משתמש:בן אהרוני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 151: שורה 151:
 
המונח עתיד האתאיזם משמש לדון בשאלה אם וכמה אנשים בעתיד יהיו אתאיסטים (יגדירו עצמם אתאיסטים לפי כל הגדרה סבירה בשיח הפילוסופי כיום).
 
המונח עתיד האתאיזם משמש לדון בשאלה אם וכמה אנשים בעתיד יהיו אתאיסטים (יגדירו עצמם אתאיסטים לפי כל הגדרה סבירה בשיח הפילוסופי כיום).
  
אני אישית סבור שבעתיד הרחוק, דווקא כאשר ידע מדעי והנדסי (אשר מניסיוני אתאיסטים מסוימים מייחסים לעצמם מעין בעלות עליו) וכן ידע פילוסופי יהיה נפוץ ביותר, לא יהיו אנשים המגדירים עצמם אתאיסטים (וגם לא [[אברמיות|אברמים]]) כי אנשים פשוט יבינו שהפיזיקה והפילוסופיה יכולות להוביל אדם רק לאגנוסטיות, לאמונה שהטבע ואלוהים חד הם או לאמונה שהעולם נוצר מאת "מתכנת על" (אחד או יותר) שיצר\ו את העולם הזה כמעין תוכנה או מציאות וירטואלית שהוא או הם יכול או יכולים לעשות עימה הכל במסגרת הטכנולוגיה העומדת לרשותם. סביר לי להניח שהדעות יהיו יותר חיוביות כלפי דאיזם בכלל ומלתאיזם \ אימפותאיזם בפרט.
+
אני אישית סבור שבעתיד הרחוק, דווקא כאשר ידע מדעי והנדסי (אשר מניסיוני אתאיסטים מסוימים מייחסים לעצמם מעין בעלות עליו) וכן ידע פילוסופי יהיה נפוץ ביותר, לא יהיו אנשים המגדירים עצמם אתאיסטים (וגם לא [[אברמיות|אברמים]]) כי אנשים פשוט יבינו שהפיזיקה והפילוסופיה יכולות להוביל אדם רק לאגנוסטיות, לדאיזם, לאמונה שהטבע ואלוהים חד הם או לאמונה שהעולם נוצר מאת "מתכנת על" (אחד או יותר) שיצר\ו את העולם הזה כמעין תוכנה או מציאות וירטואלית שהוא או הם יכול או יכולים לעשות עימה הכל במסגרת הטכנולוגיה העומדת לרשותם. סביר לי להניח שהדעות יהיו יותר חיוביות כלפי דאיזם בכלל ומלתאיזם \ אימפותאיזם בפרט.
  
 
==אומנות==
 
==אומנות==

גרסה מ־16:40, 25 באפריל 2023

בהכשרתי המקצועית אני מקדם אתרים מומחה קידום אורגני.

אני פעיל לשוויון בידע.

אני סובל מהפרעת שינה נדירה הנקראת Free Running הגורמת לי להירדם כל יום מאוחר יותר (אלא אם אני לוקח תרופות שינה) ופועל לקדם מודעות להפרעת שינה זו.

מדיה ויקי

אני מאמין שתוכנת מדיה-ויקי בה נבנה אתר זה (וגם אתר ויקיפדיה ועוד רבים אחרים) היא תוכנה בעייתית ועלינו להגביל השימוש בה בעיקר לנושאים מדעיים-מדויקים ולכן אני מאד סקפטי כלפי מקורות "חוכמת ההמונים" הנכתבים בה (דוגמת ויקיפדיה). אני מאמין שעצם האיפשור ליצור ולערוך ערכים פוליטיים בויקיפדיה הביא במידה רבה לתקיעת המיזם הויקיפדי וחבלה ברמתו המדעית לקורא.

דפי שיחה אישיים

אני סבור שיש לתת לכל משתמש את הזכות ואת היכולת הטכנית להחליט אם כלל המשתמשים (אולי למעט ביורוקרטים) יכתבו אצלו בדף שיחת משתמש או לא ואם הוא מחליט שלא אז לחסום את דף שיחת המשתמש שלו לעריכה כך שאף אחד לא יוכל לערוך אותו ופניות למשתמש ייעשו רק באימייל. מה שבמרחב הפרטי צריך להישאר במרחב הפרטי.

אקו ויקי

אני סבור שאקו ויקי הוא מיזם הויקי השפוי היחיד שנותר באינטרנט הישראלי ומעודד תרומה לו. עם זאת, אני חושב שחלק מהערכים כאן ארוכים מדי ויש לקבוע תקני אורך למאמרים, תקן אחד שבוודאי אין לחרוג ממנו (למשל, לא יותר מ-20,000 בתים למאמר) ותקן שני לחריגים (למשל, לא יותר מ-10,000 בתים למאמר).

בין הערכים שהם מבחינתי הכי חשובים שכתבתי כאן

חריגות בנייה בהקשר אקוסטיקה בישראל

מניסיוני ענף הבנייה בישראל נחשב לבעייתי מאד ועם שיעורים גבוהים של חריגות בנייה (ואף ליקוויי בנייה) והיעדר מיגון מרעש; לפי התרשמותי, קבלנים ישראלים חמדניים ושחוקים כלל לא טורחים להשקיע בנושא מיגון מרעש ובונים פרוייקטים מסחריים באיכות דלה במטרה להתקדם מהר לפרוייקט הבא; הבקשה מארכיטקט או קבלן ישראלי לקחת שירות ייעוץ אובייקטיבי אצל יועץ אקוסטיקה מומחה טרם התחלת הבנייה, סביר לי להניח שתביא תגובת גיחוך.

חלק ניכר מן הציבור כמעט ואינו מודע לחשיבות של מניעת זיהום רעש ורבים איבדו אמון במוסדות כגון הרשות להגנת הסביבה שיפעלו למניעת זיהום רעש ואף התייאשו לפעול מול קבלנים חמדניים שאיכזבו אותם בדברים לא פחות בסיסיים (כמו בעיות לחץ מים או חלחול מים).

היגיינות חיים

אני מניח שישנן כמה היגיינות חיים בסיסיות שעלינו בני האדם להבטיח שהן מתקיימות אצל כולנו.

  • היגיינת אוויר
  • היגיינת גוף המורכבת מהיגיינת תזונה, היגיינת פעילות גופנית והיגיינת שינה
  • היגיינת רעש

כשריכוזיות כלכלית היא דבר טוב

ניתן לשוח על מצבים נדירים בהם ריכוזיות כלכלית היא דבר טוב שדווקא תורם ליציבות מערכת כלכלית בטווח הארוך לפחות.

הנחת יסוד בקרב הסולדים מריכוזיות כלכלית באופן כללי היא שבאופן כללי ריכוזיות היא גרועה ובאופן כללי תחרות היא טובה. עם זאת:

אינטואיטיבית, נהוג לייחס מוצרים ציבוריים לגופים ריכוזיים ומוצרים פרטיים לגופים תחרותיים אך זו אינטואיציה מאד מתעתעת.
צריך להפעיל משנה זהירות למניעת ניוון ושאננות במבנים ריכוזיים ולדאוג להגינות במבנים תחרותיים ובכל מקרה בשני ההקשרים צריך לשאוף לאיזון, ליעילות ולקיימות.

עם זאת יש להעדיף כוח עבודה אוטומטי על כוח עבודה אנושי ולא לפחד מאבטלה טכנולוגית כל עוד יש מנגנוני פיצוי עליה כמו מנגנון יעיל של ביטוח לאומי ממשלתי והכנסה בסיסית לכלל.

משפטים

הישרדות

  • הישרדות קודמת לדיוק
  • כל עוד נשרוד, נדייק
  • ריבוי ממשלות אנושיות מקשה על האכלת עניים אך מקל על התחלת מלחמות
  • מלחמה היא כיעור
  • מי שרגיש מאד לכאב, סביר להניח שאינו מתאים למלחמה, לא רק כי ילחם גרוע, אלא כי יהווה מכשול לרגישים לה פחות ממנו
  • מה טוב ומה נעים שבט בני אדם גם יחד
  • תרבות יעילה היא תרבות בה סדר בשפה והפסקות רגיעה הם עקרונות תרבותיים בסיסיים
  • שני יצרים הרסניים נפוצים בקרב בני האדם; יצר הפלגנות[1] ויצר ההתנשאות[2] ← כאדם או כקבוצה; יצר שלישי הוא יצר התייגנות[3], העשוי להכפיל הרסניות קודמיו

תודעה

  • תודעת הנפש מאירה את חשיכת החומר
  • אם התודעה היא אשליה, האשליה היא תודעה
  • אדם חלם שהוא חולם חלום בו נאמר לו שהחיים הם חלום
  • מוות הוא המסע הפיזיקלי לתודעה אחרת
  • תחושה מגדרית היא החוש הראשון, אחריה באים שישה אחרים: ראיה, שמיעה, מגע, ריח, טעם ומין (אורגזמה)

חברה וכלכלה

  • לדבר יותר מדי מגדיל הסיכוי לטעות
  • מי שאינו מביע דעתו בצורה סדורה, מונע מאחרים לחשוב עליה ברצינות
  • רופאים יש הרבה, מנתחים יש מעט
  • טראומה נפשית תהרוס רק זמן
  • אל תשאל אדם דווקא מה שאתה הכי סקרן לשאול אותו ← מה שהוא ירצה הוא כבר יספר לך
  • העיקר במלחמה הוא לנצח, בלי שאף אחד ישרוף את האחר

למידה

  • טובתם דרוש רעתם לא תדרוש
  • על פי כלל לכל כלל יש יוצא מן הכלל
  • מדע טוב הוא מדע מוסרי
  • טיבה של שפת תקשורת כללית נמדד בעד כמה היא מתארת את תחושותינו במדויק
  • בנחלת הכלל ידע הוא כוח אך ביוצא מן הכלל ידע הוא חולשה
  • הקבוע היחיד הוא שינוי
  • אדם מפסיק להיות ילד כשהוא מפסיק לצחוק מדברים שאנשים לא בוחרים

ביטוח

  • אזהרה: ביטוח בריאות עשוי לפגוע בבריאות
  • אם אתה מפחד מחברת הביטוח שלך, אין לך ביטחון ממנה

מנהיגות

  • בנפול אויבך לא תשמח ובכשלו אל יגל לבבך
  • ככל שמנהיג יכול לבצע את מטלות נתיניו, כך הוא מנהיג דגול יותר; אם הוא מבצע אותן כשהוא מנהיג ועדיין מזוהה כמנהיג, הוא בכלל דגול

שונות

  • אין אהבה גדולה לאדם מאשר למות עבורו
  • יריקה על אדם היא תמיד השפלתו
  • הפחד מן הלא מודע הוא הפחד העקבי ביותר
  • באופן כללי, יצר המין קשה לדיכוי מיצר האכילה
  • אין בנייה והרס, יש בנייה טובה ובנייה רעה ויש הרס טוב והרס רע.
  • אדם נמדד במעשיו, בעמדותיו ובמילותיו (כאשר ל"עמדותיו" יש פן רוחני)
  • כשסביבת האדם לא מושלמת, ככלל הוא לא יהיה מושלם
  • מהותנות היא השקר הגדול בהיסטוריה אלא כשזה מגיע לילודה
  • מודה אני לפני הנצח על שלא סבלתי יותר ממה שסבלתי עד עכשיו
  • אין דבר כזה לפרוש לגמלאות מלהפוך את העולם למקום טוב יותר

מהות החיים

משמעות המונח "מהות החיים" יכולה להשתנות מאד בין אדם לאדם אך עבורי זה להפוך את העולם למקום שמח יותר, תמיד, בעיקר דרך הפחתת סבל של האחר ושל עצמנו, כי במובן קארמה האחר הוא אני. מה שטבעי ולא פוגע בקיום מהות החיים הוא בסדר. הקבוע היחיד הוא שינוי ועלינו להשתנות כל הזמן לטובה.
לעשות למען האחר שהוא אני אני מגדיר כך שאם הפכנו את העולם למקום טוב יותר בחיינו אך מיד לאחר מותנו תודעתנו תשתנה להיות התודעה של יצור אחר שיוולד פה אז במובן מסוים היצור הזה הוא אנחנו ולכן אם הוא ייהנה מעולם טוב יותר גם אנחנו נהנה מכך במובן מסוים.

גישה זו היא מעין "ביטוח רוחני" לכל יצור בעל יכולת הבנה "אנושית" את העולם.
כל אחד אור קטן וכולם אור גדול.

  • שמירה על שלמות הגוף, הבריאות והחיים של האחר ושל עצמנו
  • עשיית הטוב לאחר ולעצמנו באיזון נכון ← אם נטיב רק רק עם האחר או רק עם עצמנו נצא מאיזון ובכך סביר להניח דווקא ננזוק את העולם במקום לשפרו
  • הימנעות מעשיית הרע

עוד דעות

אני תומך בשיווק LSD מרופא או מפסיכולוג לאנשים החשים כי אינם מצליחים לבטא עצמם אומנותית וזאת ממטפל שהוסמך למדוד בעיה כזאת כגון פסיכיאטר.

אני סבור שמצד אחד יש לאחד את מקצוע הפסיכיאטריה עם מקצוע הפסיכולוגיה (להכשיר את כל הפסיכולוגים שירצו בכך כפסיכיאטרים ולסיים את מקצוע הפסיכולוגיה) ומצד שני יש לבצע הקלה קיצונית של תנאי הקבלה לרפואה בכל העולם ; כל פסיכיאטר יצטרך לבחור בין גישת טיפול עיקרית כמו צמחי מרפא ותרופות סינטתיות או פסיכותרפיה.

אני תומך בהנחלת ידע רפואי לילדים בבתי ספר; אני חושב שילדים הם הרבה יותר פיקחים ממה שנדמה ודווקא בין גיל 12 ל-15 יוכלו ללמוד כמות עצומה של ידע בביולוגיה ורפואה כך שיוכלו להשיג רמה אדירה של רפואה מונעת.

ביטוח

אני סבור שהמונח "ביטוח לאומי" מטעה וכי במקומו עלינו להשתמש בשני המונחים הבאים ← ביטוח לאומי ממשלתי שהוא ביטוח הניתן מצד ממשל ותקף רק בתוך גבולותיה של מדינת לאום מסוימת וביטוח לאומי פרטי שהוא כל פוליסה או משלב פוליסות המהווה גרסה פרטית של מה שיש בביטוח לאומי ממשלתי.

לפחות במדינות מסוימות, חברות ביטוח לאומי ממשלתי ("ביטוח לאומי") נמצאות בתחרות עם חברות ביטוח פרטיות על מגוון סוגי פיצויים ← בריאותיים, כלכליים ואחרים; כגון ביטוח בריאותביטוח רווחה אישית וביטוח רווחת מוטבים (ביטוח חיים).
​​​​​​​לחייב אדם בשירות ביטוח בו איננו מעוניין, לפחות כשיש לו אפשרות לבחור בין שני אפשרויות או יותר (ויש שיגידו, גם כשאין לו) זה בוודאי לא הגון. אני בעד לתת את זכות הבחירה החופשית לכל אדם ללמוד על נושא ביטוח בעצמו, להשוות פוליסות שונות על בסיס מידע מספיק, ללא תעמולה ודמגוגיה, לבצע שיקול עלות-תועלת בכל הזדמנות רלוונטית ולבצע בחירה מושכלת אם ואיזה תוכנית ביטוח מתאימה לו (ממשלתי או פרטי).

