שינויים

לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] שפרסם ה-[[IPCC]] בשנת 2019, [[חקלאות]], [[יערנות]] ו[[שימושי קרקע]] אחרים תורמים לכ-23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה, אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון, הפליטות מסקטור המזון אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.

לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] שפרסם ה-[[IPCC]] בשנת 2019, [[חקלאות]], [[יערנות]] ו[[שימושי קרקע]] אחרים תורמים לכ-23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה, אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון, הפליטות מסקטור המזון אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.

מקורו של רוב המזון העולמי הוא ב[[חקלאות תעשייתית]] ומסיבה זו הוא אינו [[קיימות|בר קיימא]]. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של [[משאבים מתכלים]] כמו [[כרייה]] של [[פוספט]], [[אשלג]] ו[[גז טבעי]] לשם ייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] לשם ייצור של [[חומרי הדברה]]. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]]. הפקת [[אמוניה]] (בעיקר לשם הפקת דשן כימי) וקיבוע חנקן אטמופסרי על ידי קטניות גורמים ליצירת צורות ראקטביות של חנקן מה שעלול להזיק למערכות אקולוגיות ימיות ונחשב כגבול אפשרי לאנושות במסגרת המחקר [[גבולות פלנטריים]].  

מקורו של רוב המזון העולמי הוא ב[[חקלאות תעשייתית]] ומסיבה זו הוא אינו [[קיימות|בר קיימא]]. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של [[משאבים מתכלים]] כמו [[כרייה]] של [[פוספט]], [[אשלג]] ו[[גז טבעי]] לשם ייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] לשם ייצור של [[חומרי הדברה]]. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]]. הפקת [[אמוניה]] (בעיקר לשם הפקת דשן כימי) וקיבוע חנקן אטמוספרי על ידי קטניות גורמים ליצירת צורות ריאקטיביות של חנקן מה שעלול להזיק למערכות אקולוגיות ימיות ונחשב כגבול אפשרי לאנושות במסגרת המחקר [[גבולות פלנטריים]].  

חלקה [[עוני|העני]] של אוכלוסיית העולם סובלת מ[[רעב]]. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש מגמות של התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] ו[[שינויי אקלים]] מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].  

חלקה [[עוני|העני]] של אוכלוסיית העולם סובלת מ[[רעב]]. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש מגמות של התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] ו[[שינויי אקלים]] מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].