רפורמת לוין
רפורמת לוין או המהפכה המשפטית היא תוכנית שהציג שר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו,[1] לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בין השינויים: ביטול עילת הסבירות, אישור פסקת התגברות, קביעת כללים לפסילת חוקים,, הגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3]
הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע, ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום משבר אמון שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי בהפיכה משטרית בישראל כחלק מתהליך של שחיקה דמוקרטית.
התוכנית גובשה בסיוע מומחים מפורום קהלת. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה.
לכאורה בעקבות מחאה רחבה בהשתתפות מאות אלפי אנשים, בעקבות התנגדות של אנשי עסקים ומשיקיעם וכן לחץ מצד מדינות העולם ומשקיעים מחו"ל, החליטה הממשלה להשהות את החקיקה בנושא. הממשלה הודיעה כי היא תכנס לדיון עם גורמי האופוציזה ביחס לפשרה בנושא. בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה, שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. [4]
פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע באמון שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור השלכות כלכליות חמורות כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של כרסום הדמוקרטיה ולכן בריחה של הון אנושי. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי.
אחד החששות מפני הרפרומה וכן בעקבות המחאה מולה הוא עקב פגיעה בהון חברתי מקשר בין קהילות - חשש לקרע חברתי בישראל. חשש זה משפיע הן על החוסן הכלכלי של המדינה והן על המוכנות של המדינה לעימות צבאי. כמו כן הרפורמה והמחאה מולה העלו חשש להגברת הקיטוב הפוליטי, ואי אמון בתקשורת , והקצנה בשיח וברטוריקה בין מתנגדי הרפורמה לתומכיה כאשר יש טענות לסיכון הדמוקרטיה מצד אחד ומצד שני טענות לכך שמדובר בפעילים אנרכיסטים.
ראו גם
- הפיכה משטרית בישראל
- שחיקה דמוקרטית
- השלכות כלכליות של רפורמת לוין
- משבר המוצרים הציבוריים
- אמון
- אמת כמוצר ציבורי
הערות שוליים
- ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
- ^ לי נעים, לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר מאקו, 4 בינואר 2023
- ^ תבנית:טלגרם
- ^ אטילה שומפלבי, השר לוין בראיון לערוץ 14, אפריל 2023, טוויטר
קישורים חיצוניים
- רפורמת לויו ויקיפדיה העברית
- ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית
- גיא רולניק, המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית 20 בינואר, 2023
- איילת שני, "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה", ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023
- יובל נוח הררי, הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?, הארץ, 29 במרץ 2023