גרף מחיר כמות

על ציר האופקי הכמות Q, על הציר האנכי המחיר P. עקומת ההיצע של המוכרים (S, בכחול), עולה מימין לשמאל. עקומת הביקוש של הקונים (D, בירוק), יורדת מימין לשמאל.

גרף המחיר מול כמות או גרף ההיצע והביקוש הוא אחד המושגים המרכזיים כלכלה נאו-קלאסית,ומתאר את הקשר בין הכמות הכוללת של מוצרים שנמכרים בשוק מסויים לבין המחיר באותו שוק.

ציר ה-X בגרף הינו הכמות של המוצרים בשוק מסויים (כמו שוק העטים), הסימון הוא Q Quantity. ציר ה-Y, הוא המחיר של מוצר הומוגני יחיד באותו שוק, והסימון הוא P=Price.

בגרף זה מקובל לשרטט את עקומת ההיצע (S) ואת עקומת הביקוש (D). עקומת ההיצע אמורה לייצג היצע מצרפי של היצרנים בשוק - בכל מחיר נתון, מה הכמות המוצרים שהם יבחרו לייצר ולמכור. עקומת הביקוש אמורה לייצג את הביקוש המצרפי של הצרכנים בשוק - בכל מחיר נתון, מה הכמות המוצרים שהם יבחרו לקנות. מקובל להניח שאין קשר בין ההיצע לבין הביקוש (ראו הנחות נסתרות בהמשך).

נקודת שיווי המשקל של השוק

בנקודה בה נחתכות העקומות של ההיצע והביקוש, נקראת נקודת שיווי המשקל ומסומנת ב-E. נקודה זו קובעת בו זמנית הן את הכמות הכוללת של מוצרים שימכרו בשוק (מסומנת ב-q), ואת המחיר בו ימכרו המוצרים (מסומן ב-p).

יש לשים לב שהשאלה של קיום, יחידות, והיציבות של נקודת שיווי המשקל היא דבר שנוי במחלוקת, התלוי בכמות נכבדת של הנחות (לדוגמה יש לשים לב שיש מחיר יחיד בו נמכרים כל המוצרים בשוק, דבר שבמציאות לא ממש מתקיים). נקודה נוספת היא שנקודת שיווי המשקל היא סטטית, כלומר כאשר עוברים מנקודת שיווי משקל אחת לשנייה, התהליך של המעבר אינו משנה, והוא כביכול מתרחש כהרף עין.

במציאות, יש מערכות בהן תהליכים נמצאת סביב נקודות שיווי משקל, אבל לעולם לא מגיעים לנקודות אלה, אלא רק נדחפים מקיום ליד נקודת שיווי משקל אחת, אל עבר נקודת שיווי משקל אחר, שגם אליה לא מגיעים בגלל סטייה פתאומית אל עבר נקודת שיווי משקל שלישית. במערכות אלה, נקודות שיווי המשקל הן המקום היחיד בו לעולם לא נהיה.

בנקודה בה נחתכות העקומות המסומנת ב-E, נקבע המחיר בשוק p וכמות המוצר q.

תזוזה לאורך העקומות

כלכלנים נאו-קלאסיים מחלקים את הגורמים לשינוי בכמות המבוקשת בשוק ל-2: שינוי במחיר, וכל שאר השינויים.

אם למשל המחיר לאורז עולה, אנשים יצרכו פחות אורז. זהו שינוי לאורך עקומת הביקוש. שינוי דומה יכול להתרחש בעקומת ההיצע - אם מחיר האורז עולה (ביחס למחירים של מוצרים אחרים), היצרנים ירצו לייצר כמות גדולה יותר של אורז.

תזוזה של העקומות

כל שאר הגורמים לשינוי (שהחשובים ביניהם הם טעמים, הכנסה, ומחירים של מוצרים אחרים), גורמים לתזוזה של כל עקומת הביקוש. לדוגמה, אם כולם רוצים לקנות יותר אורז כי הם הגיעו למסקנה שהוא בריא יותר לעומת פסטה, אז עבר כל מחיר נתון בשוק, הביקוש יהיה יותר גבוה מאשר קודם, ולכן עקומת הביקוש כולה תעלה. זו תזוזה של העקומה.

אם הכנסתו של אדם עולה, סביר שירכוש יותר מכל המוצרים ועקומת הביקוש שלו תזוז ימינה. אם מחיר הפיתות עולה, סביר שאנשים ירכשו פחות פיתות (העקומה תזוז שמאלה) ויותר לחם (אלו הם מוצרים תחליפיים).

אם מחיר של אחד משני מוצרים משלימים עולה (כמו פיתות וחומוס), סביר שהביקוש לשניהם יפחת. אם תגדל המודעות לכולסטרול, תקטן ההעדפה לביצים, ועקומת הביקוש תזוז שמאלה. זהו שינוי בטעמים (העדפות).

באופן דומה יכולים לקרות שינויים בעקומת ההיצע: שיפור טכנולוגי או גילוי מצאי חדש של חומרי גלם, יזיז את עקומת ההיצע ימינה, כך שבכל מחיר יוצע יותר (כי מייצרים יותר בזול).

ביקורת הנחות נסתרות

• כדי לדבר על עקומות היצע וביקוש, יש להניח שההיצע והביקוש אינם קשורים זה לזה מלבד הקשר המוצג בגרף היצע ביקוש. זו הנחה סבירה רק כאשר מדובר בטווח קצר של זמן ובשוק קטן (לדוגמה כסאות), זו הנחה סבירה פחות בשוק רחב (לדוגמה שוק החקלאות) - ראו הביקורת של סטיב קין בעקבות פיירו סראפה, בפרק 3 בספר כלכלה במערומיה.
• הדיון בעקומות ההיצע והביקוש מתקיים לרוב בהקשר של שיווי משקל סטטי, או תחת ההנחה המשתמעת של ניתוח סטטי.
• ביקורת יסודית של אנשי מערכות מורכבות על ניתוחים נאו-קלאסיים, לדוגמה בספר גבולות לצמיחה היא שהמודלים הנאו-קלאסיים לא משתמשים בסימני יחידות. ביקורת זו תקפה גם כאן, שכן המונח Q שאמור לסמן כמות של מוצרים בעצם מסמן כמות של מוצרים ביחידת זמן נתונה. כדי לשרטט את עקומת הביקוש עלינו לכאורה לשאול "כמה גלידות יוסי רוצה לקנות" בכל מחיר נתון - לדוגמה כמה הוא רוצה לקנות במחיר של 5 שקלים לכדור גלידה. אבל שאלה זו חסרת משמעות אם לא ידוע מימד הזמן. השאלה המדוייקת היא "כמה גלידות יוסי רוצה לקנות בחודש\ בשבוע/ביום" במחיר נתון כלשהו. לכן Q אינו מציין כמות אלא קצב צריכה רצוי. לדבר זה יש השלכות על ניתוחים דינאמיים ומערכתיים - לדוגמה לכל המוצרים החומריים יש עלויות של הובלה החזקה ותחזוקה/היפטרות. הצרכן לא רוצה לאכול או לקבל 800 תפוחים ביום, ורוב הצרכנים גם לא רוצים לאכול 3 גלידות ביום גם אם הגלידה הזו בחינם. גם צריכה של מוצרים ללא קנייה כרוכה בעלות תחזוקה. הניתוח הזה מוביל לדיונים על קצב צריכה אופטימלי, השפעות לוואי אפשרויות של מוצרים ומנגנונים אפשריים של הסתגלות, התמכרות - ובאופן כללי שינוי טעמי הצרכן או השפעות אפשרויות של המוצרים עליו לאורך זמן - לדוגמה אפשרות של עומס חפצים על הצרכן.
• הנחה אחרת היא שיש עקומות היצע וביקוש, כלומר לכל מחיר בשוק יש כמות אחת או להפך. ייתכן לדוגמה שהביקוש בשוק נראה יותר כמו ענן הסתברות (עבה) ולא קו דק. ההשלכות של הנחה זו אינן ברורות. ייתכן שהרחבה של זה היא בתאוריית הפירמות בנישות אקולוגית.