השערות על מגפת קוביד-19
|
|
מגפת קוביד-19 או "מגפת הקורונה" היא מגפה עולמית הקשורה במחלה COVID-19 ונגרמת מאוכלוסיות שונות של הנגיף SARS-Cov-2 אשר החלה לפי פרסומים שונים בנובמבר-דצמבר 2019 (וייתכן שאף לפניכן) בעיר וואהן שבמחוז חוביי שבסין.
המחלה התפשטה מסין לרוב מדינות העולם בשל משלב סיבות מורכב ובין אלו תיירות נרחבת מסין החוצה, מצד מי שלפחות בחלקם היו אז נשאי SARS-Cov-2 אסימפטומטים[1]; המחלה התפשטה תחילה בעיקר למדינות סמוכות אליהם מגיעים המון תיירים מסין ובכלל (כגון דרום קוריאה, יפן, תאילנז ומלזיה) אך מהר מאוד גם לרוב שאר מדינות העולם עד שהוכרזה כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-11 במרץ 2020.
מן האזורים המיושבים בכדור הארץ המגפה גבתה את חייהם של רבים במדינות בהן בקרב רוב ככל האוכלוסיה ישנה אי ספיקה או ישנו חסר צריכת תזונה מלאה, למול צריכה מאסיבית של ג'אנק פוד ומזון מן החי דוגמת מדינות צפון אמריקה ומדינות דרום אמריקה; המגפה גבתה הכי פחות קורבנות בדרום מזרח אסיה; תרבות התזונה המלאה המפותחת במדינות דרום מזרח אסיה כגון ויאטנאם, תאילנד, קמבודיה ולאוס (העשירה יחסית במזון צמחי מלא) מסייעת להסביר את מניין הנפטרים הנמוך מאוד (ביחס לגודל האוכלוסיות) במדינות אלה.
מקור המגפה
מקור המגפה לא ברור; מחד, לפי מחקרים ביולוגיים שונים מקור המגפה טבעי (אם כי ניתן להתפלסף על משמעות "טבעי" כאן בהתאם למשברי תזונה ואקלים) מאידך, לפי מחקרי מודיעין שונים ייתכן ונגיף SARS-Cov-2 נוצר במעבדה בסין כסוג של נשק ביולוגי ובשל טעות התנהלותית נטפל לאיש או אנשי צוות שהדביק או הדביקו אנשי צוות נוספים ומשם הלאה; אין הסכמה חד משמעית לאיזה מרעיונות אלה אך דעת רבים מן המדענים היא שהנגיף נוצר באופן טבעי בעיקר מהיותו בעל קרבה גנטית לנגיפי קורונה אחרים הנפוצים בעטלפים ושיכולים לתקוף את מערכת החיסון של בני אדם לכל הפחות; אם מקור המגפה טבעי אזי סביר להניח שיש קשר למשבר אקלים אזורי (כחלק ממשבר האקלים העולמי) הגורם לאבולוציה קיצונית של פתוגנים. תאוריות קשר רבות נפוצו סביב מקור המגפה.
מאפייני מדינות שנפגעו קשה
מאפיין עיקרי של מדינות בהן נפגעו קשה מהמגפה הוא תוחלת חיים גבוהה של האזרחים ("גיל כגורם סיכון") כגון איטליה, יפן, ארה"ב, ישראל, צרפת, קנדה ובמובן מסוים גם אוסטרליה וניו זילנד;
עם זאת, מאפיין עיקרי נוסף של מדינות שנפגעו קשה מן הן המגפה הוא ריבוי בעיות חיים "מערביות" כגון אלה:
- פיצוץ אוכלוסין
- תיירות יתר
- תפוצה גבוהה של בעיות רקע גופניות-נפשיות הקשורות בסטרס כגון השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ופוסט טראומה
- היעדר תרבות תזונה מלאה ופעילות גופנית מספיקה ולחלופין תרבות צריכה מאסיבית של ג'אנק פוד ושל מזון מן החי ואי ספיקת פעילות גופנית אצל רוב-כלל האוכלוסיה
- אי יעילות כלכלית הקשורה בהתקהלות מיותרת בסביבות לא אקולוגיות (כגון מבנים סגורים) כנפוץ במשקים נאו-קלאסיים מבוססי חוב ריבית ומיעוט עבודה מרחוק ואוטומציה במשק בכללותו
- אי נכונות אזרחים במדינות מסוימות (במידה רבה מחוץ לדרום מזרח אסיה) להשתמש באמצעים לא טבעיים למניעת מגפות הקשורות בפתוגנים טפילי-טיפות כגון מסכת פה-אף ומסכת משקף-מגן
שילוב הסיבות לעיל מקטין את סיכוי מערכת החיסון לחסל פתוגנים ביעילות רבה למול חשיפה איטית ומעלה את הסיכוי לחלות בשל יעילות חיסונית מועטה למול חשיפה רבה; לעתים תוך קושי לצפות את תהליך ההחלמה.
יודגש כי יש קשר הדוק בין איכות התזונה של כל אדם מכל גיל לבין תפקוד המערכת החיסונית שלו; ניתן להיות מופתע מכך שהתקשורת בכל העולם כמעט לא כיסתה את נושא התזונה - ייתכן שבשל מורכבות הנושא שלא מתאימה לקהל לחוץ המעוניין ב"כותרות" "קצרות ולעניין".
