השפעות חיצוניות של הפרעות לסביבה
|
|
מאמר זה יראה במה שונה הפרעה סביבתית מרוב ההשפעות חיצוניות אחרות. כמו כן מתוך הניתוח של הפרעה סביבתית הוא מצביע על הבעיות בגישה הכללית של השפעה חיצונית.
התיאור הנאו-קלאסי
השפעה חיצונית הינה הטלה של חלק מהעלות או של רווח מעסקה בין שני צדדים על צד שלישי שאינו שותף לעסקה זו. בהקשר הסביבתי, כלכלנים נאו-קלאסיים מתארים את ההפרעות לסביבה כ"זיהום". זיהום זה הוא סוג של השפעה חיצונית שלילית. צד א' (היצרן) מייצר ותוך כדי כך יוצר זיהום. צד ב' (הצרכן) קונה ממנו מוצר. העלות של הזיהום - לדוגמה זיהום אוויר שגורם למחלות שעולה כסף לרפאן, היא סוג של "עלות חיצונית" שמוטלת על צד ג' (השכנים של המפעל, לדוגמה).
הפתרון שהכלכלה הסביבתית, וכלכלנים נאו-קלאסיים מציעים הוא לבצע "הפנמה של ההשפעה החיצונית" אל תוך השוק. ריפוי המחלה עולה כך וכך כסף, ומקטין את הרווחה החברתית, גם הקטנת הזיהום, כך נטען, מקטינה את הרווחה החברתית משום שפירושה ייקור הייצור ולכן הקטנה של הרווחה החברתית של צדדים ב' וא'. יש צורך לכן להעביר כסף מא' וב' (אין זה משנה ממי בדיוק, לפי הכלכלנים), אל ג' עד להגעה לרמה של "זיהום אופטימלי": עלות אובדן הרווחה עקב התייקרות המוצר המיוצר עקב הפנמת העלות, תשתווה לעלות אובדן הרווחה של הטיפול בתחלואה. בתוך כך יווצרו גם תמריצים כלכליים - עבור הצרכן לנסות לחפש מוצר מזהם פחות, ועבור היצרן להתקין טכנולוגיה שתקטין את הזיהום או לייצר מוצר דומה ללא השפעה חיצונית דומה. הצרכן והיצרן ירצו לעשות זאת כדי לחסוך לעצמם את העלות של ההשפעה החיצונית שהיתה מוטלת בעבר על צד ג' וכעת מוטלת עליהם.
רובינזון קרוזו והפרעה סביבתית
כדי לנטרל היבטים של השפעה חיצונית מתוך הניתוח של הפרעה לסביבה ניתן לחשוב על סוכן יחיד משרכיב את הכלכלה, "כלכלת רובינזון קרוזו" במודל כלכלי זה יש יצרן אחד, שהוא גם הצרכן היחידי. בכלכלה זו אין השפעות חיצוניות שכן רובינזון לא יכול לבצע השפעות חיצוניות על אף אחד אחר. מצד שני, יש הפרעה של רובינזון או של הכלכלה לסביבה. הכמות של הפרעה זו היא דבר שרובינזון מחליט עליו. כמות ההפרעה שהסביבה יכולה לסבול בלי לעור התמוטטות תלוי אך ורק בסביבה, ולא בהחלטות של רובינזון קרוזו.
לכן גם אם מניחים שכל העלויות החיצוניות מופנות אל תוך השוק, ייתכן מצב של קריסה אקולוגית. מכאן שהגישה של השפעות חיצוניות היא גישה חסרה כשהיא מנסה לעסוק בניתוח של בעיות סביבה.
ההבדל בין השפעה חיצונית להפרעה סביבתית
ההפרעה הסביבתית נבדלת במציאות בכמה היבטים מהניתוח התאורטי הנ"ל של השפעה סביבתית.
לרוב ההפרעות הסביבתית אין השפעה חיצונית יחידה אלא כמה השפעות סביבתיות בעלות אופי שונה:
- השפעה מיידית או ישירה על בריאותם או רווחתם של בני האדם, ההשפעה האחת היא זו שכבר עסקנו בה - זיהום לדוגמה מורכב מרעלים ואלו מרעילים את בני האדם. ניתן לחשוב על כך כעל "אובדן רווחה" ולחשב את הנזק הכלכלי.
- השפעה על מערכות הסביבה הטבעית. גם להשפעה זו ניתן להתייחס כאל אובדן רווחה - בני האדם נהנים מהסביבה הטבעית וכשזו נפגעת, אובדת גם רווחה. נראה שגישה זו חסרה.
- השפעות על דורות העתיד. זיהום מצטבר בסביבה גם קדימה בזמן, ההשפעות על מערכות סביבתיות ואפילו ההשפעות המיידיות (כמו השפעות בריאות) משפיעות על דורות העתיד. מאידך דורות העתיד לא נמצאים כאן כדי לקבל תשלום או פיצוי.
סיכון
היבט ראשון בו יש בעייתיות לניתוח של השפעה חיצונית הוא ההיבט של סיכון. לא רק שזיהום לדוגמה יכול לגרום לאדם לחלות, לסביבה הטבעית להפוך לפחות אטרקטיבית או לדורות העתיד לסבול, אלא שזיהום כזה יכול ממש להסתיים במוות או בהרס גמור. בן האדם הבודד יכול למות עקב מחלתו. המערכת הסביבתית המושפעת יכולה להיהרס לגמרי עקב הזיהום, וגם אדם בדור העתיד יכול למות או בכלל לא להוולד בעקבות הזיהום.
מערכת החשיבה בכלכלת הרווחה הנאו-קלאסית, עליה בנויה התאוריה הנאו-קלאסית, לא ממש בנויה לטפל במקרי מוות והרס כאלה. בניתוח הזה הסוכנים הם בעלי סל מוצרים א' או ב', אין מצב בו בתחילתו של המודל סוכן א', ב' וג' נמצאים עימנו, ואילו בסופו של המודל סוכן ג' מת.
דרך אחת לניסיון לעקוף קושי זה יכולה להיות לנקוט בגישה של ביטוח. נחשב את ערך החיים של ג' על פי כמות ביטוח החיים אותה הוא מוכן לשלם, ושלום על ישראל. אולם גם לגישה זו יש בעיות - כמו הכנסה פנימה של הנחה נורמטיבית נסתרת על כך שחייהם של אזרחים עניים שווים פחות מחייהם של אזרחים עשירים.
אי וודאות
בעוד אנחנו יכולים לחשב הסתברויות למוות עקב מחלה. אנחנו לא יכולים לחשב הסתברויות לדברים שאנחנו לא מבינים אותם. אנחנו לא יודעים לדוגמה לחבש בכמה תעלה הטמפרטורה של האטמוספירה ב-100 השנים הקרובות, או מה יהיו ההשפעות של דבר זה. באופן דומה קשה לדעת לחשב השפעה על דורות העתיד.
סיכון להתמוטטות כללית
בעיה נוספת עם השפעה על הסביבה היא שסביבה היא מערכת מתפקדת. אגם הוא לא סתם חור גדול מלא בהרבה ליטרים של מים. לא סתם מאגר מלא בנוזלים, לא משהו סביל שמחכה להשפעות מצד בני האדם. אגם ומערכות גאו פיזיות או אקולוגיות הוא מערכת מתפקדת. ככזה הוא פעיל ובעל תפקוד. זיהום או הפרעה גדולה מידי לתפקודו עלולים לא לזהם "חצי אגם" אלא פשוט לגרום לשרשרת פעולות שתגרום להתמוטטות המערכת האקולוגית שלו.
