור, וכל פרט היה מעדיף שהכנסתו תהיה גדולה יותר, אך בהינתן חלוקת הכנסות מסוימת, וכמות מסוימת של גורמי יצור העומדים לרשותנו, שוק חופשי מביא לשיווי משקל אופטימלי פארטו: אי אפשר לשפר את מצבו של אף פרט, בלי לפגוע בפרט אחר. זה כבר מפחית מגדולת ההישג [כי כפי שדיברנו בהרצאתי הקודמת, גם שיווי משקל בו לאדם אחד יש את כל הכסף זו חלוקה אופטימלית פארטו] אך בכל זאת זה יפה.  

דיילי מביא דוגמה של [[מונופול]] ששם שוק חופשי לא עובד. נתייחס לכך [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|בפרק 10]] יחד עם שאר [[כשל שוק|כשלי השוק]]).

דיילי מביא דוגמה של [[מונופול]] ששם שוק חופשי לא עובד. נתייחס לכך [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|בפרק 10]] יחד עם שאר [[כשל שוק|כשלי השוק]]).

משוואת השוק מתייחסת למחירים כנתונים, ושינוי ביחסי המחירים יביא לשינוי במשוואה כולה. בפועל, יש עוד שני גורמים אשר יכולים להביא לשינוי במשוואה: שינוי בטעמים ובהעדפות של הצרכן ושינויי "טכנולוגיה". במציאות כסף רב מושקע בפרסום, שמטרתו להעלות את העדפות הצרכן למוצר מסויים על פני מוצר אחר, ובפיתוחים טכנולוגיים.

משוואת השוק מתייחסת למחירים כנתונים, ושינוי ביחסי המחירים יביא לשינוי במשוואה כולה. בפועל, יש עוד שני גורמים אשר יכולים להביא לשינוי במשוואה: שינוי בטעמים ובהעדפות של הצרכן ושינויי "טכנולוגיה". במציאות כסף רב מושקע בפרסום, שמטרתו להעלות את העדפות הצרכן למוצר מסויים על פני מוצר אחר, ובפיתוחים טכנולוגיים.

נניח מצב התחלתי א' עם העדפות מסוימות ושווי משקל יעיל מסוים. עכשיו יצרן שייצר מוצר כלשהו יוצא עם קמפיין פרסומי גדול להגדיל את מכירותיו.כתוצאה מהפרסום, משתנות ההעדפות, יש העדפות יותר גדולות למוצר המפורסם ונוצר שווי משקל חדש ב'. שווי משקל ב' גם הוא יעיל פארטו, ועונה להעדפות בצורה הטובה ביותר. אך אלו לא ההעדפות המקוריות, אלא העדפות שעברו מניפולציה פרסומית, וניתן לומר ששווי משקל ב' פחות אידאלי משווי משקל א'. יש אינסוף שוויי משקל אופטימליים- אחד לכל סט של העדפות, הכנסה וטכנולוגיה.     

נניח מצב התחלתי א' עם העדפות מסוימות ושיווי משקל יעיל מסוים. עכשיו יצרן שייצר מוצר כלשהו יוצא עם קמפיין פרסומי גדול להגדיל את מכירותיו.כתוצאה מהפרסום, משתנות ההעדפות, יש העדפות יותר גדולות למוצר המפורסם ונוצר שיווי משקל חדש ב'. שיווי משקל ב' גם הוא יעיל פארטו, ועונה להעדפות בצורה הטובה ביותר. אך אלו לא ההעדפות המקוריות, אלא העדפות שעברו מניפולציה פרסומית, וניתן לומר ששיווי משקל ב' פחות אידאלי משיווי משקל א'. יש אינסוף שוויי משקל אופטימליים- אחד לכל סט של העדפות, הכנסה וטכנולוגיה.     

לסיכום נאמר שהן שינויי המחירים והן שינויי טעמים וטכנולוגיה מביאים לשווי משקל יעיל פארטו.

לסיכום נאמר שהן שינויי המחירים והן שינויי טעמים וטכנולוגיה מביאים לשיווי משקל יעיל פארטו.

יש לשים לב לדבר נוסף - כשאומרים שינויי טכנולוגיה למעשה מתכוונים כאן לשינויים בפונקציית הייצור. אלא ששינויי כאלה יכולים להיגרם גם משינוי מצב הטבע. לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]] הנפט הולך ומתייקר, או סופה שמייקרת את עלות המלפפונים. כלכלנים אינם מתייחסים למצבים אלה היות ובניתוח שלהם הטבע (והחברה) הם ישויות סטטיות שאינן פועלות על החברה בכלל ועל העולם הכללי בפרט.  

יש לשים לב לדבר נוסף - כשאומרים שינויי טכנולוגיה למעשה מתכוונים כאן לשינויים בפונקציית הייצור. אלא ששינויי כאלה יכולים להיגרם גם משינוי מצב הטבע. לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]] הנפט הולך ומתייקר, או סופה שמייקרת את עלות המלפפונים. כלכלנים אינם מתייחסים למצבים אלה היות ובניתוח שלהם הטבע (והחברה) הם ישויות סטטיות שאינן פועלות על החברה בכלל ועל העולם הכללי בפרט.