רפורמת לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: תקלדה) |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג | + | '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים של ממשלת ישראל ה-37, יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו,{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בין שינויים אלה{{הערה|{{mako|לי נעים|לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים|3593fb1c4dd7581027|news-politics/2023_q1|4 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{טלגרם|yarivlevin/715|פרסום עיקרי רפורמת המשילות|תאריך=4 בינואר 2023|ערוץ=של יריב לוין}}}}: |
| + | * ביטול עילת הסבירות של בית המשפט העליון לביטול פעולה מנהלית | ||
| + | * קביעת כללים לפסילת חוקים | ||
| + | * הגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כמייעץ לא מחייב | ||
| + | * שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים | ||
| + | * אישור פסקת התגברות של חוקים הסותרים חוק יסוד או חוקה -- על חוקי היסוד או החוקה עצמם (למשל אם יוגדרו כ[[צו חירום ממשלתי|צווי חירום ממשלתיים]]) | ||
| + | |||
| + | <br><!-- This <br> is here to prevent these clauses from graphically "touching" the Table Of Contents --> | ||
| + | |||
| + | ==הצעת הרפורמה== | ||
הרפורמה הוצגה ב-[[4 בינואר]] [[2023]], שישה ימים לאחר השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום [[אמון|משבר אמון]] שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי ב[[הפיכה משטרית בישראל]] כחלק מתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]]. | הרפורמה הוצגה ב-[[4 בינואר]] [[2023]], שישה ימים לאחר השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום [[אמון|משבר אמון]] שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי ב[[הפיכה משטרית בישראל]] כחלק מתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]]. | ||
| − | התוכנית גובשה בסיוע מומחים מ[[פורום קהלת]]. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה. | + | התוכנית גובשה בסיוע מומחים מ[[פורום קהלת]]. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה. |
| + | |||
| + | ==תגובות להצעת הרפורמה== | ||
| + | בתגובה להצעת הרפומה החלה מחאה נגדה. בדצמבר-ינואר מרצים לכלכלה ולמשפטים הכינו ניירות עמדה נגד הרפורמה וטענו כי היא תסכן את הדמוקרטיה ותפגע בכלכלה. אנשי היטק טענו כי היא תקשה עליהם לגייס כספים מחול. לאחר מכן החלו הפגנות גדולות שהגיעו למאות אלפי משתתפים נגד המחאה. כמו כן היתה התנגדות של אנשי עסקים, מומחי משפט וכלכלה מחו"ל, משקיעים מחו"ל, מומחי בטחון, קצינית בכירים, ראשי שב"כ . כן וכן לחץ מצד מדינות דמוקרטיות בולטות במיוחד ארה"ב. | ||
| + | |||
| + | בעקבות המחאה החלו מספר שרים וחברי כנסת בליכוד לטעון כי יש בעיות ברפורמה. שר הבטחון גלנט הביעה דאגה ביחס אליה ונתניהו הודיע כי הוא פוטר. במחאה ספוטנטנית יצאו באותו לילה מאות אלפי מוחים לאיילון. למחרת הודיע נתניהו כי הוא מתכוון להשהות את החקיקה. בעקבות כך איים בן גביר בפרישה מהקואליציה. נתניהו הודיע כי הוא מקפיא את החקיקה, עד למושב הקיץ וסיכם עם בן גביר על הקמת משמר לאומי שיהיה תחת פיקודו. הממשלה הודיעה כי היא תכנס לדיון עם גורמי האופוציזה ביחס לפשרה בנושא. | ||
| − | + | בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה, שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}} | |
| − | פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע ב[[אמון]] שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור [[השלכות כלכליות של רפורמת לוין|השלכות כלכליות חמורות]] כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של כרסום הדמוקרטיה ולכן בריחה של [[הון אנושי]]. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי. | + | ===הטענה לפגיעת הרפורמה במשק הישראלי=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|השלכות כלכליות של רפורמת לוין}} | ||
| + | פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע ב[[אמון]] שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור [[השלכות כלכליות של רפורמת לוין|השלכות כלכליות חמורות]] כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של [[כרסום הדמוקרטיה]] ולכן בריחה של [[הון אנושי]]. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי. | ||
| − | אחד החששות מפני הרפרומה וכן בעקבות המחאה מולה הוא עקב פגיעה ב[[הון חברתי]] מקשר בין קהילות - חשש לקרע חברתי בישראל. חשש זה משפיע הן על החוסן הכלכלי של המדינה והן על המוכנות של המדינה לעימות צבאי. כמו כן הרפורמה והמחאה מולה העלו חשש להגברת הקיטוב הפוליטי, ואי אמון בתקשורת , והקצנה בשיח וברטוריקה בין מתנגדי הרפורמה לתומכיה כאשר יש טענות לסיכון הדמוקרטיה מצד אחד ומצד שני טענות לכך שמדובר בפעילים [[אנרכיזם|אנרכיסטים]]. | + | אחד החששות מפני הרפרומה וכן בעקבות המחאה מולה הוא עקב פגיעה ב[[הון חברתי]] מקשר בין קהילות - חשש לקרע חברתי בישראל. חשש זה משפיע הן על החוסן הכלכלי של המדינה והן על המוכנות של המדינה לעימות צבאי. כמו כן הרפורמה והמחאה מולה העלו חשש להגברת הקיטוב הפוליטי, ואי אמון בתקשורת , והקצנה בשיח וברטוריקה בין מתנגדי הרפורמה לתומכיה כאשר יש טענות לסיכון הדמוקרטיה מצד אחד ומצד שני טענות לכך שמדובר בפעילים [[אנרכיזם|אנרכיסטים]]. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 18: | שורה 34: | ||
* [[אמון]] | * [[אמון]] | ||
* [[אמת כמוצר ציבורי]] | * [[אמת כמוצר ציבורי]] | ||
| + | * [[צו חירום ממשלתי]] | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 23: | שורה 40: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F רפורמת לויו] ויקיפדיה העברית | * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F רפורמת לויו] ויקיפדיה העברית | ||
| − | * [https://restart-israel.co.il/ ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית] | + | * [https://restart-israel.co.il/ ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית] |
| + | * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D טיוטה:רפורמת לוין/מתנגדים], ויקיפדיה העברית | ||
| + | * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D טיוטה:רפורמת לוין/תומכים], ויקיפדיה העברית | ||
| + | * [https://www.lawprofsforum.org/post/__pp5 תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשטרית המתוכננת על ידי ממשלת ישראל ה-37 - נייר עמדה #5], [[פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה]], 10 באפריל 2023 | ||
* [[גיא רולניק]], [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023 | * [[גיא רולניק]], [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023 | ||
* איילת שני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-02-01/ty-article-magazine/.highlight/00000186-0d42-dcea-a79e-9df36d570000 "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה"], ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023 | * איילת שני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-02-01/ty-article-magazine/.highlight/00000186-0d42-dcea-a79e-9df36d570000 "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה"], ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023 | ||
| שורה 29: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:דמוקרטיה]] | [[קטגוריה:דמוקרטיה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פוליטיקה בישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:02, 12 ביולי 2023
רפורמת לוין או המהפכה המשפטית היא תוכנית שהציג שר המשפטים של ממשלת ישראל ה-37, יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו,[1] לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בין שינויים אלה[2][3]:
- ביטול עילת הסבירות של בית המשפט העליון לביטול פעולה מנהלית
- קביעת כללים לפסילת חוקים
- הגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כמייעץ לא מחייב
- שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
- אישור פסקת התגברות של חוקים הסותרים חוק יסוד או חוקה -- על חוקי היסוד או החוקה עצמם (למשל אם יוגדרו כצווי חירום ממשלתיים)
הצעת הרפורמה
הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע, ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום משבר אמון שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי בהפיכה משטרית בישראל כחלק מתהליך של שחיקה דמוקרטית.
התוכנית גובשה בסיוע מומחים מפורום קהלת. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה.
תגובות להצעת הרפורמה
בתגובה להצעת הרפומה החלה מחאה נגדה. בדצמבר-ינואר מרצים לכלכלה ולמשפטים הכינו ניירות עמדה נגד הרפורמה וטענו כי היא תסכן את הדמוקרטיה ותפגע בכלכלה. אנשי היטק טענו כי היא תקשה עליהם לגייס כספים מחול. לאחר מכן החלו הפגנות גדולות שהגיעו למאות אלפי משתתפים נגד המחאה. כמו כן היתה התנגדות של אנשי עסקים, מומחי משפט וכלכלה מחו"ל, משקיעים מחו"ל, מומחי בטחון, קצינית בכירים, ראשי שב"כ . כן וכן לחץ מצד מדינות דמוקרטיות בולטות במיוחד ארה"ב.
בעקבות המחאה החלו מספר שרים וחברי כנסת בליכוד לטעון כי יש בעיות ברפורמה. שר הבטחון גלנט הביעה דאגה ביחס אליה ונתניהו הודיע כי הוא פוטר. במחאה ספוטנטנית יצאו באותו לילה מאות אלפי מוחים לאיילון. למחרת הודיע נתניהו כי הוא מתכוון להשהות את החקיקה. בעקבות כך איים בן גביר בפרישה מהקואליציה. נתניהו הודיע כי הוא מקפיא את החקיקה, עד למושב הקיץ וסיכם עם בן גביר על הקמת משמר לאומי שיהיה תחת פיקודו. הממשלה הודיעה כי היא תכנס לדיון עם גורמי האופוציזה ביחס לפשרה בנושא.
בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה, שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. [4]
הטענה לפגיעת הרפורמה במשק הישראלי
ערך מורחב – השלכות כלכליות של רפורמת לוין
פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע באמון שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור השלכות כלכליות חמורות כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של כרסום הדמוקרטיה ולכן בריחה של הון אנושי. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי.
אחד החששות מפני הרפרומה וכן בעקבות המחאה מולה הוא עקב פגיעה בהון חברתי מקשר בין קהילות - חשש לקרע חברתי בישראל. חשש זה משפיע הן על החוסן הכלכלי של המדינה והן על המוכנות של המדינה לעימות צבאי. כמו כן הרפורמה והמחאה מולה העלו חשש להגברת הקיטוב הפוליטי, ואי אמון בתקשורת , והקצנה בשיח וברטוריקה בין מתנגדי הרפורמה לתומכיה כאשר יש טענות לסיכון הדמוקרטיה מצד אחד ומצד שני טענות לכך שמדובר בפעילים אנרכיסטים.
ראו גם
- הפיכה משטרית בישראל
- שחיקה דמוקרטית
- השלכות כלכליות של רפורמת לוין
- משבר המוצרים הציבוריים
- אמון
- אמת כמוצר ציבורי
- צו חירום ממשלתי
הערות שוליים
- ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
- ^ לי נעים, לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר מאקו, 4 בינואר 2023
- ^ תבנית:טלגרם
- ^ אטילה שומפלבי, השר לוין בראיון לערוץ 14, אפריל 2023, טוויטר
קישורים חיצוניים
- רפורמת לויו ויקיפדיה העברית
- ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית
- טיוטה:רפורמת לוין/מתנגדים, ויקיפדיה העברית
- טיוטה:רפורמת לוין/תומכים, ויקיפדיה העברית
- תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשטרית המתוכננת על ידי ממשלת ישראל ה-37 - נייר עמדה #5, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 10 באפריל 2023
- גיא רולניק, המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית 20 בינואר, 2023
- איילת שני, "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה", ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023
- יובל נוח הררי, הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?, הארץ, 29 במרץ 2023