שורה 139: |
שורה 139: |
| בעקרון התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להישמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה. | | בעקרון התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להישמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה. |
| | | |
− | ===ממרקנטליזם לשוק חופשי=== | + | ===ממרקנטיליזם לשוק חופשי=== |
| | | |
| ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטליזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה. | | ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטליזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה. |
שורה 150: |
שורה 150: |
| | | |
| ===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית=== | | ===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית=== |
− | כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו/או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה הייתה כלכלה קהילתית). | + | כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו/או כלכלה מרקנטיליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה הייתה כלכלה קהילתית). |
| | | |
| כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה. | | כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה. |
| | | |
− | כלכלה מרקנטליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקנטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקנטליסיטים ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי. | + | כלכלה מרקנטיליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטיליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקנטיליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקנטיליסיטים ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי. |
| | | |
| על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 17776, '''עושר האומות'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום: | | על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 17776, '''עושר האומות'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום: |