הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.

אי שוויון ועוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלק מדו"ח הפיתוח האנושי לשנת [1] 2005 של האו"ם עוסק באי שוויון ופיתוח אנושי (פרק 2, 24 עמודים). [2] הטיעון המרכזי הוא שאי שוויון, מלבד הפגיעה האנושה שלו בצדק חברתי פוגע גם בצמיחה כלכלית, בדמוקרטיה ובלכידות החברתית.

אי שוויון תורם ליצירה של עוני מוחלט. מצבם של 20% העניים בברזיל גרוע יותר מ-20% העניים בווייטנאם אף שההכנסה הממוצעת בברזיל גבוהה פי שלוש מאשר בווייטנאם. כך גם מצבם של 20% העניים בבריטניה בהשוואה לאותם אנשים בצ'כיה.

אי שוויון משפיע על מצבם של ילדים ועל תמותת תינוקות. בממוצע בארצות הברית שיעור תמותת התינוקות נמוך מאשר בהודו אבל השוואה בין אפריקאים-אמריקאים לתושבים העירוניים בקרלה שבהודו מגלה שהשיעור דומה. כאשר משווים את המצב בבירת ארצות הברית מתברר שהמצב בקרלה טוב יותר. במלזיה שבה ההכנסה הממוצעת היא רבע מזו שבארצות הברית שיעור תמותת התינוקות דומה לממוצע בארצות הברית. כמו כן אנו רואים שהפער בתמותת תינוקות בין 20% העניים ל-20% העשירים עולה במקום לרדת.

אם חלוקת ההכנסות לא תשתנה אי השוויון יגבר ועימו העוני. במדינות שבהן אי השוויון גדול הפנייה של משאבים מועטים יכולה להפחית את העוני באורח משמעותי ביותר. העברה של 5% מהכנסתם של העשירים לעניים תפחית את העוני בברזיל מ-22% ל-7%, במקסיקו מ-16% ל-4%.

באותו תאריך פורסם שכחצי מיליון ישראלים נעזרים בעמותות להספקת מזון, וזה במדינה המדורגת במקום ה-23 בעולם במדד הפיתוח האנושי ואי השוויון בה מרקיע שחקים.

(מקור - 1)

הסברים אפשריים

עליית מחירים

הסבר אפשרי לכך שכשאר אי השיוויון עולה, העוני האבסולוטי של העניים גדל, גם אם ההכנסה הממוצעת עולה, הינה בעליית המחירים של מוצרים שלא ניתן לייבא אותם, באינפלציה או בייצור מחסור.

במנגנון של אינפלציה, העשירים מגדילים את הביקוש לקרקע ולדירות ומביאים לעליית מחירים בתחום הדיור. העניים מושפעים מעליה זו ונאלצים לשלם יותר על שכר דירה או על משכנתאות. אם שכר העניים לא גדל, או גדל בקצב קטן יותר מגודל עליית האינפלציה, הם יאלצו להוציא חלק גדול יותר מסך הכנסתם על שכר דירה. באופן כזה, לדוגמא, השכר הממוצע עולה, אבל מצבם של העניים מורע.

הפרטת שירותים חברתיים

אמנם אין בכך הכרח, אך בדרך כלל עם תהליכי הליברליזציה שמביאים לעלייה באי השיוויון, ישנה הפרטה של שירותים חברתיים (חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית, דיור ציבורי, טלפוניה, מים, בתי סוהר, ועוד...). הפרטה זו גורמת לעלייה במחירי השירותים (היות ויש צורך לספק רווח לבעל השירותים, ובדרך כלל שירותים אלו הם מונופוליסטיים מטבעם) כך שהם הופכים פחות נגישים לעשירונים הנמוכים.

יש לציין שגם הפרטה חלקית גורמת לפגיעה דומה. למשל הפרטה 'אפורה' הנהוגה בארץ בשרותי בריאות כשמכונים פרטיים עובדים במקביל לשירותים הממלכתיים - במצב כזה יש משיכה של המומחים בעלי השם ('סטארים') אל המכונים הפרטיים בהם השכר גבוה, כך שהשירותים הממלכתיים נותרים מדולדלים מכוח אדם איכותי.

בנושא זה יש גם מהלך של 'גלוריפיקציה' של אותם כוכבי על: כולם רוצים להיות מנותחים אצל מנתח הלב הידוע, ולכן מוכנים לשלם סכומי עתק במכונים הפרטיים. אך מחקר שנערך בארץ (ונגנז!) הראה שאין הבדל משמעותי באחוזי ההצלחה בין ה'סטארים' לבין הרופאים ה'רגילים' (מקור: 'הארץ' - "התוצאות האלה ... הוכיחו שלמעמדם של הכוכבים הגדולים אין הצדקה. שבמחלקות של דני גור ויקירביץ' מתים בדיוק כמו במחלקות בבתי חולים קטנים ואפורים, כך שאין הצדקה לשכר העצום שהם מקבלים, ואין לציבור סיבה לשלם להם סכומי עתק עבור ניתוחים פרטיים").

ראו גם

מקורות