תקציב צללים דמוקרטי השתתפותי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


תקציב צללים דמוקרטי השתתפותי הוא רעיון לבניית תקציב על ידי אזרחי המדינה ולמענם.


והרעיון הוא שבמקום ובנוסף לזה שאנחנו האזרחים בוכים על זה שפקידי האוצר מחלקים את המדינה לבעלי ההון (שמסדרים להם ג'ובים בהמשך). נבנה שני דברים:

  • מבנה מיסים דמוקרטי השתתפותי (שבהתחלה יהיה מבנה מיסים צללים)
  • תקציב דמוקרטי והשתתפותי (שבהתחלה היה תקציב צללים).

אני אסביר כמעט רק על תקציב רפאים כי מבנה מיסים דמוקרטי הוא די דומה.

תקציב צללים

תקציב צללים הוא דבר דומה לממשלת צללים. ממשלת צללים זה מצב בו האופוזיציה ממנה "שרים" ואלה אומרים מה הם היו עושים במקום השר האמיתי. איך אפשר היה להתמודד טוב יותר.

תקציב צללים זה כשמישהו - האופוזיציה או אנחנו - לוקח את ספר התקציב הממשלתי ופשוט מחלק אותו אחרת - מתוך כוונה להראות חלופה למדיניות הממשלתית (ולמדיניות האוצר שנשארת מדיניות דומה - נאו-ליברלית- כבר למעלה מ-20 שנה).

תקציב דמוקרטי השתתפותי

תקציב דמוקרטי השתתפותי הוא תקציב בו לוקחים את תקציב המדינה, נגיד 300 מיליארד ש"ח. מתחילים לחלק אותו לתקציב למשרדי הממשלה השונים, או ליתר דיוק לפי התפקודים הציבוריים שאנחנו כאזרחים רוצים לקבל. כך וכך לבריאות כך וכך לבטחון וכו'. בהתחלה אפשר לקבל את החלוקה שהאוצר שם בספר התקציב ולהתייחס רק אליה. בהמשך אפשר להשתכלל.

מי מחליט מה הולך לאן

בשלב ראשון אנשים שהנושא מעניין אותם. אנשי רפואה, רפואה ציבורית, תזונה ואימון גופני יחד עם אנשי כספים ואנשים שחושבים שהרקע המקצועי שלהם נותן להם יתרון בהחלטות בתחום יחליטו איך לסדר את תקציב הבריאות, לדוגמה. הם גם יכולים להחליט שכדי לחסוך בעלויות של אשפוזים זה יהיה רעיון טוב לשים אחיות בבתי ספר, ולנסות להבין עם אנשים בתקציב החינוך מאיפה הכסף הזה אמור לבוא.

מי עוד אמור להחליט איך יראה התקציב?

כל מי שהנושא מעניין אותו. תקציב זה פועל יוצא לא רק של ידע מקצועי, אלא גם של ערכים וראיית עולם. האם יותר חשוב לדאוג לכך שלילדים מוכים יקבלו עזרה? או לדאוג לגמילה של מסוממים? אולי לנסות לתקן את 2 הבעיות האלא על ידי הפניה של יותר כסף לחינוך? מה יותר יעיל כלכלית? האם יעילות כלכלית היא מדד עליון או לא (לדוגמה האם חיים של עניים שווים לפי היכולת שלהם לשלם ביטוח חיים או לפי עקרון שחיי כל אדם שווים אותו מחיר?). וכו'.

אפשרות אחרת היא שהציבור הלא מקצועי יחליט כמה כסף הוא רוצה להקצות לחינוך, לבריאות ולביטחון ושהמומחים יסדרו את התחומים בפנים.

אפשרות אחרת- שהציבור יחליט שצריך להקים בית חולים באשדוד, ושהמומחים יחליטו איך לעשות זאת ועל סמך איזה סעיפי תקציב.

למה זה טוב

  • כל מי שמאמין שהשיטה הנוכחית לתקציב היא רקובה צריך לתמוך בזה. תמיד אפשר להגיד "אנחנו היינו מחלקים את הכסף טוב יותר" כעת אפשר גם להוכיח.
  • נניח שיום אחד איזה מפלגה או התארגנות ציבורית תוציא את התקציב מידי פקידי האוצר. איזה תקציב יבנו במקומו? כמה זמן לוקח לבנות תקציב כזה? למה לא להתחיל היום?
  • תכונה חשובה לתקציב טוב זה שהוא יהיה שקוף. ככה כולם מבינים למה אחיות בבתי ספר זה דבר טוב או לא (ואם אם חושבים שבמקום זה כדאי לשים אותה בבית החולים, אז הם מוזמנים לנמק ולדון על זה). שקיפות גם מונעת שחיתות. שקיפות היא דבר קל כשאלפי אזרחים מעורבים בעצמם בכתיבה של התקציב (תכף נגיע לזה). או כשיש להם אלפי אנשים שהם יכולים לשאול אותם למה הכסף עובר לכאן ולא לכאן.
  • תקציב הוא דבר שדורש הרבה מאוד ידע מקצועי - לא רק כלכלי אלא גם מערכתי. כדי להבין איך לתקצב את הבריאות הציבורית צריך להבין לדוגמה שאם מונעים זיהום אוויר זה חוסך בתקציב התרופות לסרטן לדוגמה (זו כמובן רק דוגמה פשוטה).
  • תקציב דמוקרטי שיתופי הוא משהו שאנשים ממקצועות שונים בונים- ומכניסים פנימה את הידע שלהם - ולא איזה פקיד שלמד תואר שני בכלכלה - גם אם הוא אדם מאוד ישר ומאוד מקצועי - הוא לא יכול לדעת את מה שיודעים עשרות אנשי מקצוע שונים.

אבל זה ידרוש מאמץ של הרבה מאוד אנשים

מצויין. זה לא יהיה דמוקרטי והשתתפותי בלי זה. אני לא רוצה לשלם למעט מקצוענים - זה מה שהביא אותנו למצב הנוכחי. אני רוצה מעורבות גדולה של הרבה אנשים מתחומים שונים. זה מה שיהפוך את זה לדמוקרטי, שקוף, בעל ראייה מערכתית.

תקציב שמעורבים בהכנה שלו אלפי אנשים הוא משהו שיהיה קשה הרבה יותר לשנות על ידי מחטפים, שוחד, וכל מיני דברים כאלה. האנשים שהשקיעו זמן ומחשבה בתקציב שלהם לא יוותרו בקלות על העבודה שהם עשו.

בנוסף, כל מי שיבוא בתלונות על זה שהתקציב הריכוזי של האוצר דופק אותו אפשר יהיה להגיד לו - טוב, אז בוא תעזור לבנות את תקציב הרפאים שיהיה חלופה טובה ורצינית לתקציב ההוא.

בוויקיפדיה העברית יש כיום (2007) כ-60 אלף ערכים ועוד היד נטויה. אין סיבה שתקציב חלופי שהוא תוצר של שיתוף ידע וחשיבה משותפת יהיה פרוייקט בקנה מידה שונה בהרבה.

מה עושים בפועל? מקימים מערכת ויקי, ומתחילים לעשות.