מודל כלכלי אקולוגי של רובינזון קרוזו

מודל כלכלי אקולוגי של רובינזון קרוזו הוא מודל כלכלה אקולוגית פשוט ככל האפשר. יש במודל רק אדם אחד - מעין רובינזון קרוזו שחי על אי בודד. בכך המודל דומה למודל כלכלי אחר - מודל רובינזון קרוזו של מאקרו כלכלה כלכלה נאו קלאסית. המודל המקורי סובל ממספר פגמים מרכזיים - הוא מניח הנחות שמתנגשות עם המציאות ועם תאוריות מרכזיות בפיזיקה, כימיה וביולוגיה. ההתנגשות הזו גוררת בהמשך המלצות למדיניות כלכלית שגוררת בעיות חברתיות שונות כמו גם הרס אקולוגי נרחב. מודל רובינזון קרוזו של כלכלה אקולוגית נועד לבחון מספר סוגיות כלכליות בסיסיות, וליצור מודל כלכלי מדוייק יותר. המודל מאפשר לבחון בצורה פשוטה (אם כי חלקית) מושגים כלכלים כמו עוני, עושר, רעב, הישרדות, הון, ידע, ייצור ועוד, וכל זאת בלי להזדקק למוסדות חברתיים, יחסים חברתיים וטכנולוגיה - אלו יכולים להתווסף במודלים עתידיים מורכבים יותר בהמשך. על ידי השמטת מוסדות כמו כסף, שוק, ממשלה, תאגידים, חוקים, ועל ידי השמטת חלק מהשיקולים הביולוגיים, נוכל לייצר מודל כלכלי שמתאים לתאוריות מרכזיות בביולוגיה ומאפשר הבנה של סוגיות כלכליות וסוגיות קיימות בצורה טובה יותר.

ממודל בסיסי למודל מורכב אוניברסלי

ישנם כנראה מאות מודלים בכלכלה. הבעיה היא שכל אחד מהם מתאים למטרה אחרת. כמו כן המודלים מכילים בדרך כלל סתירות למדעים בסיסיים יותר כמו ביולוגיה או פיסיקה. לדוגמה מודלים רבים מניחים בצורה מתשמעת שלבני האדם יש מקור אנרגיה בלתי נדלה וכי ניתן מוצרים ללא כל צורך בהשקעת אנרגיה. דבר זה מתנגש עם חוקי התרמודנמיקה. לחלופין מניחים כי אנרגיה היא רק עוד מוצר מבין עוד אלפי מוצרים שונים וגם הנחה זו אינה נכונה - לא ניתן לייצר אנרגיה - ניתן רק לרתום מקורות אנרגיה זמינים לשם בציוע עבודה. הנחות אילה אינן מפריעות כאשר מבצעים מודלים קטנים ומגובלים לטווח קצר אולם הן מפריעות מאד בהקשרים של מודלים גדולים יותר (יותר סוכנים) או במודלים ארוכי טווח (מספר השנים שהמודל רץ). הנחות נוספות מניחות בצורה משתמעת כי בני האדם הם יצורים א-ביולוגיים ולכן הם אינם מושפעים מאילוצים אבולוציונים או שהם מניחים כי בני האדם הם יצורים ראציולניים בעלי ידע מלא ויכולת חישוב אינסופית.

מטרת המודל היא בניית מודל אחד שניתן לשכלל אותו, כך שיכלול היבטים רבים שחסרים במודלים כלכליים רגילים. המודל יסתמך בסיסו על מדעי הטבע ויחבר בין תחומי מחקר שונים כמו אקולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד. ניתן להתאים את המודל לנסיבות שונות כמו מושבה קטנה של אנשים באי, אוכלוסיית כלל בני האדם בכדור הארץ, מושבה בחלל וכדוגמה. כדי לבנות את המודל יש צורך להתקדם בשלבים ממודלים פשוטים יותר למודלים מסובכים יותר.

• מודל של אדם בודד באי - מודל רובינזון קרוזו - יכיל שיקולים ביולוגיים של שרידה יחד עם מודל אקולוגי פשוט. אפשרות שכלול המודל האקולוגי על ידי עוד התייחסות לאקולוגיה
• שכלול המודל של כמה דורות באי - מכניסים שיקולים של רבייה ואבולוציה. שיקולים אבולוציונים. אפשרות נוספת לשכלול המודל על ידי התייחסות לאבולוציה ביולוגית.
• שכלול המודל של ייצור מוצרים ושירותים - היבטים של ייצור והשפעות שלו כמו השפעה על מלאים על רווחה ועל זיהום. ניתן לשכלל את המודל עוד על ידי התייחסות לסקטורים שונים בתעשייה ולקשרים בינהים.
• התייחסות למגבלות הנובעות מתורת הסיבוכיות (במדעי המחשב), היבטים של מידע, ידע וכן להיבטים ספציפיים הנוגעים לפסיכולוגיה אנושית ולמגבלות של בני אדם בהקשרים אלה. ניתן לשכלל את המודל עוד על ידי פסיכולוגיה, כלכלה התנהגותית וכלכלת זהות
• הוספת היבטים של מוסדות כלכליים כמו שוק, כסף, פירמות, תאגידים. התייחסות למוסדות חברתיים כמו משפחה, נישואין, חבורה, שבט, קהילה, נגידות, מדינה.
• שכלול המודל והכנסת שיקולים של פוליטיקה ותרבות (העברת נורמות וראיית עולם), ידע ומוצרים ציבוריים. כלכלה פוליטית.

תכונות טובות של המודל יהיו - התבססות על מדעי הטבע, יכולת הגדרת מושגים נתונים ויחידות מידה ברורות ממדעי הטבע. התממשקות או התבססות על היבטים מרכזיים במדעי החברה כמו ממצאים מרכזיים בפסיכולוגיה או סוציולוגיה. היבט נוסף שבו המודל אמור לתפקד הוא יכולת תיאור ודיוק של עבודות כלכליות חשובות כמו זו של אדם סמית, דיוויד ריקארדו, מלתוס, כלכלה נאו קלאסית, קיינס, חברת השפע של גלבריית וכן התייחסות למושגים כלכליים שונים וכן למודלים כלכליים מרכזיים. ההתייחסות אינה רק לצורך אישוש או הפרכה של המודלים אלא גם כדי להכניס אותם להקשר נכון -כלומר להראות מדוע מודלים מסויימים עובדים, מה הסיבות הבסיסיות לכך ובאילו מצבים המודלים האלה לא יכולים לעבוד. היבט נוסף של המודל הוא יכולת שכלול שלו והתאמה שלו לשאלות נוספות. בניית המודל מסובכת הרבה יותר מרוב המודלים הכלכליים אולם היא אמורה לספק לנו בסיס רובסטי שיוכל להחליף את רוב המודלים הכלכליים הקיימים במודל מרכזי אחד. הדבר דומה לכך שבביולוגיה אין מאות מודלים, אלא "מודל" מרכזי אחד (שאינו פורמלי), מורכב מאד, שעליו מסתמכים עבודות רבות מתחומים שונים ומגוונים מאד.

מטרת הסוכן במודל

רובינזון קרוזו הוא אדם שנקלע לאי בודד, אין בו עוד בני אדם. המודל שלנו כה פשוט וכלכלי שהוא מתאים לכל יצור חי יבשתי שאינו יכול להתרבות. מטרתו של רובינזון קרוזו היא לשרוד. אם נניח כי רובינזון קרוזו הוא יצור ביולוגי, אזי יש לו שתי מטרות מרכזיות - לשרוד ולהעמיד צאצאים, לעת עתה המודל שלנו פשוט מאד - ולכן רובינזון קרוזו מתעלם מהיבטים של רבייה. זהו כשל מרכזי במודל, שכן רובינזון קרוזו האמיתי ישקיע מאמצים מרכזיים לחזור לציוויליזציה - בין היתר כדי להנות מחברתם של אנשים אחרים וכן למטרות רבייה. במודלים כלכלים נאו-קלאסיים מניחים כי לאדם יש פונקציית תועלת או תועלת שהוא מנסה למקסם, כאשר לכל אדם יש תועלת שונה מחברו. אנו נתרחק מהנחה זו כיוון שהיא מסבכת מאד את המודל - שכן "התועלת" הזו תלויה במשתנים כמו תרבות, שיווק, טכנולוגיה, פוליטיקה ותקשורת. כל מה שעלינו לעשות כדי להניח כי רובינזון קרוזו רוצה לשרוד (ולהוליד צאצאים) הוא להניח כי רובינזון קרוזו הוא אדם, וכי האדם הוא סוג של יצור ביולוגי. ברור כי לאדם יש עוד מטרות מלבד שרידה, כמו הולדת צאצאים, חיי חברה, הנאה חושית או אינטלקטואלית שניתן לסכם אותם תחת השם "הנאה" - נצטרך לדחות את הדיון בכל אלה למועד מאוחר יותר במודל.

תנאים מגבילים להישרדות

כדי לשרוד על רובינזון קרוזו לעמוד בשורה של תנאים מגבילים. בהתאם לעקרון אנה קרנינה למערכות מורכבות, רובינזון קרוזו יכול למות במגוון גדול של דרכים ולשרוד רק אם הוא עומד בטווח פרמטרים מסויים. אם פרמטר X נמצא בין הערכים [Ax-Bx] אזי רובינזון קרוזו יכול לשרוד ואם הוא נמצא מעל Bx או מתחת ל-Ax רובינזון קרוזו ימות. לדוגמה אם הטמפרטורה באי תעלה מעל 37 מעלות למשך מספר ימים, ולרובינזון קרוזו אין דרך לקרר את עצמו - הוא ימות מעומס חום. אם הטמפרטורה היא מתחת ל-10 מעלות ואין לרובינזון דרך לחמם את עצמו הוא יקפא למוות. תנאים קיצוניים יותר יגרמו למוות מהיר יותר. אם הטמפרטורה תעלה ל-100 מעלות או תרד מתחת ל-100 מעלות אפילו לכמה שניות רובינזון קרוזו ימות תוך מספר שניות או בפרק זמן קצר יותר. עקרון אנה קרנינה קובע כי כדי להצליח מערכת צריכה למלא שורה סופית של תנאים - תנאי A וגם תנאי B וגם תנאי C וכך הלאה. כדי להיכשל (במקרה שלנו - למות) - מספיק להפר את אחת מהתנאים. עקרון אנה קרנינה נכון לא רק לגבי חיים או מוות אלא גם כאשר אנו בונים כלי או מכשיר טכנולוגי, רוצים לגדל גידול חקלאי, ולמעשה כל מערכת טכנולוגית - יש דרכים מעטות להגיע להצלחה, ודרכים מרובות הרבה יותר להיכשל.

התנאים המגבילים ליצור חי יבשתי שלא נזקק לרבייה כוללים:

• הספקה מתמדת של חמצן בכמות מספקת.
• טמפרטורה בטווח מתאים
• כמות מספקת של מים נקיים
• כמות מספקת של מזון (מקרה פרטי של הספקת אנרגיה
• יכולת הימנעות או הגנה מפני גורמי סיכון בריאותיים כמו הרעלה, זיהום כימי, חיידקים וגורמי מחלות, טורפים, סופות, הרי געש, שיטפונות וגורמי סיכון נוספים. במודל שלנו כרגע - כל הגורמים הם גורמים טבעיים - ללא גורמי סיכון אנושיים כמו מלחמות, תאונות דרכים, רציחות, זיהום תעשייתי ועוד שקשורות כולן לתפקוד הכלכלי. חלק מגורמי הסיכון האלה הם בעצם הפרעה לגורמים המגבילים האחרים. לדוגמה סופה עלולה לגרום לברק שיפחם את רובינזון קרוזו, להקפיא אותו או לגרום פגיעה בגידולים החקלאיים כך שהוא יגווע ברעב. הצפה תגרום לכך שיטבע ובכך היא דוגמה לפגיעה בהספקת החמצן. הצפה עלולה גם להמלחת בארות באי ולמוות מצמא.

סבל והנאה בסיסיים

ייתכן כי רובינזון קרוזו שורד אבל הוא חי בסבל גופני. דבר זה נובע מכך שהוא אמנם בתוך טווח הפרמטרים הנחוץ להישרדות, אבל הוא קרוב לקצה, ונדרש לקיים שגרה מייגעת כדי להישמר בתוך טווח זה. ייתכן לדוגמה שהוא חייב לגור במערה שמספקת הגנה מפני רוחות מקפיאות או טורפים בלילה, ועליו להשקיע 10 שעות הליכה מדי יום כדי להגיע למעיין מים שנמצא בצד השני של האי. ייתכן והוא לא קופא למוות אבל חי במזג אוויר קר ועליו לחמם את עצמו כל הזמן ולהשקיע בכך מאמץ רב. גם השגת מזון בכמות ובאיכות מספקת עלולה להיות משימה מייגעת שתדרוש את רוב זמנו של רובינזון קרוזו בביצוע מלאכות משעממות, קשות או לא נעימות.

הגוף שלנו, כמו של כל יצור חי, מעצוב בדרכים מסויימות על ידי הגנים שלנו. כולנו צריכים לאכול, לשתות מים, לקבל חמצן וכו' - משום כך הגוף שלנו בנוי לחוש הנאה כאשר אנו קרובים לטווח מתאים של מזון, מים חמצן וכו' - וסבל כאשר אנחנו מתרחקים למחוזות המסכנים את קיומנו. אנו סובלים מצמא משום שצמא עלול לגרור התייבשות של הגוף ומוות. אנו סובלים מרעב משום שללא כמות מספקת של אנרגיה נמות. גם לא נמות מוות מיידי, התרחקות מטווח הפרמטרים האידאלי עלול לגרום לסיכון ארוך טווח יותר. לדוגמה במצב של תת תזונה שאינו אקוטי לא נמות מיד אבל נהיה רגישים יותר לסכנות כמו מחלה, תנאי טמפרטורה קשים יותר, נתקשה יותר לבצע מטלה הכרוכה במאמץ גופני, ייתכן ונסבול מקשיי ריכוז ועוד בעיות.

המודל הנאו קלאסי אימץ את החשיבה של ג'רמי בנת'הם וקובע כי לכל אדם נהנה מדבר אחר- אין לנו שום יכולת להבין מתי אדם כלשהו סובל או נהנה, והדרך היחידה לבצע זאת היא צפייה במוצרים שהוא צורך. דבר זה מתנגש עם הביולוגיה, ומשרת טיעונים פוליטיים הנוגעים לחוסר החשיבות של דאגה להפחתת עוני, סבל או אי שוויון. אנשים יכולים כמובן להנות מדברים שונים מאד, אבל כולם נדרשים למינימום מסויים של תנאים כדי לשרוד ולשגשג. בתנאים מסויימים אנשים יכולים לבחור בתנאי סגפנות כמו הימנעות משתייה, צום או גרימת סבל עצמי בצורה אחרת - אבל אלה הם תמיד תנאים א-נורמליים הקשורים לגורמים חברתיים ותרבותיים, הנוגעים בעקיפין גם למעמד חברתי ולאבולוציה של תרבויות שנצטרך לגעת בהם בשלב מאוחר הרבה יותר.

בהיותו של רובינזון קרוזו בודד, וללא שיקולים ביולוגיים של התרבות או שיקולים של מעמד חברתי (כיצד הוא ירצה להתנהג עקב נוכחות של אנשים אחרים), או השפעה של אנשים אחרים עליו (על ידי כפייה, או דרך חוזים, מבנים פיזיים ועוד), אנחנו מזניחים במודל זה גורמים רבים אחרים שעשויים להסב לרובינזון קרוזו סבל או הנאה.

יחסים בין הסוכן הכלכלי לבין הטבע

במודל כלכלי נאו-קלאסי, האדם הוא הפעיל היחיד, הטבע הוא דבר סביל. אם רובינזון קרוזו רוצה לאכול בשנה הבאה, ויש לו כמות מסויימת של חיטה, עליו להגביל את כמות החיטה שהוא צורך, לשמור חלק מהחיטה לצורך זריעה, לזרוע לגדל את החיטה, לקצור אותה ואז לבצע דבר דומה בשנה הבאה. מודל כזה מניח שאין סופות או בעיות מזג אוויר אחרות, המערכת האקולוגית מתפקדת בצורה ששומרת על בריאות הקרקע וקיומה ובריאותה של החיטה עצמה מובטח. הנחות מציאותיות יותר על האקלים, מזג האוויר ועל המערכת האקולוגית הן:

• תנאי האקלים והמערכת האקולוגית קובעים פרמטרים בסיסיים שונים במערכת האילוצים הקיימת בפני שרידה של הסוכן הכלכלי
• תנאי מזג האוויר עשויים להשתנות באופן מחזורי ולכלול סופות ובעיות מזג אוויר שונות, באופן שאינו תלוי בפעילות הסוכן הכלכלי.
• תנאי טבע אחרים עשויים להשתנות באופן שקשור או לא קשור לפעילות הסוכן הכלכלי ותאנים אלו עלולים לגרום לקשיים לסוכן הכלכלי.
• האדם עצמו עשוי להשפיע על תנאי המערכת האקולוגית שבה הוא חי (ואם רובינזון קרוזו הוא גדול יחסית לכוכב הלכת עליו הוא שוכן - גם על האקלים)

לדוגמה רובינזון קרוזו עלול למצוא את עצמו באי עם שפע מזון, אבל בטמפרטורה קבועה של 15 מעלות. בטמפרטורה קרה מידי לחיים נוחים ורובינזון קרוזו יהיה מוכרח להשקיע זמן אנרגיה ומשאבים כדי לשמור על עצמו קרוב יותר לטמפרטורה אידאלית. השאלה כמה מאמץ הוא יצטרך להשקיעה תלויה בשני פרמטרים טבעיים נוספים -עוצמת הרוח וכמות הלחות. כלל המשתנים האלה קובעים את קצב זרימת החום מגופו של רובינזון קרוזו אל הסביבה ואת משך הזמן שללא בידוד או השקעת אנרגיה הוא יקפא למוות. כדי להימנע מכך רובינזון קרוזו צריך להשקיע במגוון אמצעים הכוללים בדרך כלל ביגוד והקמת מחסה. הוא יכול לנקוט באמצעים נוספים כמו הקמת מדורה לחימום, נטיעת עצים או הקמת גדרות אבן כדי להפחית את עוצמת הרוח. הקמת מחסות משנה כדי להגן עליו מפני מזג אוויר קיצוני כאשר יהיה במרחק גדול מידי מהמחסה הראשי שלו.

במצבו הבסיסי, ייתכנו מצבים שבהם לא משנה מה רובינזון קרוזו יעשה, הוא ימות. ניתן לקרוא לכך "אופק אירועים אקולוגי" בדומה לאופק אירועים המונע בריחת אור בסמוך לחור שחור. לדוגמה אם רובינזון קרוזו נקלע לאי שאין בו צמחייה או בעלי חיים הוא ימות. מצב אחד הוא אם רובינזון קרוזו חי מצמחיה ובעלי חיים הקיימים באי, אבל גם בתנאים של צריכה מינימלית של קלוריות, הוא גורם לפגיעה במערכת האקולוגית באי, כמות הצמחים ובעלי החיים הולכת ופוחתת בהדרגה עד שרובינזון גווע ברעב בהדרגה. דוגמה למצב דומה לזה מובאת בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד לגבי שני איים באיי פיטקרן בפולינזיה הצרפתית שבה אוכלוסיות קטנות מצליחות לשרוד באיים במשך מספר דורות, אך תוך פגיעה גוברת במערכת האקולוגית, הכחדת מיני בעלי חיים וצמחים ולבסוף הכחדה של בני האדם באיים.

שיקולי אנרגיה

לקיחה מתוך הייצור הראשוני מתארת חלק מסך המגבלות המוטלות על רובינזון קרוזו בהקשר של אנרגיה. הצמחים באי מייצרים את כל האנרגיה הזמינה באי. לצורך פשטות המודל אנחנו מתעלמים מאפשרות של דיג או השגת מזון או אנרגיה מהים או ממקורות אחרים כמו ציפורים הנקלעות לאי. הצמחים משתמשים בתהליך הפוטוסינתזה כדי להמיר אור שמש מים ופחמן דו חמצני מהאוויר לשרשרות ארוכות יותר של פחמן - בצורה של עלים, שורשים, ענפים, או זרעים ירקות או פירות. תהליך זה של ייצור ראשוני הוא תמיד מוגבל בקצב - על ידי גורמים שונים כמו כמות אור השמש, כמות המים שעומדת לרשות הצמחים, טמפרטורה, בריאות הצמחים ועוד. בעלי חיים או האדם יכולים לצרוך את האנרגיה הכימית שנוצרה. אלה הם "הצרכנים הראשונים". אדם או טורפים אחרים יכולים לאכול בעלי חיים שניזונים מצמחים. האדם גם יכול לנצל את העצים למטרות בנייה או שריפה. כמות האנרגיה שיש במערכת הפשוטה הזו היא סופית, ומתחדשת בקצב סופי שנקבע בעיקר על ידי תנאי הטבע.