שינויים

ראשית, יש להכיר בכך שהכלכלה אינה 'מדע מדוייק'. היא תאוריה השייכת למדעי החברה, אשר מטבעם אינם מדוייקים. ואכן, בהצצה חטופה למדורי הכלכלה אפשר לראות עד כמה מתקשים המומחים הגדולים ביותר לחזות מהלכים כלכליים.

ראשית, יש להכיר בכך שהכלכלה אינה 'מדע מדוייק'. היא תאוריה השייכת למדעי החברה, אשר מטבעם אינם מדוייקים. ואכן, בהצצה חטופה למדורי הכלכלה אפשר לראות עד כמה מתקשים המומחים הגדולים ביותר לחזות מהלכים כלכליים.

[לדוגמא אפשר לתת את הכתבה על דבוס, או את גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות]

[לדוגמה אפשר לתת את הכתבה על דבוס, או את גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות]

  דוגמא ממדורי הכלכלה

  דוגמה ממדורי הכלכלה

הכלכלה גם אינה 'תורה מסיני'. התאוריה הכלכלית התפתחה במשך כ-250 שנים וידעה עליות ומורדות ושינויים רבים. התאוריה הכלכלית המקובלת היום (התאוריה הנאו-קלאסית) שונה מהותית מהתאוריה שהייתה מקובלת אך לפני 30 שנים, וזו הייתה שונה מהתאוריה שלפני 60 שנים, וכך הלאה. אי לכך סביר בהחלט שבעוד 30 שנים התאוריה הכלכלית תיבדל מהתאוריה הנאו-קלאסית בהנחות היסוד.

הכלכלה גם אינה 'תורה מסיני'. התאוריה הכלכלית התפתחה במשך כ-250 שנים וידעה עליות ומורדות ושינויים רבים. התאוריה הכלכלית המקובלת היום (התאוריה הנאו-קלאסית) שונה מהותית מהתאוריה שהייתה מקובלת אך לפני 30 שנים, וזו הייתה שונה מהתאוריה שלפני 60 שנים, וכך הלאה. אי לכך סביר בהחלט שבעוד 30 שנים התאוריה הכלכלית תיבדל מהתאוריה הנאו-קלאסית בהנחות היסוד.

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצורכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצורכיהם. לדוגמה אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.   

:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.   

   

   

* נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמא ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש בתיבת אדג'וורת' שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של  גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.  

* נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמה ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש בתיבת אדג'וורת' שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של  גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמה נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.  

:חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני.   

:חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני.   

* כלכלה ואקולוגיה, פיזיקה – התעלמות מהכלת הכלכלה והחברה בתוך מערכת ביוספרית מתפקדת. אם משוואת הייצור (או התוצר) הן נכונות, אז החוק השני של  התרמודינמיקה אינו נכון (הרחבה בהמשך)

* כלכלה ואקולוגיה, פיזיקה – התעלמות מהכלת הכלכלה והחברה בתוך מערכת ביוספרית מתפקדת. אם משוואת הייצור (או התוצר) הן נכונות, אז החוק השני של  התרמודינמיקה אינו נכון (הרחבה בהמשך)

התשובה הכמעט אוטומטית לביקורת כזאת, היא ש"אין ברירה" היות  והכלכלה משתמשת ב"פישוטים" כדי לתאר את העולם הכלכלי במונחים מתמטיים. התגובה המתבקשת היא שאם המתמטיקה (ובמיוחד השימוש בגזירה, בניגוד לדוגמא לסימולציות של סוכנים) כל כך מפריעה, אז אולי הגיע הזמן למתודולוגיות נוספות? האם אתכם מכירים עוד ענף מדעי שהנחות היסוד שלו מנותקות כל כך משאר הענפים? אני לא.  

