הרס בתי גידול
הרס בתי גידול (באנגלית: Habitat destruction) הוא תהליך שבו בתי גידול טבעיים עוברים שינוי תפקודי כך שהם אינם מסוגלים יותר לתמוך במיני היצורים החיים בבית הגידול. בתהליך זה, היצורים החיים (צמחים, חד-תאיים, פטריות ובעלי חיים) שחיו בעבר בבית הגידול מתים או נודדים ממנו. הרס בתי גידול הוא נחשב כגורם הראשי להכחדת מינים ולירידה במגוון הביולוגי ברחבי העולם.
הרס בתי גידול בידי בני אדם מתרחש בעיקר כדי לפנות מקום לשטחי חקלאות בין היתר במסגרת חקלאות כרות והבער, ועל ידי שינויי בשימושי קרקע. גורמים נוספים חשובים אחרים להרס בתי גידול כוללים פעילות כרייה, כריתת יערות, הסטה של מקורות מים והקמת סכרים, ייבוש מקורות מים, דייג יתר ודייג מכמורת, בניית כבישים ופרבור עירוני.
הרס בתי גידול שלא על ידי שינוי יעוד הקרקע בצורה ישירה, נובע מתהליך של שינוי הסביבה הטבעית שיכול לנבוע מקיטוע בתי גידול על ידי כבישים, גדרות וכדומה, תהליך גאולוגי, שינויי אקלים הכנסת מין פולש דלדול חומרי הזנה אקולוגים, זיהום ועוד פעילויות אנושיות.
בשנת 2019 פרסמה גוף מיוחד של האו"ם את דו"ח מצב הטבע העולמי של IPBES שהוכן על ידי מאות מדענים במשך שלוש שנים. הדו"ח מצא כי הפגיעה בטבע הולכת ומחריפה, גורמת להכחדה המונית מואצת וכי היא עלולה לסכן את האנושות עקב פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית. אחד החידושים בדו"ח היה שלראשונה בוצעה הערכה לגבי מהם הגורמים הישירים שפוגעים בצורה המשמעותית ביותר בטבע ברחבי העולם. הגורם המשמעותי ביותר הוא הרס בתי גידול עקב שינוי שימושי קרקע - הרס שטחי טבע לטובת שטחי חקלאות, בינוי ותשתיות. הגורם השני בחשיבותו הוא ניצול יתר של מינים לדוגמה עקב דייג יתר. הגורם השלישי הוא שינוי אקלים, הרביעי זיהום והחמישי - מינים פולשים. גורמים ישירים אלה הואצו על ידי גורמים עקיפים כמו גידול אוכלוסין, גידול בתוצר מקומי גולמי ומדיניות לא סביבתית[1]
בספר התמוטטות מציין הביולוג ג'ארד דיימונד את הרס בתי הגידול כאחת מ-12 קטגוריות של בעיות סביבה שיכולות לגרום להתמוטטות החברות המודרניות, כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר.
ראו גם
| בעיות סביבתיות | |
קישורים חיצוניים
- הרס בתי גידול בוויקיפדיה האנגלית
- הרס ושינוי בתי גידול 'משאבי הטבע ברשת', קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב
