אנרכיזם בודהיסטי
אנרכיזם בודהיסטי הוא זרם מחשבה לפיו כמה שיטות לימוד בודהיסטיות מהוות בסיס פילוסופי לאנרכיזם.
היקש על סמך שלושת סימני הקיום
לפי הבודהיזם יש שלושה סימני קיום בכל התופעות ביקום. שהם:
- כל דבר נמצא במצב של שינוי תמידי (אניצ'ה)
- סבל נמצא בכל מקום בסמסרה (דוקהה)
- כל דבר הינו נטול "עצמיות" או קיום או מהות עצמאית (אנאטה)
מכאן, שלא ייתכן קיום של "מצב מושלם"; מכאן אנרכיסטים בודהיסטים מסיקים כי אפשר רק לנסות ולהתקרב לקהילה אידאלית לכולם. כל מוסד מעשה-ידי אדם הינו ארעי ובלתי מושלם, היות שהאנשים והעולם משתנים כל הזמן. זאת ועוד, שום עושר חומרי או כוח פוליטי לא יעניקו לנו אושר מתמשך - סיפוק ללא הארה הינו אשליה שרק מעצימה את הסמסרה. חופש לפרט, בעוד שהוא מטרה ראויה עבור אנרכיסטים, הינו על כל פנים בלתי-שלם, במובן שהוא מונע את האנושיות המשותפת שלנו, היות שבסופו של דבר אין "עצמי" שהינו נפרד באופן אינהרנטי משאר היקום.
לאחר שיש הכרה בדבר זה, מטרתו של "בודהיסאטווה" היא לנסות ולהקטין את הסבל שמתקיים במהלך החיים של יישויות בעלות תודעה. האנרכיסטים החברתיים טוענים כי המדינה והקפיטליזם יוצרים דיכוי, ולכן גם סבל. המדינה הינה מוסד אשר יוצר מסגרת לתשוקה לכוח, והקפיטליזם, מסגרת עבור התשוקה לעושר חומרי. ניסיון לשלוט בבני אדם אחרים, לפי הראיה של אנרכיסטים בודהיסטים, רק יגרום להם לסבול ובסופו של דבר יגרור סבל לאלו אשר מנסים לשלוט. בדומה לכך, ניסיון להחזיק ולצבור עושר חומרי, מחזק את הסבל עבור הקפיטליסט ועבור אלו שאיתם הוא עושה עסקים או משפיע על חייהם.
חמלה, עבור בודהיסט, נובעת מהעדר עצמיות יסודית. חמלה עבור האנושות בכללה היא הדבר שנותן לבודהיסט השראה לפעולה; עם זאת, רוב, אם לא כל הקבוצות הפוליטיות נוטות ללכת בניגוד לדרך המתומנת האצילה אשר מתווה את המחשבה והפעולה הבודהיסטית. לכן, אנרכיזם, החסר את המבנה האידאולוגי הקשיח ואת הדוגמות, נראה כדבר מה שבודהיסטים יכולים ליישמו.[1]
קישורים חיצוניים
- אנרכיזם בודהיסטי בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ ראו גם את הערך Kalama_Sutta בוויקיפדיה האנגלית