מדד השלום העולמי
מדד השלום העולמי או מדד השלווה הגלובלי הוא ניסיון למדוד ולכמת את רמת השלום והשלווה בין מדינות העולם ולדרג אותן על פי תוצאותיו. המדד מחושב על ידי "המכון לכלכלה ושלום" (Institute for Economics and Peace (IEP)), לאחר שעקרונותיו גובשו על ידי מומחים וצוותי חשיבה מרחבי העולם.
המדד פורסם לראשונה בשנת 2007 ביוזמת יזם הטכנולוגיה האוסטרלי סטיב קיללי (Steve Killelea) והוא הראשון המדרג 162 מדינות בעולם על פי מידת השלום והשלווה השוררים בהן. פרסום מדד השלום העולמי נתמך בידי דמויות ציבוריות בעלות שם עולמי כגון קופי ענאן, הדלאי למה, דזמונד טוטו, מוחמד יונוס, ג'ימי קרטר ואחרים.
הגורמים העיקריים המשפיעים על המדד הם רמת האלימות והפשע בתוך גבולות המדינה, ורמת האיום החיצוני עליה מפני מדינות וגורמים אחרים.
מתודולוגיה
הניסיון למדוד ולכמת את רמת השלום והשלווה של מדינה כלשהי קשור בעיקר לרמת האלימות והקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שבהם היא מעורבת. בנוסף לכך מתבצעת הערכה של רמת ההרמוניה והלכידות החברתית הפנימית שלה. הפרמטרים השונים מעריכים את רמת הביטחון האישי בקרב האזרחים בחברה כאשר הנחת המוצא היא שרמת פשע ואלימות נמוכה, מיעוט תקריות טרור, הפגנות אלימות ומבנה פוליטי יציב, משקפות היטב את ההרמוניה החברתית והשלווה.
איסוף הנתונים מתבסס על עבודתם של מספר גופי מחקר והערכה ביניהם "מרכז הערכת הקונפליקטים" באוניברסיטת אופסלה בשוודיה, "מרכז המידע של האו"ם לעניין פשיעה ופעילות פלילית", "מכון המחקר לאסירים של קינגס קולג'" בלונדון, "מכון המחקר הבינלאומי לשלום" בסטוקהולם ו"מכון המחקר לאזרוח מתקנים צבאיים" בבון.
רשימת המדדים הנבדקים
- המספר הנומינלי של עימותים פנימיים וחיצוניים
- מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים חיצוניים
- מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים פנימיים
- רמת הארגון של העימותים הפנימיים
- אופי יחסי החוץ של המדינה עם שכנותיה
- רמת הפעילות הפלילית בחברה
- כמות הפליטים והעקורים ביחס לכלל האוכלוסייה
- רמת היציבות הפוליטית
- רמת פעילות הטרור
- רמת פעילות הטרור הפוליטי
- כמות מעשי הרצח לכל 100,000 איש
- רמת האלימות הפלילית
- כמות ההפגנות האלימות
- כמות האסירים לכל 100,000 איש
- מספר אנשי משטרה וביטחון פנים לכל 100,000 איש
- רמת ההוצאה הצבאית ביחס לתל"ג
- מספר אנשי כוחות הביטחון השונים
- מספר כלי הנשק הקונבנציונליים שיובאו לכל 100,000 איש
- מספר כלי הנשק הקונבנציונליים שיוצאו לכל 100,000 איש
- רמת התמיכה הכספית של המדינה בכוחות שמירת השלום של האו"ם
- כמות כלי הנשק הכבדים והגרעיניים
- קלות הגישה של אזרחים לנשק קל.
מדדים נוספים לבחינת רמת השלום והשלווה במדינה אשר לא מובאים בחשבון אך הינם בעלי משמעות והשפעה מהותית עליה הם:
- רמת המשילות והתפקוד של גורמי הממשל השונים
- רמת העוינות כלפי מיעוטים
- רמת האמונה הדתית של התושבים ושילובה בחיים הלאומיים
- רמת השחיתות
- רמת חופש העיתונות והתקשורת
- רמת התל"ג לנפש.
ממצאים
הממצאים העיקריים העולים ממדד השלום והשלווה העולמי הם:
- קיים מתאם חיובי בין רמת השלום והשלווה במדינה מסוימת לבין רמת ההכנסה, ההשכלה, והלכידות החברתית בקרב אזרחיה.
- במדינות שבהן שוררת רמה גבוהה של שלום ושלווה מתקיימת גם רמה גבוהה של שקיפות שלטונית ורמה נמוכה של שחיתות.
- מדינות המתאפיינות ברמה גבוהה של שלום ושלווה הן בדרך כלל קטנות, יציבות ומהוות חלק מברית אזורית.
המדינות שנחשבות שלוות יותר לפי המדד הן בעלות אינדקס נמוך יותר. כך איסלנד המדינה השלווה ביותר היא בעלת ציון של 1.1 לעומת זאת סוריה, המדינה בעלת הדירוג הגרוע בעולם היא בעלת אינדקס של 3.8. בשנת 2013 החוקרים במרכז לכלכלה ושלום ביצעו הרמוניזציה של המדד, כדי להבטיח שניתן יהיה להשוות את ניקוד לאורך זמן. מומחי הפאנל החליטו שהמדד יכלול מדינות וטריטוריות אבל לא מיקרו-מדינות. המדינות חייבות לכלול אוכלוסיה של לפחות מיליון אנשים או שטח אדמה גדול מ-20 אלף קילומטרים רבועים.
כל המדינות שנמצאות בראש המדד, נכון לשנת 2017, הן מדינות מערביות ועשירות יחסית - איסלנד, ניו זילנד, פורטוגל, אוסטריה, דנמרק, צ'כיה, סלובניה, קנדה, שווייץ, ואירלנד ויפן כולן עם מדד נמוך מ-1.4. חלק ממדינות שלוות שומרות על מצבן לאורך זמן לדוגמה איסלנד נחשבת מדינה שלווה עוד משנת היא שומרת על מעמדה זה ברציפות מאז 2008 וכך גם ניו זילנד. לעומת זאת פורטוגל הפכה שלווה יותר לאחר שהייתה במקומות 14-18.
הדירוג של מדינות אחרות הוא לדוגמה אוסטרליה במקום ה-12, נורווגיה במקום ה-14, גרמניה במקום ה-16 (מדד של 1.5) קוסטה ריקה במקום ה-34 (מדד של 1.7) יוון במקום 73 (מדד 2), ברזיל במקום ה-108 (מדד 2.2), ארצות הברית במקום ה-114 (מדד 2.2), סין במקום 116, הודו במקום 137 (מדד 2.5), איראן במקום 129, מצרים במקום 139, ישראל במקום 144 (מדד 2.7), לבנון במקום 148, ורוסיה במקום 151 (מדד 3). [1]
המדינות המדורגות במקום הנמוך ביותר במדד הן מדינות שסובלות ממלחמה או מלחמת אזרחים - סוריה (מקום אחרון 166 עם מדד של 3.8), אפגניסטן, עיראק, דרום סודן, תימן, סומליה, לוב, סודן, הרפובליקה המרכזית של אפריקה ואוקראינה (מדד של 3.1).
במדדים אבסולוטיים מצבה של ישראל במדד השתפר - מאיזור של 2.9-3 בשנים 2008-9 למדד של 2.7 ב-2017. עם זאת לאורך השנים נכנסו עוד מדינות למדד, רובן במצב טוב יותר מאשר ישראל, כך שממקום של 134 היא ירדה למקום של 144. ה[2]
ביקורת
לטענת האקונומיסט, המדד מוטה לטובת מדינות אשר רמת ההוצאה הצבאית שלהן נמוכה מאוד או לא קיימת כלל, וזאת מכיוון שמדינות אחרות כדוגמת ארצות הברית וישראל דואגות לביטחונן, ולשם כך מקיימות רמת הוצאה צבאית גבוהה יותר. האקונומיסט טוען עוד יש לתת משקל בעיקר למגמות המדד בהקשר של רמת השלווה במדינה כלשהי.
העיתון כריסצ'ן סיינס מוניטור מבקר את המדד אשר אינו משקלל את רמת האלימות המופגנת כלפי נשים וילדים ובכך מטה כלפי מעלה את מיקומן של מדינות דוגמת מצרים וסין.
לעומת זאת פרופסור ג'פרי זאקס משבח את פרסום המדד אשר מסב את תשומת לב העולם לבזבוז המשאבים הנובע מניהול ותחזוק של עימותים אלימים אשר יכלו להיות מופנים לקידום החינוך, הבריאות, מניעת העוני, ושמירה על משאבי הטבע והסביבה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר "המכון לכלכלה ושלום"
- הדו"ח לשנת 2013
- מדד השלום העולמי בוויקיפדיה האנגלית