פוליטיקה של המזון

פוליטיקה של המזון (באנגלית: Food politics) הוא תחום הנוגע להשפעות של גופים שונים על תחום התזונה והמזון שבני אדם אוכלים. הדבר כולל את מדיניות התזונה או המזון של מדינות, והחקיקה בהן הנוגעת לתחום, אבל גם היבטים של ייצור מזון, רגולציה, הפצה וצריכה של מזון. ההיבטים המסחריים של יצור ושיווק מזו מושפעים משיקולים תרבותיים, אתיים, בריאותיים, וסביבתיים וכן עקב שיקולי רווח של חברות גדולות ותאגידים גדולים. הנושא נוגע גם לתחומים הנוגעים לחקלאות ובמיוחד חקלאות תעשייתית, שימושי קרקע ומשאבי טבע שונים (במיוחד מים), נושא של בטחון תזונתי, השמנה, שיקולים הנוגעים לבטיחות או תנאי עבודה של עובדים בתעשיות חקלאות ומזון, השפעות סביבתיות של מזון, תזונה בת קיימא, שיקולים סביבתיים כמו גם שינוי אקלים, בריאות הציבור ועוד.

היסטוריה

בשנת 1906 יצא הספר הג'ונגל (ספר) של אפטון סינקלר. סינקלר תיאר בספר את חייהם של עובדים בתעשיית הבשר בארצות הברית. הוא רצה למחות בספר על תנאי העבודה הירודים של העובדים האלה. הספר הצליח מאד וגרם לזעזוע ציבורי אבל לא בגלל נושא זה, אלה בגלל החשיפה שהוא גרר של תנאי הסניטציה הגרועים שהיו בתחום, ורמייה של צרכנים לדוגמה הכנסת בשר עכברושים או בשר של פרות חולות לקופסאות שימורים. הזעזוע הציבורי גרר חקיקה ורגולציה מול תעשיית הבשר.

במהלך המאה ה-20 החלו תנועות ציבוריות גדולות לעסוק בתחום של צמחונות, טבעונות וזכויות בעלי חיים. תנועות אלה הסבו את תשומת הלב הציבורית לאכזריות המופעלת כלפי בעלי חיים שונים, וכיצד הדבר הוא בגדר הכחשת אלימות והסתרה שלה על ידי מיתוג ושיווק. תנועות אלה עסקו בצורה נרחבת כיצד חברות גדולות, במיוחד חברות בשר, וחברות מזון מהיר השפיעו על התפיסה הציבורית, החקיקה והנורמות הנוגעים לתחומים כמו תזונה וחקלאות. דוגמא למאבק מתקשר בנושא זה כוללת את משפט מקלייבל. לקראת סוף המאה ה-20 החלו שתי מגמות - מצד אחד עליה במודעות לטבעונות וצמחונות, במיוחד במדינות מערביות, ומצד שני המשך עליה של צריכת מזון מהחי, במיוחד על רקע יציאה מעוני של אנשים רבים בעולם השלישי שבעבר אכלו תזונה צמחונית יותר על רקע קושי להשיג בשר ומזון מהחי.

מומחי חקלאות, אקולוגיה, וסביבה, וכן ארגונים למען חקלאות בת קיימא, וארגוני זכויות בעלי חיים התייחסו להשפעת תאגידי ענק הקשורים לחקלאות ולמזון על מדיניות זו, ועל ההשפעות הסביבתיות שלהן. הדבר כולל הקשרים כמו זיהום מים מחקלאות, השפעות על מחזור הזרחן והחנקן, זיהום עקב כריית חומרי גלם לדשן כימי, התייחסות לחומרי הדברה ועוד תחומים. ארגונים אלה קוראים לשינויים בחקלאות תעשייתית בכיוון של חקלאות בת קיימא עם פחות השפעות סביבתיות. דוגמה מעשית לדבר זה היא הפחתת שימוש בדשנים בחקלאות, מדיניות של שמירת הקרקע מפני סחף קרקע חסכון במים וכן הדברה ביולוגית במקום הדברה כימית בתחומים של ירקות ופירות.

מומחים בתחומים של חקר התרבות והתקשורת, במיוחד בחקר שלתרבות הצריכה, התייחסו לנושא כיצד חברות גדולות ותאגידים משפיעים על חקיקה, נורמות ציבוריות, והיבטים הנוגעים לתזונה. לדוגמה כיצד חברות מזון הכניסו תכנים שלהן לבתי הספר או כיצד פרסומות ותכנים שיווקיים משפיעים על הרגלי תזונה של ילדים. מומחי תזונה ובריאות הציבור מתריעים על בעיות של מזון מעובד ועל צריכה גדלה שלו עם השנים. דוגמאות לנושאים אלה כוללות צריכה הולכת וגדלה של סוכר ומלח ובמקביל צריכה יורדת של ירקות ופירות. לקראת סוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 נחשפו מקרים של הטיית מחקרים על ידי חברות מזון - לדוגמה הטיית מחקרים על נזקים של מזון המכיל סוכר והפניית האצבע המאשימה למוצרים עם הרבה שומן.

ראו גם


קישורים חיצוניים