שינויים

* ביטול מטלות גופניות בעבודות [[חקלאות]] וב[[תעשייה]] עקב הכנסת מיכון- דבר שהחל ב[[המהפכה התעשייתית]] והתפשט יותר ויותר - בעשרות השנים האחרונות נוצרו עוד ועוד משרות המבוצעות בישיבה - בעיקר ליד מחשב.  

* ביטול מטלות גופניות בעבודות [[חקלאות]] וב[[תעשייה]] עקב הכנסת מיכון- דבר שהחל ב[[המהפכה התעשייתית]] והתפשט יותר ויותר - בעשרות השנים האחרונות נוצרו עוד ועוד משרות המבוצעות בישיבה - בעיקר ליד מחשב.  

* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].  

* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].  

* [[הליכתיות|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצורכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.

* [[הליכתיות|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצורכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.  

* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום. כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.  

* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום. כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.  

* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.  

* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.  

מחקר משנת 2014 שהתפרסם במגזין הבריטי Sports Medicine, טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. המחקר טוען שישיבה ממושכת מול צג, כל צג שלא יהיה, שש שעות בממוצע, תקצר את זמן החיים שלכם בכחמש שנים. זאת בשל שלל מחלות הנגרמת מכך: ביניהן השמנה, מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ, דיכאון וכמובן כאבי שרירים. הישיבה פוגעת בכרומוזומים שבתוך התא{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

מחקר משנת 2014 שהתפרסם במגזין הבריטי Sports Medicine, טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. המחקר טוען שישיבה ממושכת מול צג, כל צג שלא יהיה, שש שעות בממוצע, תקצר את זמן החיים שלכם בכחמש שנים. זאת בשל שלל מחלות הנגרמת מכך: ביניהן השמנה, מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ, דיכאון וכמובן כאבי שרירים. הישיבה פוגעת בכרומוזומים שבתוך התא{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית גבוהה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית בהיקף גבוה ואינטנסיבי היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]  

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]  

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר.<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר.<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia], Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

===מחלות לב===

===מחלות לב===

===השפעות על המוח===

===השפעות על המוח===

מחסור בפעילות גופנית יכול לגרום לנזק למוח ולמערכת העצבים. במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בתאום הפעילות הגופנית. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר.  

מחסור בפעילות גופנית יכול לגרום לנזק למוח ולמערכת העצבים. במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בתאום הפעילות הגופנית. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר.  

ריקוד או טיול בטבע דורשים יותר פעילות מוחית לעומת פעילות מכאנית שחוזרת על עצמה כמו חתירה או הליכה בחדר כושר. אורח חיים יושבני לא רק מפחית פעילות של השרירים אלא גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר עלול לפגוע בתפקוד המוח ואף להגביר סיכון לדמנציה ומחלת [[אלצהיימר]]{{הערה|Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5651418/ Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health] 2 למאי 2017,  

ריקוד או טיול בטבע דורשים יותר פעילות מוחית לעומת פעילות מכאנית שחוזרת על עצמה כמו חתירה או הליכה בחדר כושר. אורח חיים יושבני לא רק מפחית פעילות של השרירים אלא גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר עלול לפגוע בתפקוד המוח ואף להגביר סיכון לדמנציה ומחלת [[אלצהיימר]]{{הערה|Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5651418/ Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health] 2 למאי 2017,  

US National Library of Medicine National Institutes of Health}} {{הערה|University of California - Los Angeles [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/04/180412141014.htm Sitting is bad for your brain -- not just your metabolism or heart] 12 לאפריל 2018, ScienceDaily]}}. הפגיעה מביאה בין היתר למחלות לב שונות{{הערה|Mischel NA1, Llewellyn-Smith IJ, Mueller PJ. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24114875 Physical (in)activity-dependent structural plasticity in bulbospinal catecholaminergic neurons of rat rostral ventrolateral medulla.] 15 לפברואר 2014, PubMed.gov}}. כמו כן, הדבר יכול לגרום לחוסר נחת נפשי, פגיעה בזיכרון וביכולת החשיבה, בין היתר בגלל פגיעה באספקת החמצן למוח{{הערה|CORY ROSENBERG [https://www.mnn.com/health/fitness-well-being/stories/sedentary-lifestyle-bad-brain-health A sedentary lifestyle could be bad for your brain]23 לספטמבר 2018,MNN.com}}.

US National Library of Medicine National Institutes of Health}} {{הערה|University of California - Los Angeles [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/04/180412141014.htm Sitting is bad for your brain -- not just your metabolism or heart] 12 לאפריל 2018, ScienceDaily]}}. הפגיעה מביאה בין היתר למחלות לב שונות{{הערה|Mischel NA1, Llewellyn-Smith IJ, Mueller PJ. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24114875 Physical (in)activity-dependent structural plasticity in bulbospinal catecholaminergic neurons of rat rostral ventrolateral medulla.] 15 לפברואר 2014, PubMed.gov}}. כמו כן, הדבר יכול לגרום לחוסר נחת נפשי, פגיעה בזיכרון וביכולת החשיבה, בין היתר בגלל פגיעה באספקת החמצן למוח{{הערה|CORY ROSENBERG [https://www.mnn.com/health/fitness-well-being/stories/sedentary-lifestyle-bad-brain-health A sedentary lifestyle could be bad for your brain]23 לספטמבר 2018,MNN.com}}.

== השפעות סביבתיות של אורח חיים יושבני ==

== השפעות סביבתיות של אורח חיים יושבני ==

==מיכון תהליכי חשיבה==

==מיכון תהליכי חשיבה==

קיימת השערה, של "אורח חיים יושבני מוחי"- לפיה בדומה לכך מחסור בפעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך מחסור בפעילות מוחית עקב העברת העבודות מטלות מוחיות למחשבים עלולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. לדוגמה שימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש באפליקציית הניווט "ווייז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוסיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. יש ראיות מסויימות לטובת תאוריה זו במחקרים שונים:  

קיימת השערה, של "אורח חיים יושבני מוחי"- לפיה בדומה לכך מחסור בפעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך מחסור בפעילות מוחית עקב העברת העבודות מטלות מוחיות למחשבים עלולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. לדוגמה שימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש באפליקציית הניווט "ווייז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוזיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. יש ראיות מסויימות לטובת תאוריה זו במחקרים שונים:  

'''מחשבונים בבית הספר היסודי'''. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההישגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו באופן ניכר והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.{{הערה|LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html  

'''מחשבונים בבית הספר היסודי'''. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההישגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו באופן ניכר והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.{{הערה|LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html  

'''אפליקציית הניווט "ווייז"''' יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט{{הערה| Joan Raymond [http://www.nbcnews.com/id/40138522/ns/health-mental_health/t/gps-addict-it-may-be-eroding-your-brain/#.Wl8RrbwjQps GPS addict? It maybe eroding your brain.] 15.11.2010}}{{הערה|UCL [http://www.ucl.ac.uk/news/news-articles/0317/210317-satnav-brain-hippocampus Satnavs 'switch off' parts of the brain] 21.03.2017}}. יש אפשרות שמעבר ל[[מכוניות אוטונומיות]] יכול להגביר אפקט זה.

'''אפליקציית הניווט "ווייז"''' יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט{{הערה| Joan Raymond [http://www.nbcnews.com/id/40138522/ns/health-mental_health/t/gps-addict-it-may-be-eroding-your-brain/#.Wl8RrbwjQps GPS addict? It maybe eroding your brain.] 15.11.2010}}{{הערה|UCL [http://www.ucl.ac.uk/news/news-articles/0317/210317-satnav-brain-hippocampus Satnavs 'switch off' parts of the brain] 21.03.2017}}. יש אפשרות שמעבר ל[[מכוניות אוטונומיות]] יכול להגביר אפקט זה.

עם זאת אין בהכרח נזק בריאותי , וייתכן כי הדבר לפחות בחלק מהמקרים הדבר מפנה את האנשים מביצוע משימות מוחיות מסויימות, בעיקר משימות רוטיניות ומשעממות, ומאפשר להם להתרכז בביצוע משימות מורכבות ומעניינות יותר.  

עם זאת אין בהכרח נזק בריאותי, וייתכן כי הדבר לפחות בחלק מהמקרים הדבר מפנה את האנשים מביצוע משימות מוחיות מסויימות, בעיקר משימות רוטיניות ומשעממות, ומאפשר להם להתרכז בביצוע משימות מורכבות ומעניינות יותר.  

==אורח חיים יושבני בישראל==

==אורח חיים יושבני בישראל==

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר [[תל אביב יפו]] מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז [[תחבורת אופניים בתל אביב|הרוכבים לעבודה]] גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים. קיים קשר בין קיום [[שבילי אופניים|תשתיות אופניים]], יוקר ה[[חנייה]] ונוחות הגעה לשירותים עירוניים במרחקי הליכה, לבין [[תחבורה פעילה]].]]

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר [[תל אביב יפו]] מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז [[תחבורת אופניים בתל אביב|הרוכבים לעבודה]] גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים. קיים קשר בין קיום [[שבילי אופניים|תשתיות אופניים]], יוקר ה[[חנייה]] ונוחות הגעה לשירותים עירוניים במרחקי הליכה, לבין [[תחבורה פעילה]].]]

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref> לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref> לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.  

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.  

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] -   [[השמנה]] שגורמת ל-8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.  

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] - [[השמנה]] שגורמת ל-8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.  

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך{{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}  

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך{{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}  

{{רפואה מונעת}}

{{רפואה מונעת}}

{{תבנית:הבהרה רפואית}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:תרבות]]

[[קטגוריה:תרבות]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]