מבוא לכלכלה אקולוגית: פרק 1

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זו פרק מתוך מבוא לכלכלה אקולוגית (ספר)

הדילמה הנוכחית של האנושות

בריטניה נדרשה למחצית ממשאבי האנושות כדי להשיג את השגשוג שלה; כמה פלנטות ידרשו למדינה כמו הודו?
-- מהטמה גנדי בתשובה לשאלה, האם לאחר העצמאות הודו תגיע לרמת החיים הבריטית.

באופן היסטורי, ההכרה של בני האדם בהשפעתם על כדור הארץ פיגרה באופן ניכר מאחורי כמות ההרס שהם יצרו, דבר שהחליש בצורה ניכרת מאמצים לנסות להקטין את הנזק. אפילו היום, אופטימיסטים טכנולוגים ואחרים מתעלמים מהראיות המצטברות בדבר התדרדרות סביבתית עולמית, עד שהיא מתדפקת באופן עקשני יותר על מפתן דלתם ורווחתם האישית. אפילו חלק מהסטודנטים הרציניים שואבנים נחמה מהטיעונים כי:

  • רמות התמ"ג עולות ברוב מדינות העולם.
  • תוחלת החיים עולה במדינות רבות.
  • הראיות בדבר התחממות עולמית אינן חד משמעיות.
  • מספר טענות בדבר נזק סביבתי היו מוגזמות.
  • נבואות קודמות אודות קטסטרופה סביבתית לא התגשמו.

כל אחת מהטענות האלה היא נכונה. עם זאת, אף לא אחת מהן היא סיבה לשאננות ולשביעות רצון עצמית. למעשה, כשהן נבחנות יחדיו, הן מהוות ראיה רבת כוח לצורך בגישה חדשנית לניתוח ולניהול סביבתי. תמ"ג ועוד מדדים עכשוויים של הנהלת חשבונות של הכנסות לאומיות ידועים לשמצה במתן משקל יתר לעסקאות שוק, למתן משקל חסר לדלדול משאבים, להתעלמות מנזקי זיהום, ומכשלון למדוד שינויים אמיתיים ברווחה החברתית. (ראו פרק 3.5). לדוגמה, מדד ה-ISEW מצביע על שיפור מועט ברווחה למרות גידול משמעותי בדלדול משאבים (ראו פרק 3.5 תרשים 3.3). עליות בתוחלות החיים במדינות רבות, לעומת זאת, מצביעות באופן מובהק על שיפור ברווחה. אבל אם לא תלוונה בירידות בשיעורי הלידות, הן מהוות אזהרות מפני גידול האוכלוסייה, דבר שיגמר את כל שאר בעיות הסביבה. בברית המועצות לשעבר, עליות חדות באחוזי תמותת התינוקות וירידה משמעותית בתוחלת החיים, מצביעות על הסכנות בהצטברות מאסיבית של מאגרי זיהום ושל הזנחת בריאות הציבור.

המגוון בדעותיהם של מדענים בנודע לאפקט החממה ממעיט ביכולת ההתפשטות של אי-וודאות אודות הטבע הבסיסי של המערכות האקולוגיות תומכות החיים שלנו ומדגיש את הצורך בבניה של סטנדרטים מינימליים של זהירות מונעת בהקשר של מדיניות סביבתית. העובדה כי כמה בעיות סביבה הוערכו באופן מוגזם וכי ניתן להתווכח או לשלול את העוצמה של כל אתת מבעיות אלה לא מקטינה את דחיפות של האחריות שלנו לחפש אחר הדפוסים הבסיסיים מתוך מדדים רבים שעוסקים ב"איזון של כדור הארץ".

רק לאחרונה, עם ההתקדמות במדעי הסביבה, מכשירים למדידה עולמית ומערכות בקרה נוספת, הפכה ההערכה של הדרדרות סביבתית עולמית ומקומית להיות דבר אפשרי. הראיות מצטברות ביחס להאצה בהרס של יערות גשם, הכחדת מינים, דלדול הדגה בים, מחסור במי שתיה בכמה איזורים וגידול בהצפות בכמה איזורים אחרים, בליית קרקע, דלדול וזיהום של מי תהום, ירידה בכמות ובאיכות של מי השקייה ושתיה, וגידול בזיהום העולמי של האטמוספירה והימים, אפילו באיזור הקטבים.

ברור מאליו כי הגידול המעריכי בהאוכלוסייה האנושית גורם לדחיקה החוצה של מינים אחרים, לפני שהתחלנו להבין בצורה מלאה את התלות שלנו במגוון המינים. עם זאת, קיומם של סכסוכים שלאחר המלחמה הקרה כמו האיטי, סומליה, סודן ורואנדה, מאופיינים בחלקם בשונות אתנית, דחיקה טריטוריאלית ומחור במזון, כגורמים תורמם, וכתוצאה מכך מספקים התראה מוקדמת נוספת להצטברות של בעיות סביבתיות עולמיות.

כתוצאה התפיסות המוקדמות של נזק סביבתי, נלמד הרבה על על מדיניות וכלים להפחתת זיהום. תובנות אלו יסייעו בהתמודדות עם הבעיות הסביבתיות היסודיות והנסתרות יותר, שזוהו כאן.

הבעיות הבסיסיות שעבורן אנו זקוקים לתפיסות חדשניות של כלי הניהול כוללים:

  • אוכלוסיית אנושית רחבה וגדלה שעולה על יכולות הנשיאה של כדור הארץ
  • טכנולוגיות שמעלות את האנטרופיה בצורה גבוהה, מכלות את משאבי כדור הארץ ומפזרות פסולת רעילה ובלתי מתפרקת באוויר, במים ובאדמה.
  • המרה של האדמה שמגבירה את בליית הקרקע ומאיצה אובדן של מגוון מינים.

כפי שנראה בפרק 2, הכלכלה האקולוגית החדשה הזאת, היא במובן אמיתי מאוד, חזרה לשורשים הקלאסיים של הכלכלה. זו חזרה לנקודה שבה הכלכלה ושאר המדעים משולבים זה בזה במקום להימצא בבידוד אקדמי כפי שהם כיום. כלכלה אקולוגית היא נסיון להתעלות מערל הגבולות הדיספלינריים הצרים שצמחו ב-90 השנים האחרונות בניסיון לרתום את מלוא הכוח של ההון האינטלקטואלי שלנו בניסיון להרהר על הבעיות העצומות שבפניהן אנו עומדים.

ניתן לסכם את הדילמה הנוכחית של המין שלנו במונחים כלכליים כדלהלן: התרחקנו מ"עולם ריק" (עולם ריק מאנשים ומהחפצים שלהם, אבל מל בהון טבעי) אותו ירשנו, שבו הדגש והפרסים היו על צמיחה והתרחבות מהירה, תחרות אכזרית, ומחזורי פסולת פתוחים, אל עבר "עולם מלא" (ראו תרשים 1.1) שבו הצרכים, בין אם הם נתפשים בידי מקבלי החלטות ובין אם לאו, הם עבור שיפור איכותי בקשרים בין הרכיבים (התפתחות), בריתות לשיתוף פעולה, ומחזורי פסולת סגורים.

...

המערכת האקולוגית העולמית ותת המערכת הכלכלית

המדד המועיל ביותר לעוצמת המצוקה הסביבתית שלנו היא גודל האוכלוסייה כפול צריכת המשאבים לנפש. זהו הגודל של תת המערכת הכלכלית האנושית ביחס לזו של המערכת האקולוגית העולמית שבה היא תלויה, ושבה היא מהווה חלק. המערכת האקולוגית העולמית היא המקור לכל התשומות החומריות שמזינים את תת המערכת הכלכלית, והיא גם המוצא של כל הפסולות שלה. אוכלוסייה כפול צריכת משאבים לנפש, ההיא הספק הכולל -throughput (הספק או תפוקה)- של משאבים מתוך המערכת האקולוגית אל תוך תת-המערכת הכלכלית ואז חזרה אל תוך האקו-סיסטמה העולמית כפסולת, כפי שהדבר מתואר בתרשים 1.1. התרשים העליון מתאר את העידן הקדום שבו המערכת הכלכלית (שמוצגת כריבוע) היתה קטנה יחסית לגודל של המערכת האקולוגית העולמית. התרשים התחתון מתאר מצב עכשווי יותר, שבו תת-המערכת הכלכלית היא גדולה מאוד יחסית למערכת האקולוגית העולמית.

תפקודי המקורות והכיורים של המערכת האקולוגית העולמית הם בעלי קיבולת גדולה שמסוגלת לתמוך במערכת הכלכלית. קיבולת זו היא גדולה אבל מוגבלת. הצו העליון לכן, הוא לשמור על גודלה של המערכת הכלכלית העולמית בתוך הקיבולת בה מסוגלת המערכת האקולוגית לתמוך. נדרשה כל ההיסטוריה האנושית כדי להצמיח כלכלה אנושית בעלת תפוקה של 600 מיליארד דולר לשנה שהיתה קיימת בשנת 1900. היום, זהו קצב הגידול הדו-שנתי של הכלכלה העולמית. ללא שינוי, הכלכלה העולמית שנמצאת בהיקף של 16,000 מיליארד דולר לשנה, תגדל עוד פי חמש יחסית להיום בתוך דור בקירוב מהיום.

לא סביר כי העולם יכול לתמוך בהכפלה של הכלכלה החומרית, לא כל שכן בהכפלה בגודל "פי 5 עד פי 10" שעליה קראה וועדת ברנדטלנד. גידול בתפוקה אינו הדרך להגיע לקיימות. איננו יכולים "לצמוח" בדרכנו לקיימות. המערכת האקולוגית העולמית, שהיא המקור לכלה המשאבים הנדרשים לתת-המערכת הכלכלית, היא סופית ויש לה קיבולות מוגבלות של התחדשות והטמעה. בעוד שהיום נראה כי זהו בלתי נמנע כי המאה הבאה תהיה מאוכלסת בכמות כפולה של אנשים בתוך כלכלה אנושית שצורכים משאבים ומטילים פסולות על כיורים טבעיים, נראה בלתי סביר כי אנשים אלה יוכלו להיתמך באופן מקיים ברמות הנוכחיות של צריכה מערבית. התחלנו כבר להרגיש את הרעידות הקטנות של גבולות שונים לגידול חומרי מתמיד. הנתיב לרווחים עתידים במצב בני האדם שהם בני קיימא יעבוד דרך שיפורים איכותיים במקום דרך גידול כמותי בתפוקה.

מגבולות מקומיים לגבולות עולמיים

אוכלוסייה ועוני

מעבר לברנדטלנד

לכיוון קיימות

קישורים חיצוניים