אקופיס מזרח תיכון

לוגו אקופיס מזרח תיכון

אקופיס מזרח תיכון (בעבר ידידי כדור הארץ - מזרח תיכון) הוא ארגון סביבתי הפועל לקידום נושאי סביבה המשותפים לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

הארגון

ארגון "אקופיס - ידידי כדה"א מזרח תיכון" (FoEME), ארגון ישראלי-פלסטיני-ירדני, נוסד בדצמבר 1994 ופועל לקידום נושאים סביבתיים משותפים לישראל ירדן והרשות הפלסטינית, תוך עידוד יחסי שלום ורעות בין העמים. למימוש מטרה זו, הארגון מבקש לקדם תוכניות אזוריות לפיתוח בר קיימא, כתשתית נדרשת לשלום יציב באזור. הארגון מחזיק במשרדים בעמאן, בית לחם ותל-אביב ומעסיק כ-50 אנשי צוות קבועים לצד מאות מתנדבים המעורבים בפעילות שטח. הארגון פועל במסגרת Friends Of the Earth International- רשת הארגונים הסביבתיים הגדולה בעולם בה חברים ארגונים מ-66 מדינות שונות.

חזון

בני האדם ובעלי החיים תלויים במשאבי טבע חיוניים העומדים לרשותם. אקוויפרים, מקווי מים, משאבי אויר וים הינם משאבים משותפים חיוניים וחוצי גבולות, המחייבים שיתוף פעולה אזורי להגנתם. צורך זה יוצר את הבסיס של הדדיות, שיח ושיתוף פעולה היכולים להתפתח כזרעים לשלום בין העמים. מטרתה המרכזית של הארגון הינה לקדם מאמצים משותפים לשמירה על משאבי סביבה חוצי הגבולות המהוים מורשת משותפת לעמי האזור (shared environmental heritage) וגשר להידברות.

פעילות

הארגון מתמקד בקידום פרוייקטים משותפים לשיקום מורד נהר הירדן, הצלת ים המלח, שמירה על אקוויפרים באזור וכן פועל לקידום המודעות להשפעת שינויי האקלים על האזור. לצורך כך, עוסק הארגון בחינוך, הפצת ידע, הפעלת קבוצות דיאלוג, עידוד מעורבות קהילתית, כתיבה ופרסום של מחקרים מדעיים, הפעלת לובי וקמפיינים ליחצון וסנגור הנושאים השונים ועוד.

פרוייקט "מים ושכנות טובה" – הכל מתחיל בחינוך

בשיא האינתיפאדה השניה, יסד ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון" פרויקט ייחודי המחבר ומקרב קהילות השוכנות משני עברי הגבול ועל מקורות מים משותפים. באמצעות תהליך חינוכי, המשתף כיום בני נוער ומבוגרים ב-25 קהילות ישראליות, ירדניות ופלסטיניות שכנות, הופכים המים ממקור למתחים למוקד של דיאלוג ושיתוף פעולה.

בני הנוער, "נאמני המים", לומדים להכיר ולהעריך את סביבתם הקרובה ואת האיומים על מקורות המים המקומיים וכן זוכים לארח ולהתארח בקרב בני הנוער מהקהילה השכנה, מעבר לגבול. בסדנאות ומפגשים האזוריים הם מתוודעים אל שכניהם ולאחריות המשותפת לסביבתם. יחדיו הם מתכננים ומוציאים לפועל פרויקטים אקולוגיים וקמפיינים משותפים. במהלך תקופת הפרוייקט (מ-2001) הוכשרו אלפי נאמני מים.

הפרוייקט מתבצע תוך שיתוף נציגי מועצות וראשי הערים לטובת גיוס תמיכה ומשאבים הנדרשים לקידום הקמתם של מערכות טיהור שפכים באזור.

את הפרויקט רכזה בשנותיו הראשונות ד"ר אפרת גמליאל-אטינסקי ז"ל, שנהרגה בחודש מרץ 2010 בתאונת דרכים מחרידה בה נספו גם אמה ושני ילדיה. אפרת מלאה תפקיד מרכזי ביצירת המסגרת להצלחת הפרוייקט והיא תזכר תמיד על אנושיותה, מסירותה ואהבת האדם שבה. בשנת 2010 זכה הפרוייקט באות הגלובוס הירוק בקטגוריית חינוך סביבתי.

פארקים אקולוגים ושביל השכנים- EcoParks- Neighbors paths

במהלך השנים ייסד הארגון 3 פארקים אקולוגים Ecoparks לטובת שמירה על מגוון ביולוגי, חינוך לשמירה על ערכי טבע ויצירת מצע לשלום ושכנות טובה. רעיון יצירת פארקי שלום אקולוגים יושם לראשונה בפרוייקט מים ושכנות טובה בו נעשה שימוש במסלולי הליכה משותפים "שבילי שכנים" לטובת העלאת מודעות הציבור לבעיות המים המשותפות וכן לטובת קידום שיתוף הפעולה לפתרון בעיות סביבתיות מקומיות תוך פיתוח הפוטנציאל להקמת תיירות אקולוגית מקומית. המרכזים: Sharhabil bin Hassneh Eco Park, Auja Environmental Center וכן המרכז האקולוגי בעין גדי Ein Gedi EcoCenter, מתנסים ולומדים אמצעים והתנהלות לשמירת הסביבה. אנו נעזרים במרכזים לקידום המודעות לנושאים סביבתיים שונים בקהילות ולתיירים מקומיים ומחו"ל; ובניסיון הנרכש במרכזים אלו נעזר בפיתוח המודל לפארק השלום האקולוגי, שיוקם בנהריים/בכורה (בין הנהרות הירדן והירמוך נהר הירדן, וכן משמשים כלי לקידום המודעות לנושאים סביבתיים שונים.

שיקום נהר הירדן

בנהר הירדן הדרומי זורמים כיום כ- 2% מהכמות שזרמה בו בעבר. מימיי הנהר המעטים מורכבים בעיקר משפכים לא מטוהרים או ממים מליחים המוטים בתעלה ממעיינות מליחים בגדות הכנרת. שאר המים הטבעיים נלקחו לצרכי האדם בירדן, סוריה (בסכרים על הירמוך) וישראל, שסכרה בין השאר את מוצא הזרימה הטבעי לירדן מכיוון הכנרת. כתוצאה מהיעלמות המים הטבעיים והזרמת השפכים לנהר נעלמו כ-50% ממגוון המינים רבים ממיני הצומח והחי בנהר שהפך מנהר שוצף לתעלת ביוב קטנה.

הנהר מהווה מקור מים משותף למדינות האזור וכן מוקד עניין בינלאומי דתי. בשל חשיבותו זוכה פרוייקט שיקום נהר הירדן הדרומי לעניין רב ולתשומת לב יחודית. הארגון פועל לקידום המודעות בנושא ושואף להחיות את הנהר ולהפוך אותו למוקד תיירות ומרכז פיתוח של האזור. לשם יישום שאיפה זו מבקש הארגון לשחרר 400 מליון מטרים מעוקבים של מים לנהר בשנה (כמות השווה לכ-1/3 מכמות המים שזרמה בנהר בעבר), כמות זו נמצאה ככמות המינימלית הדרושה לשיקום הנהר (בעתיד יש להגדיל כמות זו ל-600 מלמ"ק 25% יוכלו להיות מי קולחין מטוהרים ברמה גבוהה. במחקר כלכלי נמצאו כ-1000 מיליון מ"ק שניתן לחסוך ממשקי המים של ישראל, ירדן, והרשות הפלסטינית ובכך לאפשר את שחרור המים לנהר הירדן, לצד פיתוח כלכלי בר-קיימא ויעיל יותר במשאב הנמצא במחסור וחלוקת מים צודקת יותר בין התושבים באזור.

במסגרת הפרוייקט מתבצעים מחקרים, ימי עיון וסדנאות בינלאומיות בנוכחות נציגי שלטון, מקבלי החלטות, גורמים מקצועיים ואנשי תקשורת לקידום המודעות, הצפת פתרונות והאצת תהליך שיקום הנהר.

מאבק למען ים המלח

בין המאבקים שמוביל הארגון נמנה המאבק להצלת ים המלח הגווע. שאיפת הארגון הינה הקמת תוכנית ניהול אזורית משותפת שתספק פתרון כולל, ובר קיימא לבעיית ירידת המפלס- כל זאת תוך הכרזת ים המלח וסביבתו כאתר מורשת בעל חשיבות עולמית MAN AND BIOSPHERE RESERVE (MAB) or World Heritage Site המיועד לשימור ותמיכה כלכלית בינלאומית מתאם ארגון UNESCO. מעבר לכך קורא הארגון להגביל את הפיתוח התיירותי הנוכחי בים המלח ולקדם תיירות אקולוגיתEco-sensitive שתנצל את מאפייני האזור הייחודיים.

פרסים והכרה

2010 זכיה באות הגלובוס הירוק, המוגדר גם "פרס האוסקר הירוק" של ישראל עבור פרויקט "מים ושכנות טובה".
2009 זכיה בפרס Skoll היוקרתי.
2009 שלושת מנהלי הארגון – גדעון ברומברג, Munqeth Mehya (ירדן) ו- Nader Al-Khateeb (הרשות הפלסטינאית), זכו להכרה ופרסום בזכייתם בתואר "גיבורי הסביבה לשנת 2008" שהוענק על ידי השבעון TIME.
2008 קבלת אות ה- SEED Finalist Award.

תורמים

פעילות הארגון מתאפשרת הודות לתמיכתם של קרנות ותורמים רבים- בראשם ה- USAID, האיחוד האירופאי, קרן Skoll, קרן גולדמן, ה- Global Nature Fund, Sida, הקרן לסביבה ירוקה, קרן הינריך בל בישראל ועוד.