סמלים

אני טוען שצורות גאומטריות הן אלילים בפוטנציה בדיוק כמו שפסלים צורת אדם הם אלילים בפוטנציה. אין הבדל בין אליל העשוי צורה גאומטרית כל שהיא כמו מנורה, מגן דוד, צלב, או חצי ירח לבין אליל העשוי צורת אדם ; שני סוגי הסמלים האלה מסוכנים מבחינה רוחנית.

  • שימוש שאינו מתמטי בלבד בסמלים מצמצם את הנפש (את הגישה לעומק שבה)
  • שימוש שאינו מתמטי בלבד בסמלים מפלג את בני האדם פילוג מיותר ומסוכן (בשל אי חשיבותו מחד, כי הרי מה שחשוב זה נפש כל אדם כעולם ומלואו ובשל פוטנציאל להתנשאות מאידך)

אם כבר מסמלים משהו עדיף שזה ייעשה עם צורות גאומטריות מינימליות ושלוות כמו קו ישר (או כמה קווים ישרים), מעגל (או כמה מעגלים) וצבעים וכדומה אם כי יש להימנע כללית מלסמל מסימול בני אדם וחיות ואם לכאורה צריך לסמן בן אדם או חיה עדיף שזה יהיה סימון רק לצורך מקצועי וכמה שפחות.

מנהיג שרוצה לאחד בני אדם לרוחניות אמיתית חייב לדאוג שהוא לא ייסמל אותם בסמלים חומריים ושהם לא ייסמלו את עצמם בסמלים חומריים כל שהם; לא פסלים של יהוה, זאוס ואוסיריס אבל גם לא מנורות או מגני דוד או צלבים או חצאי ירח; רק הנפש של כל אדם ואדם, היא הסמל שלו, ורק רוחניות אמיתית (אשר דוחה סמלים) הוא הקבוצה; זה תנאי בסיס להשגת שוויון.

ביטויים חד-מילתיים

ביטויים חד-מילתיים כמו "יהודי", "נוצרי", "מוסלמי", "אתאיסט", "אגנוסטי", "בודהיסטי", "הינדי" הם סכנה לאנושות שכן הם גורמים לחשיבה סטריאוטיפית על בן אדם שהוא עולם ומלואו בפועל.
אם כבר משתמשים בהם, עדיף להשתמש בהם לתאר אדם רק כאשר הוא מבצע התנהגות מסוימת (כמו תפילה או התנגדות לתפילה) שמאפיינת את הביטוי החד-מילתי בו משתמשים ולהימנע מביטויים חד-מילתיים אלה ככל הניתן; הם אחד המכשולים הכי גדולים שלנו לאחד את האנושות לעם אחד שבמקום לעסוק ב"מי צודק" רוב הזמן עוסק בחינוך בריא, חסד, מדע, טכנולוגיה והפיכת היקום למקום שמח יותר לכל הבריות, הנוכחיות ואלה שיבואו.

שיח ציבורי

  • טיעונים מסוג "אתה צבוע ולכן אתה טועה או "אתה טיפש ולכן אתה טועה" מחרבים את השיח הציבורי, ואין בהם כלום
  • עדיף שימוש בשפה המתארת את המציאות כמה שיותר כפי שהיא במקום שפה מקובלת
  • אני מתנגד לכפייה דתית מכל סוג בשל האמונה בבחירה חופשית שהיא אחד הדברים היחידים שכל הדתות המונותאיסטיות מסכימות שאלוהים נתן לאדם
  • טיעונים בשבח בחירה חופשית נכונים ברמת הפרט אך לא ברמת הכלל, לכן בני האדם צריכים להיזהר מלהסית ומלהיות מוסתים

אתאיזם

אינני אתאיסט, כלומר, אני בן אדם שלא מגדיר את עצמו "אתאיסט". אולי נכון לי להגדיר עצמי "אגנוסטי".
אני מאמין שקיימת ישות נצחית בלתי-מותנית כגורמת למציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם להתחיל להתקיים אבל אם אין ישות כזו והיקום הפיזיקלי נצחי ובלתי תלוי בעצמו אז ייתכן וליקום או למערכות שונות בו (כמו גלקסיות או פלנטות) יש תודעה בדומה לכך שמוח אדם פעיל (שגם הוא מערכת פיזיקלית, כמובן) גורם לתודעה ואולי שתודעה זו בעצמה משפיעה על היקום (היקום האלוהי משפיע על עצמו).

עתיד האתאיזם

המונח עתיד האתאיזם משמש לדון בשאלה אם וכמה אנשים בעתיד יהיו אתאיסטים (יגדירו עצמם אתאיסטים לפי כל הגדרה סבירה בשיח הפילוסופי כיום).

אני אישית סבור שבעתיד הרחוק, דווקא כאשר ידע מדעי והנדסי (אשר מניסיוני אתאיסטים מסוימים מייחסים לעצמם מעין בעלות עליו) וכן ידע פילוסופי יהיה נפוץ ביותר, לא יהיו אנשים המגדירים עצמם אתאיסטים (וגם לא אברמים) כי אנשים פשוט יבינו שהפיזיקה והפילוסופיה יכולות להוביל אדם רק לאגנוסטיות, לדאיזם, לאמונה שהטבע ואלוהים חד הם או לאמונה שהעולם נוצר מאת "מתכנת על" (אחד או יותר) שיצר\ו את העולם הזה כמעין תוכנה או מציאות וירטואלית שהוא או הם יכול או יכולים לעשות עימה הכל במסגרת הטכנולוגיה העומדת לרשותם. סביר לי להניח שהדעות יהיו יותר חיוביות כלפי דאיזם בכלל ומלתאיזם \ אימפותאיזם בפרט.

אומנות

אומנות אני מגדיר כביטוי חופשי של הנפש באמצעות שילוב חומרים שונים לכדי יצירה מוגדרת או אובייקט מוגדר, כפיסול, ציור, כמיצג חברתי ובהגדרה רחבה אף סיפור סיפורים ושירה (עם או ללא כתיבה).

בעבר נתקלתי בטענה ש"אומנות צריכה לתת נחת למזועזעים ולזעזע את הנינוחים" אותה אני מוצא כלא הגיונית שכן אין היגיון בלזעזע מישהו סתם כדי לזעזע, רק רוע. אפשר למצוא דרכים טובות יותר להשיג נחת (ובכך להפוך את העולם לשמח יותר).

תוים שהייתי רוצה שיתווספו למערכות מחשוב

תוים שהייתי רוצה שיתווספו למערכות מחשוב (כתוים תקניים):

  • תו טמפלייט ליטרל, אולי
ᑕCONTENTᑐ
  • תו ציטוט ראשוני (מחליף מרכאות בודדות, שמיש בתוכנות כמו sed), אולי:
ᐱCONTENTᐱ

הערות כלליות

  • השתמשתי כאן בתוי Inuit syllabics
  • תסדיר מקלדת שאולי כולל תווים דומה ודומה למי שתיארתי כאן פותח מצד חברת IBM ונקרא שפת APL

הערות שוליים

  1. ^ יצר ההתפלגות לקבוצות
  2. ^ יצר הרצון לקבוע לאחר את פעילותו
  3. ^ הצורך לתייג "ישויות" בתיוגים או שמות