אי שוויון מרחבי
אי שוויון מרחבי (באנגלית: Spatial inequality) הוא קיומם של הבדלים או פערים בין מקום למקום במרחב גאוגרפי כלשהו: עיר, מטרופולין, אזור, מדינה או העולם כולו.
אי שוויון מרחבי נפוץ הוא אי שוויון מרחבי בתוך מדינה - הבדלים בין מרכז מטרופולין חשוב - לדוגמה תל אביב, לבין פריפריה. אזור גלעין: אזור עירוני צפוף אוכלוסין, שבו מתרכזת עיקר הפעילות הכלכלית, הפוליטית והתרבותית של המדינה. אזור שוליים - פִֶריפְֶריָהׁׂׂ: אזור שאינו נכלל בתחום הגלעין הראשי או בתחום גלעיני המשנה של המדינה. אזורי שוליים הם בעלי צפיפות אוכלוסין נמוכה יותר, והיקף הפעילות הכלכלית, הפוליטית והתרבותית המתרחשת בהם - קטן. הבדלים כאלה נובעים קודם כל מתפקודה של עיר כמקום מפגש של רעיונות, סחורות ואנשים. וכך מהיבטים של יתרונות לגודל - ככל שבתוך חברה נתונה (בעלת הון אנושי נתון), העיר היא צפופה ובעלת אוכלוסיה רבה יותר כך יש לה יתרונות כלכליים ותרבותיים רבים יותר. בשנים האחרונות יש שינוי גישה בקרב מוסדות כלכליים בעקבות עבודותיו של הכלכלן פול קרוגמן - במקום לנסות למנוע אי שוויון מרחבי מנסים למקסם את השגשוג הכלכלי של הערים המרכזיות ולנסות להעביר את היתרונות האלה גם לערים בשוליים. גישה זו דומה לגישה של עירוניות מתחדשת.
אי שוויון מרחבי יכול להיות גם בתוך המטרופולין או העיר - לדוגמה הבדלים בין תושבי שכונות שונות בגישה שלהן לטבע עירוני, למוסדות חינוך, ומוקדי תעסוקה מחד, ומאידך רמת הקרבה שלהם למפגעים סביבתיים מאידך כמו - מזבלות, כבישים מהירים, מסילות רכבת, מפעלים מזהמים, נמלי-ים, נמלי תעופה, מרחבים מוזנחים או נטושים, מוקדי פעילות בלתי חוקית (כמו בתי בושת, מרכזי סחר בסמים), תחנות מרכזיות ועוד. ההבדלים יכולים לנבוע לא רק עקב הבדלים מרחק אווירי אלא גם עקב הבדל בנוחות הליכה - כמו כמה קל להגיע ברגל למוקדי קניות או למרחבים שמאפשרים פעילות גופנית. חסמי הליכה כמו כבישים מהירים יכולים לבודד שכונות או ערים מערים אחרות ביחס לתחבורה של הולכי רגל, רוכבי אופניים או תחבורה ציבורית - כלומר ביחס לאמצעי תחבורה המשמשים בדרך כלל אוכלוסיות עניות או חלשות יותר.
לדברים אלה יכולים להיות השלכות על ממדים אחרים של אי שוויון ועל ניידות חברתית לדוגמה הגברת אורח חיים יושבני בקרב עניים או הפחתה של הפרעות קשב וריכוז עקב פיתוח הליכתיות ותחבורת אופניים ברחבי העיר. השפעות נוספות יכולות להיות קשורות לאי שוויון בריאותי ולגורמי סיכון בריאותיים כמו קרבה למוקדי זיהום אוויר זיהום מים, זיהום קרקע או זיהום רעש, שיווק סיגריות ומוצרי טבק אינטנסיבי יותר בקרבת בתי ספר בשכונות עניות, והיבטים של למידה חברתית של הרגלי בריאות בעייתיים כמו עישון טבק, צריכת מזון לא בריא צריכת אלכוהול בגיל צעיר, צריכת סמים ועוד. הדבר קשור גם למתח נפשי ולהון חברתי ולקשרים בין תחומים אלה לבין צורות שונות של פיתוח עירוני - לדוגמה הקשר בין טבע עירוני או הליכה ברגל כגורמים שיכולים לסייע להון חברתי והפחתת מתח נפשי. תחום קרוב לנושא זה הוא אקולוגיה עירונית. וכן היבטים של הפחתת פשיעה על ידי תכנון סביבתי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אי שיוויון מרחבי בוויקיפדיה האנגלית
- אי-שוויון מרחבי בתוך מדינות העולם מט"ח
- יצחק אומר, אודי אור הערכה של שוויון סביבתי-מרחבי בעיר: נגישות לפארקים ציבוריים בערים רמלה ולוד,אופקים בגאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה, No. 67 - 2006), pp. 85-97
- על עוני, רעב וקיפוח, מתוך הספר - אדם וסביבה בישראל : מסות גיאוגרפיות, אלישע אפרת, הוצאת רמות, ליד אוניברסיטת תל אביב.