התשובה הכמעט אוטומטית לביקורת כזאת, היא ש"אין ברירה" היות  והכלכלה משתמשת ב"פישוטים" כדי לתאר את העולם הכלכלי במונחים מתמטיים. התגובה המתבקשת היא שאם המתמטיקה (ובמיוחד השימוש בגזירה, בניגוד לדוגמה לסימולציות של סוכנים) כל כך מפריעה, אז אולי הגיע הזמן למתודולוגיות נוספות? האם אתכם מכירים עוד ענף מדעי שהנחות היסוד שלו מנותקות כל כך משאר הענפים? אני לא.  

תשובה אחרת היא שיש "הגמשה" של ההנחות כשדנים בנקודות עדינות יותר (כמו "כלכלת מידע", או "רציונליות חסומה"). אבל זה נימוק פגום. ראשית, משום שמעט מהפיתוחים האלה מגיע לשימוש בידי הכהונה הנמוכה של התארים המתחילים.  שנית, משום שבגלל הסיבוך המתמטי משאירים על כנן את כל ההנחות האחרות בזמן ההגמשה – וכתוצאה מכך אין כאן שוני ממשי. שלישית משום שתוצאה היא מעין "מיתולוגיה יוונית" שבה ניתן לתת הסבר לכל דבר, על ידי בחירת "אגדת העם" הנכונה- קומבינציה של הנחות שונות תיתן לכם מספר מעריכי של תוצאות אפשריות.  

תשובה אחרת היא שיש "הגמשה" של ההנחות כשדנים בנקודות עדינות יותר (כמו "כלכלת מידע", או "רציונליות חסומה"). אבל זה נימוק פגום. ראשית, משום שמעט מהפיתוחים האלה מגיע לשימוש בידי הכהונה הנמוכה של התארים המתחילים.  שנית, משום שבגלל הסיבוך המתמטי משאירים על כנן את כל ההנחות האחרות בזמן ההגמשה – וכתוצאה מכך אין כאן שוני ממשי. שלישית משום שתוצאה היא מעין "מיתולוגיה יוונית" שבה ניתן לתת הסבר לכל דבר, על ידי בחירת "אגדת העם" הנכונה- קומבינציה של הנחות שונות תיתן לכם מספר מעריכי של תוצאות אפשריות.  

# הייתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.  

# הייתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.  

# ההסדרים החברתיים באירופה, במיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.  

# ההסדרים החברתיים באירופה, במיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.  

#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.  

#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמה לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.  

# הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.  

# הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.  

* תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.  

* תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.  

* עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.  

* עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.  

* הפיקוח על תאגידים הוא לאומי - לדוגמא המפקח על הגבלים העסקיים - אבל הפעילות שלהם היא בינלאומית.  

* הפיקוח על תאגידים הוא לאומי - לדוגמה המפקח על הגבלים העסקיים - אבל הפעילות שלהם היא בינלאומית.  

* תאגידים במקרים מסויימים חזקים יותר ממשלות.  

* תאגידים במקרים מסויימים חזקים יותר ממשלות.  

* וכל הביקורת הנאו-קלאסית היא על מונופולים, בלי להתייחס להיבטים אחרים של התאגידים.

* וכל הביקורת הנאו-קלאסית היא על מונופולים, בלי להתייחס להיבטים אחרים של התאגידים.

* שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון

* שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון

* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים

* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים

* תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות. לתאגידים יש אינטרסים שונים מאשר לבני האדם (עשירים או עניים). לדוגמא תאגידים אינם נפגעים מזיהום ומתים. בני אדם כן.  

* תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות. לתאגידים יש אינטרסים שונים מאשר לבני האדם (עשירים או עניים). לדוגמה תאגידים אינם נפגעים מזיהום ומתים. בני אדם כן.  

ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויוולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.

ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויוולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.

===המשבר הסביבתי כאיום קיומי===

===המשבר הסביבתי כאיום קיומי===

* רעלים אורגניים יציבים - דוגמא לכך שמשהו קטן לא חייב להיות בעל השפעה זניחה. רעלים אלו חשודים כגורמים לסרטן, גם כאשר הכמויות שהם נמצאים בגוף נמדדות באלפיות מיליליטרים.  

* רעלים אורגניים יציבים - דוגמה לכך שמשהו קטן לא חייב להיות בעל השפעה זניחה. רעלים אלו חשודים כגורמים לסרטן, גם כאשר הכמויות שהם נמצאים בגוף נמדדות באלפיות מיליליטרים.  

* התחממות עולמית - דוגמא לכך שהמערכת הכלכלית והאנושית נמצאת בתוך המערכת האקולוגית. ושקשה מאוד לחזות את ההתנהגות שלה. השפעות כלכליות - מחלות, הצפות, קטרינה, בעיות בחקלאות, בעיות יובש, קרור אנגליה.

* התחממות עולמית - דוגמה לכך שהמערכת הכלכלית והאנושית נמצאת בתוך המערכת האקולוגית. ושקשה מאוד לחזות את ההתנהגות שלה. השפעות כלכליות - מחלות, הצפות, קטרינה, בעיות בחקלאות, בעיות יובש, קרור אנגליה.

* הכחדת מינים? הלבנת אלמוגים?  

* הכחדת מינים? הלבנת אלמוגים?  

ההתחממות היא גם דוגמא לכך שאנו נמצאים בעולם של מערכות מורכבות שמשפיעות זו על זו, ולא בעולם הכלכלי, בו פעולה של סוכן א' משפיעה באופן ברור ולוקאלי ולינארי.  

ההתחממות היא גם דוגמה לכך שאנו נמצאים בעולם של מערכות מורכבות שמשפיעות זו על זו, ולא בעולם הכלכלי, בו פעולה של סוכן א' משפיעה באופן ברור ולוקאלי ולינארי.  

המשבר הסביבתי הוא איום קיומי על המין האנושי - על הציביליזציה כפי שאנו מכירים אותה ב-200 השנים האחרונות או אפילו על הציביליזציה מימי החקלאות. זאת היות וכל התפקוד של החברה כפי שאנו מכירים אותה מניח מראש למעשה שהסביבה תמשיך ותתפקד, תמשיך ותספק לנו שרותים כמו טיהור אוויר, טיהור מים, אקלים נוח, הגנה מקרינה, וכו'. ללא השירותים הללו, שהם בינתיים חינם, הכלכלה והחברה יפגעו בצורה אנושה.  

המשבר הסביבתי הוא איום קיומי על המין האנושי - על הציביליזציה כפי שאנו מכירים אותה ב-200 השנים האחרונות או אפילו על הציביליזציה מימי החקלאות. זאת היות וכל התפקוד של החברה כפי שאנו מכירים אותה מניח מראש למעשה שהסביבה תמשיך ותתפקד, תמשיך ותספק לנו שרותים כמו טיהור אוויר, טיהור מים, אקלים נוח, הגנה מקרינה, וכו'. ללא השירותים הללו, שהם בינתיים חינם, הכלכלה והחברה יפגעו בצורה אנושה.  

* קולין קמבל, אחד הגאו-פיזיקאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להימצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''.  

* קולין קמבל, אחד הגאו-פיזיקאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להימצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''.  

* סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.

* סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.

* מתוך 48 המדינות שהינן יצרניות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמא עברה אותו בשנת 1971.  

* מתוך 48 המדינות שהינן יצרניות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמה עברה אותו בשנת 1971.  

* חברות הנפט אינן מקינות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להחזיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. אי הבניה מעידה כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים, היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.  

* חברות הנפט אינן מקינות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להחזיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. אי הבניה מעידה כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים, היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.  

* הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.

* הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.

* התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפיקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע, אבל חלקי כנראה.  

* התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפיקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע, אבל חלקי כנראה.  

* ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות/ חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להינזק ממשבר נוסח 1973, וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה היתה לצאת ברווח גדול.   

* ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות/ חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להינזק ממשבר נוסח 1973, וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה היתה לצאת ברווח גדול.   

* ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמא חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.

* ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמה חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.

===מה יקרה לאחר השיא===

===מה יקרה לאחר השיא===