אסכולת שיקגו בכלכלה

אסכולת שיקגו בכלכלה (באנגלית: The Chicago school of economics) היא זרם בתוך הכלכלה נאו-קלאסית שמקושר להגות של המחלקה לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו בארצות הברית אשר בנתה ופרסמה את העקרונות שלו. עיקרה של האסכולה היא גישה שמחברת ערכים של שמרנות, ליברליזם (כלכלי) הגנה על קפיטליזם, ומחוייבות לרעיונות של שוק חופשי.

בתחום המאקרו-כלכלי האסכולה דחתה את הקיינסיאניזם לטובת מוניטריזם עד לאמצע שנות ה-70, אז היא שינתה את תפיסתה והחלה לדגול במאקרו-כלכלה נאו-קלאסית (המשלבת בין עקרונות נאו-קלאסיים לבין רעיונות מאקרו-כלכליים), ואשר מבוססת בצורה נרחבת על הרעיון של ציפיות רציונליות.

כלכלנים מהאסכולה השפיעו על תחומים אחרים בעיקר בתאוריה של תאוריית הבחירה הציבורית (שהשפיעה על תחום מדעי המדינה) ובתחומים של חוק וכלכלה. כלכלנים אחרים הקשורים לתחום השפיעו על תחומי כמו כלכלה סוציאלית והיסטוריה של הכלכלה.

כלכלנים בולטים באסכולה כוללים את גרי בקר, רונלד קוס, רוברט פוגל, יוג'ין פאמה (Eugene Fama), מילטון פרידמן, לארס פיטר הנסן (Lars Peter Hansen), פרנק נייט, רוברט לוקאס, ריצ'ארד פוסנר, וג'ורג' סטיגלר.

מתנגדי הגישה טוענים שהיא פשוט תומכת בקו לפיו לעשירים ולחזקים מגיע יותר, וכי מה שתאגידים רב לאומיים עושים הוא תמיד צודק והגיוני. אם יש בעיה כלשהי, לא משנה באיזה תחום, השוק, שהוא כביכול שוק חופשי יפתור אותה, ואם לא השוק אז קיומם של בתי משפט הוגנים (שקיומם מובטח לכאורה) אמורים לפתור בעיות נוספות.

בתחומי הסביבתנות והקיימות בית הספר דוגל בגישות לפיהן אם יש בעיות סביבה השוק יסדר אותן. בעיות הסביבה והקיימות מצומצמות לבעיות של השפעה חיצונית וזו מצומצמת על ידי הנחות נוספות לבעיות שאמורות להיות מטופלות על ידי חוק קואס.

ראו גם

• כלכלה נאו-קלאסית

קישורים חיצוניים

• אסכולת שיקגו בכלכלה בוויקיפדיה האנגלית