שינויים

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מ[[מרקנטיליזם|ההסבר המרקנטיליסטי]] לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ה[[הון]] וה[[תעשייה]]. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו ש[[עוני]] של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין [[שגשוג כלכלי]] לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. עם כי זו כבר פרשנות של הספר, סמית לא יצא באופן כללי נגד מוסר של אנשים ואף הדגיש בספרים אחרים את החשיבות של [[אמפתיה]]. הוא גם לא העריץ את העשירים והחזקים אלא הזהיר מפני הסכנות שהם מציבים בפני תחרות חופשית ובפני עושרם של העובדים והחברה כולה.  

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מ[[מרקנטיליזם|ההסבר המרקנטיליסטי]] לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ה[[הון]] וה[[תעשייה]]. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו ש[[עוני]] של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין [[שגשוג כלכלי]] לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. עם כי זו כבר פרשנות של הספר, סמית לא יצא באופן כללי נגד מוסר של אנשים ואף הדגיש בספרים אחרים את החשיבות של [[אמפתיה]]. הוא גם לא העריץ את העשירים והחזקים אלא הזהיר מפני הסכנות שהם מציבים בפני תחרות חופשית ובפני עושרם של העובדים והחברה כולה.  

הטיעון של סמית בזכות השוק היה בעצם דוגמא מוקדמת לדיון בתנאים של '''[[ארגון עצמי|סדר ספונטני]]''' בסביבה החברתית - הופעת סדר מתוך כאוס ללא שיש יד-מכוונת מרכזית.

הטיעון של סמית בזכות השוק היה בעצם דוגמה מוקדמת לדיון בתנאים של '''[[ארגון עצמי|סדר ספונטני]]''' בסביבה החברתית - הופעת סדר מתוך כאוס ללא שיש יד-מכוונת מרכזית.

==מושגים מרכזיים בספר==

==מושגים מרכזיים בספר==