מדיניות חוץ

מדיניות חוץ הינו שם כולל למקבץ יעדים פוליטיים, המגדירים את האופן שבו תנהג מדינה כלשהי ביחס לשאר מדינות העולם.

מטרתה המוצהרת של מדיניות חוץ היא להגן על האינטרסים הלאומיים של המדינה, ביטחונה הלאומי, יעדיה האידאולוגיים ועל שגשוגה הכלכלי. עם זאת לעיתים קרובות, בכמו בתחומים אחרים בפוליטיקה, מדיניות החוץ מנוצלת כדי לשפר את מצבם של אליטות, מקורבים שונים ותאגידים גדולים, על חשבון אינטרסים של שאר הציבור במדינה ועל חשבון אינטרסים ארוכי טווח. לדוגמה שיפור אינטרסים של תאגידים או אנשים עשירים במדינה הזרה באופן שגורר ניצול או יוצר שחיתות ומעורר שנאה כלפי המדינה האחרת. כמו כן קל יחסית לספק טובות הנאה למקורבים לממשל בהקשר של יחסי חוץ שנמצאים לרוב רחוק מהעין ורחוק מהלב.

מדיניות החוץ עשויה לשקף עניין בשיתוף פעולה בינלאומי הנעשה בדרכי שלום, או בתוקפנות, במלחמה ובניצול וכיבוש של אומות אחרות.

הגייתה של מדיניות חוץ ועיצובה מוטלות בדרך כלל על כתפיהם של ראש הרשות המבצעת ושל שר החוץ. בארצות הברית, לעומת זאת, לקונגרס האמריקני יש עוצמה והשפעה ניכרת על אישור מדיניות החוץ שמתווה הנשיא. במדינת ישראל ניתן משקל רב לעמדת מערכת הביטחון בניסוח מדיניות החוץ הלאומית.

השפעות אליטות על מדיניות החוץ

לצבא, אליטות, ופירמות גדולות יכולה להיות השפעה גדולה על מדיניות החוץ. כך לדוגמה התרחשו במאות ה-16 עד ה-20 מספר מלחמות שהיו קשורות באופן הדוק לאינטרסים של אליטות או פירמות גדולות. בתקופה זו הופעלה לא פעם "דיפלומטיה של ספינות תותחים" שבה מדינות חזקות פלשו או איימו בפלישה על מדינות חלשות. פעמים רבות מדיניות זו הופעלה כדי להגן על אינטרסים של אליטות או תאגידים חזקים. המקור של המונח "דיפלומטיה של ספינות תותחים" הוא מלחמת האופיום בין סין לבריטניה (1839-1842). בריטניה שלחה ספינות תותחים לנהר הינגצה על מנת לכפות על סין לאשר יבוא אופיום לתחומה. דבר זה תאם את האינטרס המסחרי של אליטות באנגליה. דוגמאות נוספות כוללות את כיבוש יוון על ידי אנגליה וכיבוש מצרים על ידי אנגליה כדי להגן על אינטרסים ולשם גביית חובות של אזרחים פרטיים עשירים שלהם.

בתקופת הקולוניאליזם לא רק מדינות יכלו לכבוש מדינות אחרות אלא גם תאגידים. הודו ואינדונזיה נכבשו לא על ידי צבאות מערבים אלא על ידי תאגידים ששילמו לצבאות פרטיים

גם במאה ה-20 היו מקרים רבים של ניגוד אינטרסים במדיניות החוץ של מדינות ובפעולות של תאגידים שפועלים בהם לבין האינטרס הציבורי או המדיניות הפומבית של אותה מדינה. כך לדוגמה סיפקו תאגידים בארצות הברית נשק וציוד לכוחות הפאשיסטים של פרנקו בספרד.

מעורבות תאגידים מארצות הברית בגרמניה הנאצית

דוגמה בולטת לניגודי עניינים בין תאגידים רב-לאומיים למדינות הלאום שלהם היא מעורבות תאגידים מארצות הברית בחימושה של גרמניה הנאצית לפני ותוך כדי מלחמת העולם השנייה, במפעלים שפעלו בתחומי הרייך השלישי. מגיני החברות האלה טוענים כי הם פעלו מתוך כפייה וכי לולי עשו כן החברות היו מולאמות.

תאגיד הרכב פורד החזיק בחברת בת גרמנית. לחברה זו היה מפעל בקלן שהעסיק עובדי כפייה בין 1941 ל-1945, המפעל ייצר רכבי מלחמה כמו ג'יפים, וכן מטוסים ואוניות למשטר הנאצי. בשנת 1998 הוגשו תביעות בארצות הברית נגד החברה. התביעות נדחו על ידי שופט כי "הנושאים, קשורים לאמנות בינלאומיות בין מדינות ולמדיניות חוץ ולכן היו בתחום האחריות של המנהלים בענף". [1]

תאגיד הרכב ג'נרל מוטורס סיפק כמויות גדולות של חימוש, רכבים ומטוסים למדינות בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. האינטרסים של בזמן המלחמה היו מפוצלים בין הגורמים השונים. אופל, שהייתה חברת בת של ג'נרל מוטורס, יצרה את המפציץ JU-88, משאיות, מוקשי יבשה, ונפצים לטורפדו עבור גרמניה במהלך המלחמה.

באוגוסט 1938 העניק היטלר, ל-James D. Mooney, אחד המנהלים של תאגיד ג'נרל מוטורס, את מדליית "מסדר הנשר" על שירותיו המצטיינים לרייך. אלברט שפר, מי שהיה לימים שר החימוש של גרמניה הנצאית סיפר לחוקרים מהקונגרס האמריקאי לאחר המלחמה שמתקפת הבזק (הבליץ-קריג) על פולין ב-1939 לא יכלה להתקיים ללא שיפורי הביצועים הטכנולוגים שסופקו על ידי Alfred P. Sloan וג'נרל מוטורס". אלפרד סולן היה מנהל אמריקאי בג'נרל מוטורס.

לאחר 20 שנות מחקר של ג'נרל מוטורס הצהיר Bradford Snell: "ג'נרל מוטורס הייתה הרבה יותר חשובה למכונת המלחמה הנאצית מאשר שווייץ. שווייץ הייתה רק מאגר של כספים שנשדדו. אופל היתה חלק אינטגרלי של תעשיית המלחמה הגרמנית. הנאצים יכלו לפלוש לפולין ולרוסיה בלי שווייץ. הם לא יכלו לעשות זאת ללא ג'נרל מוטורס." [2]

לאחר המלחמה תבעו פורד ו-GM פיצויים ממשלת ארצות הברית על המפעלים הגרמנים שלהם שניזוקו על ידי הפצצות בעלות הברית. בשנת 1967 קיבלה GM פיצויים של 33 מיליון דולר ממשלת ארצות הברית על הפצצת המפעל שלה ב-Russelsheim בידי מפציצים אמריקאים.[3]

חברות אמריקאיות נוספות שנטען ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית כללו את IBM (שירותי מידע לאיתור אזרחים יהודים ), קוקה קולה (שהמציאה את הפנטה בגרמניה שסבלה ממחסור בחומרי גלם לקולה). [4] וג'נרל אלקטריק [5]

השפעות הממשל האמריקאי על ישראל

ערך מורחב – גז טבעי בישראל

תמלוגים הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה משאב טבע כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. גובה התמלוגים בישראל נקבע ב-1952 בחוק הנפט וחייב חברות המפיקות גז טבעי בישראל בתמלוגים של 12.5% למדינה, דבר שהוא נמוך מאוד בהשוואה למדינות אחרות.

בשנת 2002 נידונה הצעת חוק של 5 חברי כנסת בוועדת הכלכלה שהציעה לעלות את התמלוגים ל-60%. תאגידי הגז יחד הפעילו לובי פוליטי ולחץ פוליטי כבד שהביא לביטול היוזמה.[6] לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ, גם הממשל האמריקאי התנגד להעלאת המיסוי, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה. לדבריו של שטייניץ: "אי אפשר לקבל עיקרון שאם המדינה נהגה בשלומיאליות ורשלנות היא צריכה להמשיך בכך. חובה על המדינה לתקן טעויותיה."

הסיבה ההגיונית להפעלת הלחץ האמריקני על ישראל בנושא של מדיניות מיסוי ישראלית, הוא מנוף שהפעילו בעלי הון על הממשל, או, סביר יותר, רצון לשפר את מצבן של חברות אמריקאיות שפעלו באיזור.

נשק ושחיתות

פעמים רבות מדיניות חוץ וייצוא נשק למדינות בקונפליקט משמשות אנשי צבא וסוחרי נשק דרכים להשיג כסף קל כמתווכחים בעסקאות אלה. דוגמה לדבר זה היה פרשת איראן קונטראס שבה העבירו אנשי צבא אמריקאים כסף וציוד צבאי למחתרת הקונטראס. סוחרי נשק מכרו ציוד צבאי של ברית המועצות לשעבר למדינות רבות באפריקה. לתעשיות שונות כמו הנפט והנשק יש השפעה עיצוב המדיניות, ראו הקומפלקס הצבאי תעשייתי.

לפי טענת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן בספר מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום לדוגמה, יש סוגי עסקים שיש להם אינטרס להגביר את השלום והיציבות בעולם, לדוגמה עסקי מזון מהיר, מחשבים אישיים, אשר נהנים מסוג המוצרים והשירותים שנמכרים בעקבות צמיחה כלכלית שמתלווה לשלום, ולעומתם יש עסקים כמו תאגידי נשק ולפעמים גם נפט שיש להם אינטרס במתיחות צבאית או בסכסוך עוין כדי להגביר את הביקוש למוצרים שלהם (נשק) או כדי להעלות את ערך המוצרים שלהם על ידי יצירת איום על הייצור (נפט).

ראו גם

• אימפריאליזם
• קולוניאליזם
• הקומפלקס הצבאי תעשייתי
• מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום
• תאגיד רב-לאומי

קישורים חיצוניים

• מלחמה עבור משאבים, סרטון אנימציה קצר ביוטיוב
• דם ונפט - המזרח התיכון במלחמה, קטע מסרט תיעודי ביוטיוב
• היסטוריה של תאגיד הרכב פורד בוויקיפדיה האנגלית
• היסטוריה של תאגיד הרכב ג'נרל מוטורס בוויקיפדיה האנגלית
• פרופ' מאיר זמיר, חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948, מוסף הארץ, 12.09.2014