אסתר בוסרופ
אסתר בוסרופ (Ester Boserup; 18 במאי 1910 - 24 בספטמבר 1999), הייתה כלכלנית דנית, בהשכלתה למדה כלכלה ופיתוח חקלאי, עבדה באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים וכתבה מאמרים ומספר ספרים. בוסרופ התמקדה בקשרים בין חקלאות, גידול אוכלוסין, טכנולוגיה וחקלאות. התאוריה המוכרת ביותר שלה היא "התאוריה הבוסרופית" - Boserupian Theory שקוראת תיגר על התאוריה של הכלכלן בן המאה ה-18 תומאס מלתוס לפיה שיטות חקלאיות יקבעו את גודל האוכלוסייה דרך אספקת המזון, בניגוד לכך טענה בוסרופ כי גודל האוכלוסייה הוא זה שיקבע את השיטות החקלאיות וגודל ייצור המזון.
ביוגרפיה
אסתר בוסרופ נולדה בשם אסתר בורגסן בעיר קופנהגן בדנמרק והייתה בת יחידה. אביה בן ליזם טקסטיל גדול היה מהנדס שעבד כמנהל בחברת חשמל גדולה, הוא מת מסוכרת כאשר בוסרופ הייתה בת שנתיים. התהפוכות שעברו באותן שנים על ענף הטקסטיל חיסלו את השקעת המשפחה ובנוסף חברת החשמל שללה מאמה את הפנסיה שלה כאלמנה. עקב העוני עברה אמה להתגורר ביחד עם אחיה ואמה ולמדה עיצוב שיער ורקמה כדי לפרנס את עצמה ואת בתה.
נושא ההשכלה היה דבר בעל ערך חשוב במשפחתה של אסתר בוסרופ, בעידוד אמה ותוך שהיא מודעת לסיכוייה המוגבלים ללא תואר בוסרופ למדה בחריצות והתקבלה לאוניברסיטה בגיל 19. במהלך לימודיה באוניברסיטה נישאה אסתר למוגנס בוסרופ (Mogens Boserup) כששניהם בני 21.
בשנת 1935 סיימה בוסרופ את לימודיה בכלכלה תאורטית, בחירתה בתואר רב תחומי בישרה על דרכה האקדמית. אירועי השפל הגדול בשנות ה-30 הותירו את רישומם על בחירתה כשכתבה : "עוד בראשית לימודי הכלכלה באוניברסיטה, הבעיות המבניות של החברה האנושית כפו עצמם עלי בתנאי העולם העכשוויים: התחלתי את האוניברסיטה בסתיו 1929, כאשר אירעה קריסת שוק המניות בניו יורק, וכאשר עזבתי עדיין נמצאנו באמצע השפל הכלכלי הגדול של שנות השלושים. על רקע זה התאוריות הרווחות לגבי שיווי משקל ותועלת שולית נראו לא רלוונטיות וכמו הרבה מעמיתי הסטודנטים, חיפשתי אחר חלופות".
משנת 1935 ועד 1947 עבדה בוסרופ עבור הממשלה הדנית, תפקידה האחרון שם היה ראש המשרד לתכנון, בתוקף תפקידה זה הייתה מעורבת במדיניות המסחר ולמדה בצורה נרחבת על החקלאות הדנית. בשנת 1947 היא ומוגנס עברו לז'נבה על מנת לעבוד בוועדה חדשה באו"ם "וועדת הכלכלה של אירופה" (ECE), גם בעבודתה שם התמקדה במסחר ובעיקר במוצרים חקלאיים. בוסרופ רותקה על ידי יחסי הגומלין בין חקלאות, אוכלוסייה, מסחר ותעשייה.
בעשור שלאחר לימודיה הפכה אסתר בוסרופ לאם. בתה בריט נולדה בשנת 1937, בנה אנדרס נולד בשנת 1940 ובנה הצעיר איואן נולד בשנת 1944.
בשנת 1957 החלו אסתר ומוגנס בוסרופ לעבוד בהודו בפרויקט מחקר בראשותו של הכלכלן גונאר מירדאל (Gunnar Myrdal). בתקופה זו הייתה המודלים המערביים לפיתוח היו פופולריים, והודו נבחרה לביצוע הניסוי הגדול. אסתר הייתה ביקורתית מאוד והחליטה כי מה שלמדה במערב לא התאים למצב בהודו, היו לה ספקות רבים ולאחר שהיא ובעלה השלימו את חובתם החוזית לפרויקט, עזבו את הודו.
עם חזרתה מהודו בשנת 1960, בוסרופ לא עסקה שוב במשרה קבועה, אלא העדיפה לשלב ייעוץ וכתיבה יחד עם ביצוע של המחקר שלה. הנבירה בספרות בדנמרק ובארגון המזון והחקלאות (FAQ) איששו את התצפיות שערכה בהודו וחיזקו את מסקנותיה לגבי קשרי הגומלין בין הכלכלה, החקלאות, האוכלוסין, ההגירה, הטכנולוגיה, שימושי הקרקע וחלוקת התפקידים בין גברים ונשים. ההסבר למערכות היחסים הללו והשלכותיהם עבור הנשים והגברים הפכו להיות לעבודת חייה. העבודות שכתבה בתקופה זו הובילו אותה לזכות בשלושה פרסי דוקטור לשם כבוד ב: חקלאות מטעם אוניברסיטת ווגניגן, כלכלה מטעם אוניברסיטת קופנהגן ובמדעי הרוח מטעם אוניברסיטת בראון.
אסתר בוסרופ התגוררה בקופנהגן עד אשר מת בעלה מוגנס בשנת 1980, אז עזבה לשווייץ ומתה שם בספטמבר 1999 בגיל 89.
התאוריה הבוסרופית - Boserupian Theory
בוסרופ פרצה לתודעת המדע הבינתחומי הבינלאומי בשנת 1965 בעקבות ספרה "תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה" (The Conditions of Agricultural Growth: The Economics of Agrarian Change under population Pressure)
ספרה קרא תיגר על ההנחה של הכלכלן בן המאה ה-18 תומאס מלתוס לפיה שיטות חקלאיות יקבעו את גודל האוכלוסייה דרך מגבלה על הספקת המזון, היא טענה כי גודל האוכלוסייה הוא זה שיקבע את השיטות החקלאיות וגודל ייצור המזון.
מלתוס טען שהאוכלוסייה האנושית גדלה באופן מעריכי (2, 4, 8, 16, 32...) ואילו אספקת המזון גדלה באופן חשבוני בלבד (2, 4, 6, 8...) אי לכך באופן טבעי יהיה רעב ותמותה של האוכלוסייה- אסון מלתוסיאני. בזמן כתיבת הספר חשבו שאסון כזה לא התממש.
בוסרופ טענה כי אוכלוסיות אנושיות תוכלנה להמשיך לגדול למרות המגבלות הסביבתיות הנראות לעין. גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה. היא טענה שהצורך הוא אבי ההמצאה - כאשר אנשים צריכים לקיים את עצמם, הם יעשו כל מה שצריך גם אם זה אומר יותר עבודה או שימוש במשאבים אחרים.
מחקרים עדכניים מצאו עדויות היסטוריות לכך שאסון מלתוסיאני הוא לא בהכרח רק סכנה עתידית, אלא גם סיכון שהתממש בעבר. בספר התמוטטות מתאר הביולוג ג'ארד דיימונד מספר חברות מהעבר שהתמוטטו בעקבות גידול אוכלוסין וקושי לקיים אוכלוסייה גדולה מידי ביחס לשטח נתון. למרות שחברות עבר הצליחו להגדיל את השטח החקלאי או להגדיל את התנובה החקלאית בשיטות שונות, פעמים רבות נתגלה כי השיטות או השטחים לא הניבו חקלאות בת קיימא - כעבור זמן מה הפריון באזורים אלה ירד והאוכלוסייה הגדולה מידי עברה קריסה.
דיימונד וחוקרים אחרים מצביעים על כך שחקלאות אינה המגבלה היחידה על גודל האוכלוסייה. אוכלוסייה אנושית קורסת בגלל: מחלות, שינוי אקלים, מלחמות וכו' אבל פעמים רבות גידול האוכלוסייה תורם לכך. לדוגמה צפיפות אוכלוסין מקלה על מעבר של מחלות ועל הקיום ארוך הטווח של מגיפות (ראו רובים חיידקים ופלדה). כאשר אוכלוסיה היא גדולה יותר ביחס למערכת האקולוגית היא רגישה יותר לשינויים (דבר המכונה טרייד-אוף בין יעילות לבין חוסן, או הקטנה של מאגר ביחס לזרם המובילה לרגישות גבוהה יותר להפרעות) - אוניה עמוסה יותר במסע יכולה לצוף בים שקט אבל היא עלולה לטבוע ביתר קלות בים גועש. אוכלוסייה קטנה בעלת עודף בשטחי חקלאות ומים יכולה להגדיל את שטחי החקלאות שלה, לאגור מים לשנת בצורת וכו'. אוכלוסייה גדולה יותר רגישה יותר לכל סוג של בעיה או תקלה.
בספר אחר שלו, רובים, חיידקים ופלדה מבקר דיימונד את התאוריה הנפוצה של שינוי טכנולוגי לפיה הצורך הוא אבי ההמצאה ומתאר מקרים שבהם ההמצאה קודמת לצורך ומתפתחת עקב רצון של אנשים לחדש בלי שבהכרח ידוע מה יעשה בהמצאה. במקרים אחרים יש המצאות שנוצרו בעבר אבל מחסור בצורך גרם להעלמות שלהן. כך או כך צורך לא תמיד מוליד פתרון טכנולוגי, במיוחד כאשר יש חוקי מדע שעומדים נגדו. אנשים רבים רוצים לחיות לנצח, לנצח את היריב במלחמה או ליישב כוכבים אחרים, בעוד שיש התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע יש גם מגבלות ביחס למה שניתן לעשות - לדוגמה אי אפשר לעבור את מהירות האור, אי אפשר להגדיל תפוקה של מערכת אנרגטית עוד ועוד בלי להגדיל בסופו של דבר את התשומות אליה (החוק השני של התרמודינמיקה).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אסתר בוסרופ בוויקיפדיה האנגלית
- Turchin and Nefedov: Secular Cycles, Princeton University Press, 2009