אקולוגיית מערכות ורווחה חברתית
|
|
|
|
הנחות יסוד
הרווחה החברתית, והקיום הפיזי של החברה תלויים בתפקוד התקין של מגוון מערכות.
בין מערכות אלה ניתן למנות
- מוסדות חברתיים כמו משפחה, קהילה, ממשלה, מערכת הבריאות, פירמות, בתי משפט,השוק.
- מנגנונים טבעיים כדוגמת מחזור החנקן, מערכות טיהור המים, מגוון האורגניזמים בקרקע העילית ומערכות נוספות המספקות עשרות שירותים טבעיים החיוניים לקיום ולרווחת האדם.
- טכנולוגיות כמו חקלאות, רשתות תחבורה, ערים , בתים, מערכות לייצור אנרגיה ועוד.
כאשר נפגע התפקוד של מנגנונים אלה (לדוגמה כאשר הורים עובדים שעות עבודה ארוכות מידי ואינם יכולים לספק תמיכה נפשית וליווי חינוכי מספק לילדים שלהם, או כאשר מזהמים את מי התהום), נפגעת הרווחה ולעיתים נפגעת יכולת העמידה של החברה בהתמודדות עם משברים (עמידות.
המוסדות החברתיים , המערכות הטבעיות וכן סוגים שונים של טכנולוגיה הן "מערכות מפזרות" הן נדרשות לזרם מתמיד של אנרגיה חופשית (אקסרגיה) כדי לשמור על אנטרופיה נמוכה, על סדר פנימי , שקיים בין הרכיבים הפנימיים שלהם.
כל מערכת מפזרת נדרשת ל"נישה" - תחום מסויים של פרמטרים בהיבטים שונים, שבהן היא מתפקדת היטב ונדרשת לתחזוקה מעטה ולזרם נמוך של אנרגיה לשמירת הסדר ולשם מתן תפקוד גבוה. מעבר לתחום פרמטרים זה המערכת צריכה תשומות גבוהות יותר כדי לשמור על יציבות, או שהיא יכולה לתפקד בתפקוד תת-אופטימלי (במערכות חיות דבר זה מקביל למחלה). מעבר לתחום פרמטרים אחר, המערכת לא תתפקד כלל ותתפרק לגורמים (במערכות חיות דבר זה מקביל למוות).
המערכות השונות משפיעות זו על הנישה של זו. ומערכת יכולה גם להתפתח (לדוגמה להתרחב או לנוע בכיוון מסויים מכוח כוחות פנימיים) באופן שישנה את ה"נישה". באופן זה שינויים בשוק לדוגמה יכולים להשפיע על תנאים חיוניים לתפקוד משפחתי ודבר זה יגרום לתפקוד תת-אופטימלי של המשפחות (לדוגמה גירושין ובשל כך פגיעה בילדים, אלימות במשפחה וכו').
דוגמה נוספת היא שוק העבודה בארצות הברית וקשיים במציאת בני זוג. הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי מראה כיצד שוק העבודה המשוכלל בארצות הברית גורם לכך שאנשים צעירים עוברים שוב ושוב ממדינה למדינה. לאיחר סיום התיכון ונוסעים לכמה שנים לקולג'. לאחר מכן נוסעים שוב למדינה אחרת כדי לעבוד ולעיתים מחליפים כמה מקומות עבודה כדי להתקדם. כל זה גורם לניתוק של קשרים חברתיים. הניתוק הזה מקשה על מציאת בני זוג עבור אנשים צעירים בארצות הברית.
מסקנות מהדיון עד כה
קשה לדבר על התפקוד של מוסד חברתי כלשהו - כמו שוק לדוגמה - במונחים של "השוק הוא רע" או "השוק הוא טוב" משום שתפקוד השוק (כמו כל מוסד חברתי) תלוי ב"נישה" שבה הוא מתקיים. שוק "חולה" או שוק "גדול מידי" הם דברים שיגרמו לפגיעה ברווחה על ידי תפקוד לא טוב של השוק עצמו או על ידי השפעה על ה"נישות"- התנאים בהם מתפקדים שאר המוסדות (והשוק עצמו) באופן שיפגע בתפקוד המוסדות והמערכות האחרים.
גישה זו מכילה בתוכה חלק גדול מהניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי, והניתוח הסוציאל-דמוקרטי. שתי הגישות מתייחסות אל שתי מוסדות עיקריים - השוק והמדינה, ונותנים תשומת לב מועטה למוסדות אחרים, השפעתם על שני מוסדות אלה, והדרכים בהן המוסדות האלה משפיעים על הרווחה. כמו כן ההנחה היא שניתן לבצע השוואה בין שווקים שונים במדינות שונות או בין מוצרים שונים.
הניתוחים המסורתיים מסתכלים על שני המוסדות האלה בהנחה כי ה"נישה" הקיימת עבורם קיימת באופן "טבעי". ניתוח בוגר יותר מסתכל על חלק מהתנאים שמקשים על התפקוד של המוסדות האלה - כשל שוק לדוגמה. אלה שגם גישת כשלי השוק היא צרה מידי. לדוגמה היא לא מראה את הקשרים בין המערכות הטבעיות לבין הספקת חומרי גלם ושירותי תמיכה החיוניים לקיום הכלכלה, או את הקשרים וההשפעות בין אי שוויון או שחיתות לבין התפקוד הכלכלי והרווחה החברתית.