חוק ההסדרים/מסים – שינוי הדוח התקופתי ודיווח מקוון

תקציר

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

רפורמה באכיפת הונאות מע"מ בכלל ובתופעת החשבוניות הפיקטיביות בפרט – שינויים במערך הדיווח, קביעת בסיס המס ושיטת הגביה של מע"מ:

מאז כניסתו לתוקף של חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ועד היום, מבנה הדוח התקופתי למע"מ לא השתנה במהותו והוא מכיל את תוצאות הפעילות של עוסק לתקופת הדיווח ברמה סיכומית בלבד: סך העסקאות (בחלוקה לחייבות ופטורות /שיעור אפס), מס התשומות לקיזוז (בחלוקה לתשומות ציוד ותשומות שוטפות) והסכום לתשלום או להחזר. בספרות מקובל לציין את חוזקו של מס ערך מוסף ביכולת האכיפה העצמית שלו הנובעת מגביית המס בשרשרת שיווק – תשלום המס על ידי הספק וקיזוז אותו מס על ידי הלקוח העסקי, דבר אשר יוצר, בעיקרון, יכולת לבצע בדיקה צולבת של דיווחי שני הצדדים לעסקה. בפועל בדיקות צולבות אלה נעשות בהיקפים מצומצמים ביותר. כיום, למרות המאמצים המשפטיים והאכיפתיים תופעת החשבוניות הפיקטיביות מתרחבת.

שיטת הדיווח, ללא פירוט העסקאות שביצע העוסק וללא פירוט רכישותיו, תוך עריכת שומה עצמית על ידי העוסק, יצרה תמריץ לרמאויות בכלל ושימוש בחשבוניות פיקטיביות, בפרט, המאפשרות להקטין את חבות המס על ידי קיזוז מע"מ תשומות מחד, והקטנת ההכנסה החייבת במס הכנסה עקב הגדלה של ה"הוצאות". שיטת הרמאות קלה למדי: "מחביאים" את התשומות הפיקטיביות בדיווח עם ערך מוסף חיובי, כלומר שסך העסקאות גדול מסך התשומות (זאת מכיוון שהביקורת בדוחות להחזר הדוקה יותר). בדרך זו, משולם מע"מ על ידי העוסק אולם בסכומים נמוכים מהרבה מהמס האמיתי, ולעתים אף מדברים על תפיסה שרווחת בקרב העוסקים שכל עוד יש תשלום חיובי של מע"מ הרי שההתנהלות של העוסק כלפי מערכת המס נתפסת כתקינה גם אם התשלום לא מתקרב לחבות המס האמיתית.

הנזק לקופת המדינה בישראל מוערך בכ-6 מיליארד ש"ח בהערכה שמרנית, כל זאת מבלי להתייחס לפגיעה החמורה בתחרות ההוגנת, להתגלגלות ההונאה גם להקטנת החבות בביטוח הלאומי, לסוגיית הלבנת ההון, למשיכה של גורמים פליליים ל"מערכה", ועוד); האומדן מתבסס הן על הצלבה של הפער בין החשבונאות הלאומית לסך הגבייה בפועל, וכן על המידע שנאסף על ידי חטיבות הביקורת והחקירות של רשות המסים. יצוין כי הגילוי של הונאות מסוג זה נעשה בדרך כלל מאוחר מדי, בשלב שכבר אין אפשרת מעשית להושיב את סכומי ההונאה – כך, מכלל חיובי המס בהונאות של החשבוניות הפיקטיביות, נגבה כ-1% בלבד!! זאת לאור דפוס הפעולה לפיו חשבוניות פיקטיביות מופצות על ידי אנשי קש – עוסקים שאין מאחוריהם דבר. מוצע לשנות את חוק מע"מ ובפרט את שיטת הדיווח למע"מ: הדיווח התקופתי יכלול פירוט של חשבוניות תשומה (רכישות) וחשבוניות בגין עסקאות (מכירות). סכום המס לתשלום ייגזר מהדיווח המפורט. הדיווחים ישודרו באופן מקוון בלבד. בכך יתאפשר מימוש בפועל של היתרון התאורטי, עד כה, של מס ערך מוסף, על ידי ביצוע הצלבה ממוחשבת אוטומטית של החשבוניות. כמו כן, על מנת לאפשר מעקב יעיל ומדויק אחר החשבוניות ולמנוע הפצת חשבוניות בלתי מבוקרת, לכל עוסק יוקצו על ידי רשות המסים מספרי חשבוניות שיהיו בתוקף לתקופה מוגדרת.

