המאבק של רופאים קונבנציונאליים למנוע מפסיכולוגים, כירופרקטים ואחרים לרשום תרופות

זהו מאמר דעה מאת בן אהרוני. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

המאבק של רופאים קונבנציונאליים למנוע מפסיכולוגים, כירופרקטים ואחרים לרשום תרופות הוא מלחמה שקטה של רופאים קונבנציונאליים, בעיקר כאלה שאינם מנתחים שמטרתה לשמור על ההגמוניה של רופאים קונבנציונאליים להיות רושמי התרופות הבלעדיים ובכך להרוויח כסף רב ולא מוצדק מרישום תרופות כמנופול.

לא רק "רופא" מוכשר או ראוי לרשום תרופות.

גם ד"ר למקצועות הבאים מוכשר וראוי לרשום תרופות בהינתן הכשרה משנית מתאימה:

• ניורופסיכולוגיה: תרופות מרפות שרירים ומשככי כאב לפחות
• כירופרקטיקה: תרופות מרפות שרירים וסטרואידים לפחות
• אוסטאופתיה: תרופות מרפות שרירים וסטרואידים לפחות
• כימיה אורגנית: כלל התרופות
• אחיות: תרופות מרפות שרירים ומשככי כאב לפחות
• רוקחות: כלל התרופות

לרופאים בכל מדינות העולם יש אינטרס כלכלי ברור למנוע מהנזכרים לעיל ואחרים לרשום תרופות כי הדבר יקדם במהירות את עידן התייתרות הרפואה הלא ניתוחית כמקצוע.

תרופה

הנחת היסוד של מאמר זה היא שיש דבר כזה "תרופה" אבל אולי בעצם אין.

רופאים קונבנציונאליים מנסים להחדיר לתודעתנו כבר מאז שהם השתלטו על הרפואה שבמגוון בעיות גופניות ונפשיות ניתן לטפל רק בתרופות סינטתיות שכמה לא מפתיע רק הם הסמכות לייעץ לגביהן ובמקרים רבים גם רק הם הסמכות להנפיק מרשמים ביורוקרטיים להן.

ייתכן ועלינו להפסיק לחשוב בתבנית של "מחלות ותרופות" אלא בתבנית של "בעיות ופתרונות".
לפעמים, אכן, הפיתרון היעיל ביותר לבעיה גופנית או נפשית מסוימת הוא ריכוז של מולקולה מסוימת ולפעמים הפיתרון הוא ניתוח ולפעמים הוא משהו אחר, אך פיתרון הוא פיתרון ומיותר ואף הרסני לסווגו.

ראו גם

• דיפ סטייט
• שחיתות חוקית