התמודדות עם המגפה
לפי דעת כותב מאמר זה, התמודדות עם המגפה כוללת:
- הבטחת תזונה מלאה (תזונה מבוססת ששת אבות המזון באופן מגוון בשלוש ארוחות סדורות ביום) בכדי להעלות סיכוי מערכת החיסון לתקיפת הפתוגן עד השמדתו
- הבטחת חשיפה מעטה ככל הניתן לפתוגן (באם הייתה חשיפה) בכדי להקל על המערכת החיסונית להתחסן, זאת דרך ריחוק פיזי בכלל ומאנשים בקבוצות סיכון בפרט והעדפת יחסי אדם-ארגון מרחוק אך גם שימוש באמצעי מיגון מפתוגנים טפילי-טיפות כגון מסכת פה-אף (המוחלפת אחת ליממה) לפחות במרחב הציבורי וכן הקפדה יתרה על שטיפת ידיים במרחב הציבורי (או נוזל חיטוי ידיים באם אין סבון וברז בקרבת מקום)
- טיפול רפואי אולי יידרש לכל הפחות לפי סימפטומים וייתכן שגם לפי גורמים נוספים
יש מי שתומך במתן ויטמין C וויטמין D (לפי הוראות סמכות בתחום התזונה ו\או הפרמקולוגיה) כתיסוף לתזונה מלאה כללית.
יש מי שתומך בחיסון ללא-חולים (או חולים שהחלימו) כנגד המגפה ויש התנגדים לכך בטענה כי טיפול תזונתי, היגייני ורפואי-סימפטומטי במידת הצורך מספיקים.
ממשלות מסוימות ניסו לסיים את המגפה בשטחן דרך סגרים כלליים באופן כללי עד חודש; מוסכם כי סגר כללי אמור לכלול פיצוי כלכלי ורגשי (מצד מערך בריאות הנפש) במדינה נתונה.
מגפת קוביד-19 כמגפת הניצול
לכאורה המגפה האיצה מגמות ניצול שונות אשר תשתית מניעת מגפות הייתה מונעת.
- אנשי ממשל שהשתמשו במגפה להגביר את שליטתם על אזרחים "שלהם"
- ספקי מוצרי צריכה (רשתות סופרמרקט גדולות) שהשתמשו במיני מגפה המסכנה הזאת כדי למקסם רווחים דרך מכירה מאסיבית של מסכות פה-אף, כפפות, אלכוג'ל ועוד
- קבוצות שוליים קיצוניות שונות שעשו שימוש ציני במאבק לחיסול ההון השחור, כדרך להבטיח חלוקה שוויונית יותר של כסף במדינות השונות, כחלק מ"סדר עולמי חדש"
- קבוצות שוליים קיצוניות שונות שעשו שימוש ציני בתופעות כמו זריעת עננים, פיתוח בשר מתורבת, שיווק רכבים חשמליים ועוד, כדרכים להיאבק בהתחממות הגלובלית מאבק ישיר או עקיף כחלק מ"סדר עולמי חדש"
- רופאים כלליים\משפחתיים\פנימיים שירדה להם העבודה בגלל עליה בידע רפואי בציבור הרחב, עליית אלגוריתמיי מידע (כולל מידע רפואי) כמו Google Featured Snippets וכן בגלל מסחר נרחב יותר בתוספי תזונה (למשל בשל קניות אונליין) ויחד עם התישקורת הממוסדת הפחידו אנשים "להיבדק" ואף "להתאשפז" סתם
- חברות הביג פארמה שניסו לדחוף לנו חיסון ניסיוני, מסוכן ומיותר שהעדיפו למכור אותו על פני מכירת תרופות כי הרי תרופות מוכרים "רק למי שחולה" אבל חיסונים מוכרים "לכולם"
למעשה, המרוויח הגדול ממשבר קוביד-19 הוא תעשיית הביג פארמה. תעשיית הביג פארמה מכרה למדינות רבות את הדברים הבאים שלא מנעו את המגפה ולבטח גם לא פתרו אותה.
- ערכות בדיקה מיותרות
- חיסונים סינטתיים (ח"סים) ניסיוניים, מסוכנים ומיותרים
- כפפות פלסטיק רך
- אלכוג'ל ללא סטנדרטיזציה שיכול להיות אלרגני
- תרופות ניסיוניות ספק מיותרות למרות שכבר היו שפע של תרופות שמטפלות בסימפטומים ומאפשרות לגוף להחלים בקלות באופן כללי
הרווחים מכל המכירות האלה הם מספרים שקשה לי לתאר פה, ביליונים או טריליונים.
מסכות פה-אף ומסכות משקף-מגן הן הדבר העיקרי שאולי סייע להיאבק בהפצת המגפה וגם זה מוטל בספק לגבי מקומות שבהם לא הייתה היענות רצינית מן הציבור לכך.
חבל על כל הזמן והאנרגיה, אותם ניתן להשקיע בתשתית מניעת מגפות.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ כלומר, כאלה שהוירוס רק התחיל מסלול בגופם ועדיין התרבה בגופם בין אם בשלב מסוים גרם להם אישית לחולי ובין אם לאו
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.