יש להבהיר כי רק במקרים קיצוניים של "אי סגירת מעגל" קרי, היעדר הצלבת התשומה שנדרשה לקיזוז אל מול העסקה שדווחה על ידי הספק, יעוכב קיזוז מס התשומות עד שיבוצע בירור ויתקבלו הוכחות לכך שהקיזוז הינו כדין. ברשות המסים יופעל צוות אנליסטים, אשר יקבע כללים שיאפשרו לזהות מקרים עם חשד להונאות ולהבדילם ממקרים "טכניים" כגון איחורים בדיווח, טעויות הקלדה וכד'. פעולה זו תאפשר בקרה סלקטיבית שלא תפריע לעוסקים נורמטיביים, אולם תאתר במהירות רבה את מפיצי ומקזזי החשבוניות הפיקטיביות. כך תיווצר הרתעה אפקטיבית שיכולה ב"מצבי קיצון" להביא באופן ממוקד, למניעת קיזוז מס תשומות, להתניית ניכוי מס תשומות בתשלום מס עסקאות על ידי המוכר, לצמצום הקצאת החשבוניות לעוסקים חשודים, ועוד.

לאור הקשיים האפשריים בהיערכות העוסקים – למרות פרק הזמן שניתן לצורך זאת, תעמיד רשות המסים לרשות העוסקים מגוון אפשרויות לדיווח (אינטרנט, עמדות במשרדים, דרך המייצגים ועוד), ותסייע לנותני שירותים שנמצאים ב"שטח". יובהר מעל לכל ספק כי יישומו של המהלכים האמורים, תסייע באופן משמעותי להשגת יעדי הגבייה לשנים 2009 ובעיקר 2010, ובכלל זה לצורך קביעה של תחזית הכנסות לשנת 2010.

דיווח במבנה אחיד של הכנסות והוצאות של חברות (6111) באופן מקוון:

לתקן את פקודת מס הכנסה באופן שייקבע בה כי החל מדיווחים בשל שנת המס 2009 יש להעביר דיווחי הוצאות והכנסות במבנה קובץ אחיד (טופס 6111) באופן מקוון לרשות המסים. העברה של נתונים במבנה קובץ אחיד ובאופן מקוון, מאפשרת לנתח במהירות את נתוני הדיווחים של הנישום ומקשה על ביצוע תכנוני מס הנובעים מרישום יצירתי בסעיפים שונים. ככל ששיטת הרישום הינה אחידה, הקושי להסתיר מידע גדל והיכולת לבקר ביעילות הולכת ועולה, תוך הגדלת היקף ההכנסות משומות; לענין זה, "נישום" – חברה, מי שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות ניהול פנקסי חשבונות, מי שמנהל מערכת חשבונות ממוחשבת כאמור בהוראות ניהול פנקסי חשבונות.

דיווח בגין הפעילות הפנימית בתוך איחודי עוסקים

כיום, איחוד עוסקים (צורת רישום לצורכי מע"מ לפיה שניים או יותר עוסקים מגישים דיווח מע"מ מאוחד), אינו חייב לדווח על העסקאות והתשומות ה"פנימיות" בין חברי האיחוד. מצב זה יוצר "קופסה שחורה" לפיו לא ניתן לדעת מה היקף העסקאות והתשומות הפנימיות, פתח המוביל במקרים רבים להעלמות מס ולחוסר יכולת של המערכת לבקר באופן אפקטיבי איחודים אלה. תיקון של סעיף 72 לחוק שיקבע דיווח ובאופן מקוון במבנה שיורה המנהל, יצמצם משמעותית את העלמות המס וישפר את יכולת ההרתעה והאכיפה.