מה שנכון לגבי אגם, יער או ביצה נכון גם לגבי כלל המערכת האקולוגית, ולגבי תת מערכות שלה שמספקות שירותים חיוניים לכלל האנושות כמו ייצור חמצן או סירקולציה של מחזור הזרחן.
הרס של מערכות אקולוגיות מקומיות מאופיין בכמה היבטים של מערכת מורכבת שמקשים על הניתוח הכלכלי לטפל בו ברמה התאורטית או המעשית:
- הוא בדרך כלל דבר שקשה מאוד לחזות מראש.
- הוא יכול להיות בעל תוצאות בלתי חזויות מראש על מערכות אחרות.
- הוא יכול לגרור פעולת שרשרת של הרס מערכות אקולוגיות כאשר אובדן לולאות משוב מחלישות שמספקת המערכת הזאת גורם ל"השתוללות" של מערכות אחרות, או לקריסה מוחלטת שלהן.
- הוא בלתי שולי - השפעה קטנה יכולה לגרום לשינוי גדול (בתנאים המתאימים)
- השירותים שמספקת המערכת האקולוגית הם דבר שלא ניתן להחליף אותו או שהוא יקר מאוד להחלפה.
ברמת המאקרו, השפעות של הפרעה לסביבה אינן סתם "השפעות חיצוניות", לא רק השפעות על בריאותם של השכנים למפעל אלא הטלת סיכון על כלל האנושות, על כלכלתה. כאן, שוב גישה של "ביטוח" לא יכולה לסייע. לאחר התמוטטות אקולוגית כוללת אין מי שישלם ואין למי לשלם.
השפעות מערכתיות ועקיפות
הניתוח של מערכות אקולוגיות הוא ניתוח מערכתי. דבר זה חושף את האופי הבלתי מערכתי של ניתוח כלכלי של השפעה חיצונית בפרט ושל הניתוח הכלכלי בכלל.
ה"זיהום" לא רק משפיע באופן מיידי, אלא גורר רשת של השלכות על תפקודים של מערכות חברתיות וסביבתיות ולהשלכות אלה יש השפעה נוספת, שיכולה להיות גדולה יותר מאשר ההשפעה הראשונית.
הפרעה סביבתית אינה רק זיהום
זיהום סביבתי הוא סוג של הפרעה לסביבה, אבל יש השפעות סביבתיות אחרות לפעילות האדם, שלא נתפסות כזיהום, ביניהן:
- שינוי פיזי ישיר של קרקעות ואדמות טבעיות שהופכות לאדמות מרעה, שדות חקלאיים ושטחי מחיה ומסחר.
- כריתת יערות ושריפת יערות בניסיון להשיג עץ ושטחים בהתאמה.
- החדרה של מינים פולשים כתוצאה ממסחר בינלאומי ומתיירות בינלאומית.
- קיטוע של שטחי מחיה כתוצאה מסלילת כבישים ומסילות רכבת.
- הנדסה גנטית
- שינוי תוואי זרימה של נהרות ושאיבת מי שתיה לניצול ישיר בידי בני האדם ולחקלאות.
- כריה והוצאה של חומרים אנ-אורגניים מקליפת האדמה
- זיהום אור, זיהום רעש והפרעות אלקטרומגנטיות נוספות
- יצירת פסולת מוצקה אורגנית ובלתי אורגנית
ההתחשבות של העלות האמיתית של השפעות אלה, באמצעות "הפנמת עלויות" פירושה כנראה שינוי כללי ומאקרו-כלכלי בכלכלה. לדוגמה הגבלה על כמות הייצור ראשוני שהמין האנושי מנצל פירושה בעצם הגבלה על האוכלוסייה ועל החקלאות. השלכות אלה מתנגשות עם הרעיון הכלכלי לפיו אין גבול לצמיחה הכלכלית וזו אינה תלויה בדבר, מלבד הטכנולוגיה, כמות המכונות והעבודה האנושית.