חברת השפע (ספר)
חברת השפע (באנגלית: The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן ג'ון קנת גלבריית. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית.
גלבריית טוען שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושירותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת הפערים וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.
גלבריית טען, שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של תועלת שולית פוחתת על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי תעשיית הפרסום, יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.
|
המשפחה שלוקחת את רכבה הסגלגל הממוזג, בעל הגה הכוח ובלמי הכוח, לטיול, עוברת דרך ערים המרוצפות רע, הנעשות דוחות ע"י לכלוך, בניינים הרוסים, שלטים וכבלים. | 
|
| -- חברת השפע | ||
פירוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר בהעדפות אנדוגניות כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו העדפות אקסוגניות שמניחים בכלכלה הנאו-קלאסית. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של כלכלת רווחה - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות על ידי מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על ידי יצרני מוצרים אלה.
גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מהאסכולה המוסדית, והתמקד בהתנהגותם של תאגידים ומוסדות מרכזיים אחרים.
ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של תורסטן ובלן, הכלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של ג'ון מיינרד קיינס על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי "אפקט ההפגנה".
סיכום הספר
רעיונות ישנים בחברה חדשה
העולם הוא מקום חדש ושופע. צמיחה כלכלית גרמה לשינויים עצומים בדרכים שבהן חיות האוכלוסיות של המדינות המערביות. שינוי גדול כזה מחייב לבצע גם בחינה מחודשת ורחבה ברעיונות שקשורים בניהול של הכלכלה הלאומית ושל החברה. ניהול ותפעול של מדינה עשירה הוא דבר שונה למדי מניהול של מדינה שנאבקת לשרוד; ועם זאת רעיונות עתיקים רבים נשארו איתנו גם היום, רעיונות שהם לחלוטים בלתי מתאימים לאתגרים החדשים שהחברה ניצבת מולם. מטרת הספר היא להאיר ולהבדיל בין רעיונות ישנים לבין המציאות העכשווית ולהציע רעיונות חדשים ומתאימים יותר.
הפרדיגמות שעליהן מבוססת תפיסת המציאות של החברה הן שמרניות מאוד. אנשים משקיעים הרבה ברעיונות אלה (במונחים של זמן, כסף, הכרות ארוכת שנים, הגנה על רעיונות אלה מפני ביקורת), ולכם הם מפתחים עמידות גבוהה בפני שינוי של רעיונות אלה [1]. הרעיונות מודחים החוצה על ידי רעיונות חדשים רק כאשר מתרחשים אירועים חדשים שהופכים את החוכמה הקונבנציונלית (Conventional wisdom) לדבר כה אבסורדי עד כי אי אפשר להמשיך ולהאמין בה. אז החוכמה הנפוצה מתה יחד עם התומכים הבולטים ביותר שלה, ומחולפת בחוכמה מקובלת אחרת.[2] התזה של הספר יוצא נגד חוכמה מקובלת כפי שהייתה בזמן יציאת הספר, אבל היא מגובה בראיות של אירועים חדשים שהופכים את החוכמה המקובלת לדבר בלתי מתקבל על הדעת.
כלכלה והמסורת של מחסור
אדם סמית, דיוויד ריקארדו ותומס מלתוס תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב העניינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מלתוס טען כי כל גידול בעושר יוביל לגידול עצמי של האוכלוסייה בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהייתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו". לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב.
עמדות אלה לא היו בלתי-הגיוניות, נראה היה כי עוני מחפיר נמצא בכל מקום. עוני מחפיר באמצע של צמיחה כלכלית לא נראה גרוע יותר מאשר עוני מחפיר על רקע קיפאון כלכלי, ועד אז לה פותחו חלופות.
המחצית השנייה של המאה ה-18 הפריכה את "חוק הברזל של ריקרדו" לפיו משכורות ישארו לנצח ברמות של קיום בסיסי. החוק הוחלף, במסגרת הפיתוח של התאוריה התחרותית (במסגרת המהפכה השולית, על ידי התחזית כי המשכורות יתאימו לתפוקה שולית של העבודה. דבר זה איפשר מצב שבו מחסור בעובדים יוביל לעליה בשכר, וכן אפשר הבדלים בשכר בהתבסס על מיומנות והשכלה. הרעיון לפיו הגורל הנצחי של רוב האנושות יהיה לחיות על סף רעב מת לאיטו, אבל המוסכמה לפיה החיים הכלכליים ישארו לא מאוד טובים נשארה. לקראת סוף המאה ה-18 גדל מאוד אי השוויון הכלכלי. מבשר יום הדין של מארקס.
השפעות הספר
הספר תרם במידה משמעותית לתוכנית "המלחמה בעוני" של קנדי ושל ג'ונסון.
גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, קרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".
הספר עורר בזמנו דיון ציבורי נרחב בארצות הברית. רבים מהרעיונות בספר זכו להרחבה ולעידון בספר מאוחר יותר של גלבריית, המדינה התעשייתית החדשה שיצא לאור בשנת 1967.
רוברט רייך, שר העבודה של ארצות הברית לשעבר, טען כי הספר הוא המועדף עליו מבין ספרי הכלכלה[3]. "הספרייה המודרנית" מונה את הספר כספר ה-46 מבין מאה ספרי העיון הטובים ביותר שיצאו לאור במאה ה-20. [4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חברת השפע בוויקיפדיה האנגלית
- סיכום הספר באתר Abridge Me
- מה אנשים רוצים?, בלוג "סוציאל-דמוקרטיה למתחילים", 03.04.2015
- רבקה שפק ליסק, "חברת השפע" – העידן הפוסט תעשייתי עפ"י התאוריה של ג'ון קנת גלברייט, emago, 06.18.2010
- פרופ' יורם קירש, הרצאה-אחרינו המבול ?כלכלת חברת השפע-בעיות ופתרונות, 29.09.2014 (קשור לנושא אבל בצורה חלשה יותר)
הערות שוליים
- ^ בספר לא רציונלי אבל לא נורא מתאר הכלכלן הניסויי דן אריאלי ניסויים שמתארים כיצד "השקעה בייצור רעיונות" כמו הרכבת משפטים ממילים נפרדות, גורמת להגדלת התמיכה ברעיונות אלה)
- ^ רעיון זה מופיע גם בשינוי הפרדיגמות במדע של קון
- ^ Postpawl comments on I'm Robert Reich, former Secretary of Labor, author, and professor of public policy at Berkeley. AMA". Reddit.com. 2011-09-02
- ^ 100 Best Nonfiction « Modern Library. Randomhouse.com
| מוצר ציבורי |
| מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי |
| מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל |
| אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר |