שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  18:31, 13 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 9: שורה 9:  
בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:
 
בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:
 
* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.  
 
* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.  
* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה |היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]]. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטיליזם|המרקנטיליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.
+
* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה |היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]]. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטיליזם|המרקנטיליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.  
 
* פעמים רבות הקפיטליסטים עצמם הם חלק מהבעיה, בגלל הכוח שלהם לפעול יחד נגד הציבור (על ידי יצירת [[אוליגופול]]) או בגלל יכולת שלהם להפעיל [[לובי פוליטי]] שיגייס את הממשלה לטובתם.  
 
* פעמים רבות הקפיטליסטים עצמם הם חלק מהבעיה, בגלל הכוח שלהם לפעול יחד נגד הציבור (על ידי יצירת [[אוליגופול]]) או בגלל יכולת שלהם להפעיל [[לובי פוליטי]] שיגייס את הממשלה לטובתם.  
 
==מבנה הספר==
 
==מבנה הספר==
שורה 42: שורה 42:  
"אדם המאפשר לאינטרס העצמי שלו לגבור עליו יגלה כי מתחריו גזלו ממנו את עסקיו מבלי שהרגיש; אם יגבה יותר מדיי עבור מוצריו, או יסרב לשלם לעובדיו כפי שמשלמים כל השאר, יגלה כי הוא נותר ללא קונים מצד אחד, וללא עובדים מצד אחר".
 
"אדם המאפשר לאינטרס העצמי שלו לגבור עליו יגלה כי מתחריו גזלו ממנו את עסקיו מבלי שהרגיש; אם יגבה יותר מדיי עבור מוצריו, או יסרב לשלם לעובדיו כפי שמשלמים כל השאר, יגלה כי הוא נותר ללא קונים מצד אחד, וללא עובדים מצד אחר".
   −
לפי סמית, קיום שני הגורמים האלה יחד, אינטרס עצמי יחד עם תחרות חופשית, גורמת לכך שמחירי הסחורות לא עולים או יורדים יותר מידי, ולכך שגם השכר לא יורד או עולה יותר מידי.
+
לפי סמית, קיום שני הגורמים האלה יחד, אינטרס עצמי יחד עם תחרות חופשית, גורמת לכך שמחירי הסחורות לא עולים או יורדים יותר מידי, ולכך שגם השכר לא יורד או עולה יותר מידי.
    
==מוצרים ציבוריים==
 
==מוצרים ציבוריים==
שורה 60: שורה 60:  
שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. ניתן לראות שדבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. כאשר סמית דיבר על העובדים העניים הוא אומר ש-"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה הם עניים ואומללים". {{הערה|[http://geolib.com/smith.adam/won1-08.html עושר העמים, ספר 1, פרק 8]}}
 
שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. ניתן לראות שדבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. כאשר סמית דיבר על העובדים העניים הוא אומר ש-"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה הם עניים ואומללים". {{הערה|[http://geolib.com/smith.adam/won1-08.html עושר העמים, ספר 1, פרק 8]}}
   −
לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, כדי לשפר את הרווח זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ריאלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  
+
לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, כדי לשפר את הרווח זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ריאלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  
    
אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה.  
 
אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה.  
שורה 69: שורה 69:  
{{ציטוט| תוכן= ההצעה של כל חוק או תקנה חדשים הנוגעים למסחר, שמקורם ב[קפיטליסטים] צריכים להישמע תמיד בזהירות רבה, ולעולם אין לאמץ אותה אלא לאחר בחינה ארוכה וזהירה, שהיא לא רק קפדנית ביותר אל גם עם תשומת לב חשדנית ביותר. מקורה במערך של אנשים שהאינטרסים שלהם הם לעולם לא בדיוק האינטרס של הציבור, ושבדרך כלל יש להם אינטרס להונות ואף לדכא את הציבור, ולפיכך, בהזדמנויות רבות, רימו אותו ודיכאו אותו.|מקור = [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter עושר העמים, ספר 1, סופו של הסיכום של פרק 11]}}  
 
{{ציטוט| תוכן= ההצעה של כל חוק או תקנה חדשים הנוגעים למסחר, שמקורם ב[קפיטליסטים] צריכים להישמע תמיד בזהירות רבה, ולעולם אין לאמץ אותה אלא לאחר בחינה ארוכה וזהירה, שהיא לא רק קפדנית ביותר אל גם עם תשומת לב חשדנית ביותר. מקורה במערך של אנשים שהאינטרסים שלהם הם לעולם לא בדיוק האינטרס של הציבור, ושבדרך כלל יש להם אינטרס להונות ואף לדכא את הציבור, ולפיכך, בהזדמנויות רבות, רימו אותו ודיכאו אותו.|מקור = [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter עושר העמים, ספר 1, סופו של הסיכום של פרק 11]}}  
   −
לפי חלק מהאנשים כמו [[דיוויד קורטן]], [[לואיג'י זינגלס]], ומייקל גודווין (מחבר הספר "[[כלכלה בקומיקס]]") אחד המסרים החשובים ביותר בספר "עושר האומות" הוא "היזהרו מפני קפיטליסטים". - מסר זה מהדהד מסרים דומים מתוך ספרו השני של סמית - [[התאוריה של החוש המוסרי]].
+
לפי חלק מהאנשים כמו [[דיוויד קורטן]], [[לואיג'י זינגלס]], ומייקל גודווין (מחבר הספר "[[כלכלה בקומיקס]]") אחד המסרים החשובים ביותר בספר "עושר האומות" הוא "היזהרו מפני קפיטליסטים". - מסר זה מהדהד מסרים דומים מתוך ספרו השני של סמית - [[התאוריה של החוש המוסרי]].
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==

תפריט ניווט