כלכלה קהילתית

כלכלה קהילתית (באנגלית: Community-based economics) היא מערכת כלכלית שמעודדת ביצוע עסקאות או שיתופי פעולה בין חברי קהילה ו/או ביצוע עסקאות מקומיות. באופן מסורתי, לפני המהפכה התעשייתית והקפיטליזם רוב הכלכלה הייתה קהילתית כאשר מסחר התקיים בקרב כמה כפרים ובערים שריכזו מסחר מכמה כפרים סמוכים, וחלק ניכר מהכלכלה לא בוצע במסגרת מוסד השוק אלא במסגרת חמולה, חבורה, שבט או קהילה, במסגרת כלכלת מתנות, סיוע הדדי ועוד.

כלכלה קהילתית היום קרובה לזרמי מחשבה כמו פשטות מרצון כולל איימיש, אקו וילג' ועוד. היא גם מהווה נושא מחקר בכלכלה עירונית וקשורה לצריכה מוסרית.

יש דרכים שונות לעודד כלכלה קהילתית כמו מטבע מקומי, קואופרטיבים ועוד. דרך מדידה אחת למידת הקרבה הגאוגרפית של העסקאות פותחה על ידי הקרן לכלכלה חדשה ונקראת מכפיל מקומי 3.

יתרונות של כלכלה קהילתית כוללים שליטה גבוהה יותר של הקהילה על מקורות המחייה שלה, והקטנת קונפליקטים והשפעות חיצוניות שיכולים להתפתח עקב מחסור בידע משותף. לדוגמה איכר מכיר את הלקוחות אליהם הוא מוכר את התוצרת שלו, והוא חבר איתם באותה קהילה ועלול לסבול מנידוי חברתי או תרבותי אם יפגע בהם. לכן יהיה לו תמריץ להימנע מהשפעה חיצונית כמו זיהום מים או שימוש בחומרי הדברה שיפגעו בשכניו. באופן דומה כלכלה קהילתית יכולה לתרום לכלכלה דמוקרטית יותר ולהקטנת פערים בכלכלה, אם כי ייתכן גם מצב הפוך בו עשירים בקהילה מנצלים את כוחם כדי לצבור כוח פוליטי או תרבותי, ללא שום גורם שמגביל אותם.

החיסרון של כלכלה קהילתית הוא שהעסקים הם קטנים ולכן עלולים להתקשות בתחרות מול תאגיד גדול או עסק גדול אחר שיש להם לפעמים יתרונות לגודל. לשם דוגמה חקלאות תעשייתית הובילה לכך שניתן לגדל יותר תוצרת בפחות עלויות ודבר זה חזק יותר ככל שגודל השטח החקלאי גדול יותר. בעיקר הדבר נכון בהקשר על עלויות לטווח הקצר, עקב שימוש במיכון חקלאי, דשנים, חומרי הדברה, וכן ביתרונות לשיווק ולגישה לאשראי וכן ביתרונות של ביטוח נגד תנודות בהספקת מים ומול מזיקים. עם הזמן גודל החוות והחלקות הוא גדול יותר, ודבר זה גורם לכך שאיכרים קטנים פושטים את הרגל.

כלכלה מקומית עומדת במתח עם גלובליזציה, סחר חופשי ועם תאגידים במיוחד תאגידים רב לאומיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים