הונאה בתחומי הקמח המלא והלחם המלא בישראל
המונח הונאה בתחומי הקמח המלא והלחם המלא בישראל מתאר את הדעה לפיה בישראל קיימת הונאה תזונתית במסגרתה לפחות חלק מיצרני הקמח (או לפחות חלק מיבואני הקמח) משווקים קמח חלקי למאפיות בישראל ובכך לפחות חלק מן הלחם המשווק כ"לחם מלא" המיוצר בישראל אינו באמת לחם מלא אלא לחם חלקי.
קמח הוא אבקה בטחינה דקה מאוד המיוצרת ממגוון חלקי-צמחים לרוב לאחר ייבושם (חלקי-צמחים כגון זרעים, קטניות, פירות, אגוזים ועוד); רכיב-צמח נפוץ לייצור קמח הוא זרעי-דגן ("דגנים") של צמחים שונים, בעיקר צמחים מסוימים ממשפחת הדגניים כגון חיטה, שיפון, כוסמין ועוד.
מבחינה אנטומית זרע-דגן מורכב מארבעה רכיבים - נבט (Germ), זרע (Endosperm), מעטפת פנימית (internal shell) ומעטפת חיצונית או בכינויה "סובין" (Bran).
החוק הישראלי לא מגדיר מה הם "דגן מלא" או "קמח מלא" מבחינה בוטנית ולכן יצרנים מסוימים יכולים לייצר "קמח מלא" ברמת 2/4, 3/4, או 4/4 ואף בשילובים שונים; יתרה מכך, ניתן לערבב שילובים אלה עם קמח לבן לכדי יצירת קמח מלא 50%, 60%, 70%, 80%, 90% ואחוזים דומים שאינם 100% כאשר לצרכן הסופי קשה עד בלתי אפשרי לדעת מאילו רכיבי דגן נוצר הקמח ומה אחוז הקמח ה"מלא" ביחס לקמח החלקי.
קמח לבן נוצר לרוב מטחינה של האנדוספרם בלבד, כאשר שלושת הרכיבים האחרים משמשים לשימושים אחרים. תופעה זו בעייתית ביותר שכן היא מוציאה מן הדגן רכיבים מזינים ביותר ובעיקר כמות ניכרת של סיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים כאחת (שני הסוגים נדרשים לתזונה מאוזנת).
בעיות נוספות הן יצירת "לחם מלא" מקמח חלקי תוך הוספת צבע מאכל בז' או חום ליצירת מראה "מלא" או הלבנת קמח מלא על ידי שימוש בצבע מאכל לבן.