שינויים

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות [[חקר הכלכלה|המחשבה הכלכלית]] והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ובהמשך נתנו השקעה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] בנוסף הספר מזוהה עם הזרם האידאולוגי של [[קפיטליזם]] ועם תומכים ברעיון של [[שוק חופשי]].

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות [[חקר הכלכלה|המחשבה הכלכלית]] והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ובהמשך נתנו השקעה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] בנוסף הספר מזוהה עם הזרם האידאולוגי של [[קפיטליזם]] ועם תומכים ברעיון של [[שוק חופשי]].

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מ[[מרקנטליזם|ההסבר המרקנטליסטי]] לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ה[[הון]] וה[[תעשייה]]. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו ש[[עוני]] של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין [[שגשוג כלכלי]] לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. עם כי זו כבר פרשנות של הספר, סמית לא יצא באופן כללי נגד מוסר של אנשים ואף הדגיש בספרים אחרים את החשיבות של [[אמפתיה]]. הוא גם לא העריץ את העשירים והחזקים אלא הזהיר מפני הסכנות שהם מציבים בפני תחרות חופשית ובפני עושרם של העובדים והחברה כולה.  

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מ[[מרקנטיליזם|ההסבר המרקנטיליסטי]] לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ה[[הון]] וה[[תעשייה]]. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו ש[[עוני]] של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין [[שגשוג כלכלי]] לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. עם כי זו כבר פרשנות של הספר, סמית לא יצא באופן כללי נגד מוסר של אנשים ואף הדגיש בספרים אחרים את החשיבות של [[אמפתיה]]. הוא גם לא העריץ את העשירים והחזקים אלא הזהיר מפני הסכנות שהם מציבים בפני תחרות חופשית ובפני עושרם של העובדים והחברה כולה.  

הטיעון של סמית בזכות השוק היה בעצם דוגמא מוקדמת לדיון בתנאים של '''[[ארגון עצמי|סדר ספונטני]]''' בסביבה החברתית - הופעת סדר מתוך כאוס ללא שיש יד-מכוונת מרכזית.

הטיעון של סמית בזכות השוק היה בעצם דוגמא מוקדמת לדיון בתנאים של '''[[ארגון עצמי|סדר ספונטני]]''' בסביבה החברתית - הופעת סדר מתוך כאוס ללא שיש יד-מכוונת מרכזית.

בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:

בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:

* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.  

* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.  

* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה |היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]].  לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.   

* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה |היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]].  לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטיליזם|המרקנטיליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.   

* פעמים רבות הקפיטליסטים עצמם הם חלק מהבעיה, בגלל הכוח שלהם לפעול יחד נגד הציבור (על ידי יצירת [[אוליגופול]]) או בגלל יכולת שלהם להפעיל [[לובי פוליטי]] שיגייס את הממשלה לטובתם.  

* פעמים רבות הקפיטליסטים עצמם הם חלק מהבעיה, בגלל הכוח שלהם לפעול יחד נגד הציבור (על ידי יצירת [[אוליגופול]]) או בגלל יכולת שלהם להפעיל [[לובי פוליטי]] שיגייס את הממשלה לטובתם.  

==מבנה הספר==

==מבנה הספר==

בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית.

בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית.

* "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח [[היסטוריה כלכלית|היסטורי כלכלי]].

* "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח [[היסטוריה כלכלית|היסטורי כלכלי]].

* "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע.

* "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטיליזם|המרקנטיליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע.

* "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]].

* "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]].

==נקודות בספר==

==נקודות בספר==

סמית עסק בשאלה כיצד אומות הופכות לעשירות יותר ומה גורם לחברות לשגשג. לפני תקופת סמית היו כלכלנים שתמכו ב[[מרקנטליזם]] שכלל אמונה מרכזית לפיה על מדינות לנסות לאגור כסף ו[[זהב]], כלכלנים נוספים היו [[פיזיוקרטים]] שתמכו ב[[שוק חופשי]] אבל שמו דגש על [[חקלאות]]. סמית שינה את השיח הכלכלי בכך שהדגיש את החשיבות של [[הון]], כושר המצאה ו[[התקדמות טכנולוגית]], תחרות, ו[[הוגנות]] בתחומים של משפט, מיסוי ומסחר כדי לקדם את הכלכלה.  

סמית עסק בשאלה כיצד אומות הופכות לעשירות יותר ומה גורם לחברות לשגשג. לפני תקופת סמית היו כלכלנים שתמכו ב[[מרקנטיליזם]] שכלל אמונה מרכזית לפיה על מדינות לנסות לאגור כסף ו[[זהב]], כלכלנים נוספים היו [[פיזיוקרטים]] שתמכו ב[[שוק חופשי]] אבל שמו דגש על [[חקלאות]]. סמית שינה את השיח הכלכלי בכך שהדגיש את החשיבות של [[הון]], כושר המצאה ו[[התקדמות טכנולוגית]], תחרות, ו[[הוגנות]] בתחומים של משפט, מיסוי ומסחר כדי לקדם את הכלכלה.  

===חלוקת עבודה והתמחות===

===חלוקת עבודה והתמחות===