חברות מארצות הברית ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מספר תאגידים גדולים שבסיסם היה בארצות הברית סייעו לגרמניה הנאצית לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, גם לאחר כניסת ארצות הברית למלחמה.

חברות הרכב פורד וג'נרל מוטורס

תעשיית הרכב סיפקה דוגמה בולטת לניגודי עניינים בין תאגידים רב-לאומיים למדינות הלאום שלהם במעורבות תאגידים מארצות הברית בחימושה של גרמניה הנאצית לפני ותוך כדי מלחמת העולם השנייה, במפעלים שפעלו בתחומי הרייך השלישי. מגיני החברות האלה טוענים כי הם פעלו מתוך כפייה וכי לולי עשו כן, היו החברות מולאמות.

תאגיד הרכב פורד החזיק בחברת-בת גרמנית. לחברה זו היה מפעל בקלן שהעסיק עובדי כפייה בין 1941 ל-1945, המפעל ייצר רכבי מלחמה כמו ג'יפים, וכן מטוסים ואוניות למשטר הנאצי. בשנת 1998 הוגשו תביעות בארצות הברית נגד החברה. התביעות נדחו על ידי שופט כי "הנושאים, קשורים לאמנות בינלאומיות בין מדינות ולמדיניות חוץ ולכן היו בתחום האחריות של המנהלים בענף". [1]

תאגיד הרכב ג'נרל מוטורס סיפק כמויות גדולות של חימוש, רכבים ומטוסים למדינות בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. האינטרסים שלו בזמן המלחמה היו מפוצלים בין הגורמים השונים. אופל, שהייתה חברת בת של ג'נרל מוטורס, יצרה את המפציץ JU-88, משאיות, מוקשי יבשה, ונפצים לטורפדו עבור גרמניה במהלך המלחמה.

באוגוסט 1938 העניק היטלר, ל-James D. Mooney, אחד המנהלים של תאגיד ג'נרל מוטורס, את מדליית "מסדר הנשר" על שירותיו המצטיינים לרייך. אלברט שפר, מי שהיה לימים שר החימוש של גרמניה הנאצית סיפר לאחר המלחמה לחוקרים מהקונגרס האמריקאי, שמתקפת הבזק (הבליץ-קריג) על פולין ב-1939 לא יכלה להתקיים ללא שיפורי הביצועים הטכנולוגים שסופקו על ידי Alfred P. Sloan וג'נרל מוטורס". אלפרד סולן היה מנהל אמריקאי בג'נרל מוטורס.

לאחר 20 שנות מחקר של ג'נרל מוטורס הצהיר Bradford Snell: "ג'נרל מוטורס הייתה הרבה יותר חשובה למכונת המלחמה הנאצית מאשר שווייץ. שווייץ הייתה רק מאגר של כספים שנשדדו. אופל הייתה חלק אינטגרלי של תעשיית המלחמה הגרמנית. הנאצים יכלו לפלוש לפולין ולרוסיה בלי שווייץ. הם לא יכלו לעשות זאת ללא ג'נרל מוטורס." [2]

לאחר המלחמה תבעו פורד ו-GM פיצויים ממשלת ארצות הברית על הנזק שנגרם למפעלים הגרמנים שלהם על ידי הפצצות בעלות הברית. בשנת 1967 קיבלה GM פיצויים של 33 מיליון דולר ממשלת ארצות הברית על הפצצת המפעל שלה ב-Russelsheim בידי מפציצים אמריקאים.[3]

סטנדרט אויל

סטנדרט אויל הייתה חברת הנפט הגדולה בעולם במשך שנים. היא פורקה בשנת 1911 לחברות שונות בעקבות חוק ההגבלים העסקיים והתנועה הפרוגרסיבית שדרשה להגביל את כוחם של מונופולים. אחת מהחברות האלה הייתה Standard Oil of New Jersey (לימים - אקסון). החברה שלטה בהמשך על 94% מחברת German-American Petroleum Company.[4] בשנת 1931 החברה הגרמנית - אמריקאית Vacuum Oil התאחדה עם Standard Oil of New York. הדבר יצר את חברת Socony-Vacuum Corp שהייתה חברת הנפט השלישית בגדולה בעולם. בימי מלחמת העולם השנייה, מחנות Tschechowitz 1 , 2 באושוויץ סיפקו עובדי-כפייה לחברת Vacuum Oil בפולין שנתפסו והופעלו על ידי גרמניה הנאצית. [5]

אחת החברות הגדולות שסייעו לגרמניה הייתה החברה הגרמנית I.G. Farben , לפי הטענות אחד השותפים בחברה היה Standard Oil Company של רוקפלר הבן, J.D Rockefeller. כמו כן חברת I.G. Farben הייתה בעלת מניות גדולה בחברת Standard Oil. חברת I.G. Farben סיפקה כ 80% מחומרי הנפץ של גרמניה וכן הגז צילקון בי ששימש להרג יהודים במחנות ההשמדה. חברת סטנדראט אויל ניו ג'רזי, שנודעה לימים כחברת ESSO, Walter C. Teagle, הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בגלל שסיפק להם תוספים חיוניים לדלק המטוסים. הוא היה מעורב בהנהלת חברת Farben וסירב למכור גומי לצבא ארצות הברית בטענה שיש פטנט לחברה הגרמנית. הטענה היא כי היה איום לתבוע אותו בעקבות כניסת ארה"ב למלחמה והוא העדיף הסכם שקט עם ממשלת ארצות הברית.[6][7]

IBM

IBM הוקמה בשנת 1896 והתפרסה בזכות מכונות הכרטוס שלה, בהן השתמשו במפקד האוכלוסין האמריקני של שנת 1900. כשהיטלר עלה לשלטון בשנת 1933, רצונו להשמיד את יהודי אירופה היה שאפתני כל כך שלמרות היעילות הגרמנית המפורסמת, הוא היה צריך כוח חישוב אוטומטי לנהל ולאחסן מידע על אנשים, מקומות, מוצרים, מלאי, לוחות זמנים ועוד והוא השתמש במכונות של IBM. המאמץ המלחמתי הגרמני הסתייע במכונת "הולרית'" [8]

דוגמה מזעזעת לשיתוף הפעולה של IBM בפעילות הנאצית היא שהמספרים שקועקעו על זרועות האסירים במחנות הריכוז היו מספר סידורי שנועד להקל על השימוש במכונות החישוב של יבמ. במקביל ייצרה החברה רובים עבור צבא ארצות הברית.

בנוסף ניהלו הנאצים בזכות מכונות החישוב את אספקת הדלק לחזית, לוחות זמני השמדה במחנות ומעקב אחר חשבונות הבנק הגנובים של קורבנות יהודיים בזמן השואה. דוגמה לחשיבות הערך של כסף לתאגיד לפני כל דבר אחר היא בספטמבר 1939, גרמניה פלשה לפולין והניו יורק טיימס דיווח כי שלושה מיליון יהודים עומדים להיעקר מביתם. התגובה של יבמ הייתה מזכר פנימי הדורש להגביר את ייצור מכונות החישוב "בשל המצב". יבמ טענה שהיא איבדה את השליטה בחברת הבת שלה בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.[9]

מדליית מסדר הנשר הגרמני

מדליית מסדר הנשר הגרמני (Order of the German Eagle) הייתה העיטור הדיפלומטי הגבוה ביותר שהעניק המשטר הנאצי לאזרח זר. היטלר הנהיג את הענקת העיטור במאי 1937, כאמצעי לחיזוק הקשרים עם מדינות זרות דרך אישים הידועים כתומכי גרמניה הנאצית. 33 מדליות הוענקו, בין היתר למנהיגים הדיקטטורים בניטו מוסוליני, פרנסיסקו פרנקו ורוה"מ יפן הידקי טויו. [10]

חמישה אזרחים אמריקאים קיבלו את המדליה – ארבעה מהם היו מנהלים בג'נרל מוטורס, פורד, ו IBM.[11]

  • ג׳יימס די. מוני. מוני עמד בראש הפעילות הבינלאומית של ג׳נרל מוטורס. ענקית הרכב ממישיגן, שנשלטה אז על ידי דופונט, קיבל את המדליה בשנת 1938.
  • הנרי פורד, מייסד ענקית הרכב פורד קיבל את המדליה בשנת 1938. פורד ניהל ידידות אישית קרובה ומתמשכת עם היטלר, שניהם חלקו אידיאולוגיה משותפת של אנטישמיות קילונית.
  • גם Ernest G. Liebold, שהיה עוזרו של פורד קיבל מדליה משלו.
  • תומס ווטסון, נשיא תאגיד המיחשוב האמריקאי IBM, שכיהן אז גם כנשיא לשכת המסחר הבינלאומית (ICC). קיבל גם את המדליה. הוא השיב את המדליה בשנת 1940 כמחאה של היחס של גרמניה ליהודים.
  • עוד אמריקאי שקיבל את המדליה היה הטייס צ'ארלס לינדברג שקידם אהדה להיטלר בארצות הברית.

בנוסף לכך אייל העיתונות ויליאם הרסט, הסתכסך עם רוזוולט ופרסם מאמרי דעה של היטלר גרינג ונאצים אחרים בעיתונים שלו, ללא תגובות. [12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=חברות_מארצות_הברית_ששיתפו_פעולה_עם_גרמניה_הנאצית&oldid=107389"