שיחה:שיא תפוקת הנפט - peak oil
:Shahar Dolev <shahar@dolevim.org> wrote
הי חברים, הנה משהו שחבר שלי שמבין למדי בתעשיית הנפט (אבא שלו היה מגדולי הקודחים בארץ) כותב: נושא ה Oil Peak וותיק. יתכן אמנם שכבר גילינו את כל מאגרי הנפט המשמעותיים בעולם. אם לא, אזי התאוריה עדיין נכונה - אך השאלה מתי תתממש. אני נוטה לחשוב שעליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה היא תוצאה של מדיניות מכוונת של ארה"ב בראשותו של בוש שמשלם היום את מחיר בחירתו לנשיאות על ידי כספי חברות הנפט הענקיות. עיראק לא מפיקה היום וזאת מכיוון שארה"ב ששולטת שם לא מעונינת בכך. יתכן שאף ההתענינות בנושא מלובה על ידי אותם גורמים בתחום האנרגיה המעונינים בשמירת מחיר אנרגיה גבוה. ז"א צריך להיות ערניים מפני ספינים של חברות הנפט שרק עושות קופה מכאלו שמועות...
jerom
עצם הרעיון - ששאיבה הגדלה באופן מעריכי, של משאב הקיים באופן סופי, תכלה אותו לבסוף, היא מתבקשת מאליה.
והתאוריה שמנבאת שיא ולאחריו ירידה הדרגתית כ"כ נכונה אינטואטיבית, עד שמשמימה אותי המחשבה שמישהו היה צריך "להמציא" אותה. הרי זה לא הגיוני שיום אחד, בחצות נגיד, תיפסק התפוקה בו זמנית בכל שדה על פני הכדור, והשאיבה תרד במכה לאפס. הרבה יותר הגיוני להניח נקודת שיא, שמהווה ממוצע של כל שדות הנפט על פני הכדור, שלאחריו תחל ירידה. הנקודה הזו עשויה להיפרס על פני שנים אחדות - עקב חזרה לשדות ישנים, שנהיו 'כלכליים' לפתע עקב עליות המחירים.
גורם 'משטח נקודת פיק' נוסף הוא כניסתם של שדות שבעבר לא נחשבו כדאיים מבחינת עלות הפקה - קידוחים בלב ים, או פצלי שמן בקנדה.
לגבי שאלת התפקיד ורמת המעורבות של הממשל ותעשיות הנפט בעליותהמחירים - קודם כל הנשיא בוש, הוא הוא תעשיות הנפט בכבודן ובעצמן. הדיכוטומיה הבדויה בין הון לשלטון מוכחת כמתיחה הגדולה של המאה ה-20: במדינה הנאורה לכאורה בעולם, עומדים בראש הפירמידה נציגי הגרעין של ה'כלכלה הגדולה' הגלובלית - תעשיות הנפט והנשק. (ותודה לניצן וביכלר על הרחבת האופקים)
כשמסתכלים על תהליכי הגלובליזאציה דרך תאורית תהליך ההצבר, תוך התייחסות לתופעת שיא התפוקה - ברור (לי לפחות..) שהתקופה הקרובה שלאחר הירידה, על כל צרותיה, תאופיין במשטר של העמקת ההצבר. במשק גלובלי בו ההכנסה האנרגטית לנפש בירידה, וסך כל הפעילות במשק במגמת ירידה, לא יהיה מקום להרחבת הפעילות כלל וכלל. יותר סביר שנראה הפעלה ממוקסמת של כל מנגנוני הכוח הסמויים והגלויים, מצד בעלי הכלכלה הגדולה, על מנת לאסוף נתחים הולכים וגדלים מהעוגה המצטמקת.
כשאני אומר סמויים - אני מתכוון ליצירת תנאים נוחים עבור אותם סופר אליטות, בכדי להכות את הממוצע ביחס לשאר ההון השואף אף הוא לצמוח תדיר. יש אנשים שרואים בהפלת מגדלי התאומים מאורע שכזה- בין שהייתה שם מעורבות של הממשל או לא - כשבוחנים את ההיסטוריה הקצרה שלאחר מכן, אין ספק לגבי הנהנים הגדולים - הממשל הפדראלי, שזה כמובן אומר תעשיות הנפט והנשק, שוב.
העברת חוק הפטריוט (ממצגת שווא של דמוקרטיה, למשטר פאשיסטי), מדיניות חוץ תוקפנית המיועדת לבסס אחיזה במקורות האנרגיה המתדלדלים (דוקטרינת PNAC - PROJECT FOR A NEW AMERICAN CENTURY), שיתוף פעולה מלא מצד רשתות התקשורת המשמעותיות, נפילת מחסומי הסחר המסורתיים ברוב חלקי מדינות העולם, לאחר לחץ מתמשך בן שני עשורים של קרן המטבע הבין לאומית ושות', והרשימה נמשכת ונמשכת...
ארועים (EVENTS) ולא-ארועים (NON EVENTS) אלו מאפיינים את הכניסה של האנושות לצד השני של עידן הנפט - צד הירידה.
שימו לב איך בשקט בשקט אתוס בא ואתוס הולך:
לא עוד "סוף למלחמות". לא עוד "האדם כובש את החלל".
אתוסים אלו, ודומיהם, צמחו מתוך, והמריצו את החלום האנושי, בעידן הנפט הזול. משאנו נכנסים לחלק השני של המסע הזה, גם האתוס חייב להשתנות. לאט אבל בבטחה, מתחלף הסרט במצלמה, ועל המסך מופיע סרט חדש, שונה לחלוטין:
"מלחמת בני האור בבני החושך", "נצחון בנות הברית על ציר הרשע", "המלחמה שלא תסתיים בזמן חיינו" (דיק צ'ייני, בנאום מפורסם).
אם מדברים על ספינים, אני רואה בהבשלה של מותג ה'טרור' בארצנו, והאימוץ והשימוש ההולך וגובר בו בזירה העולמית, ספין ממדרגה ראשונה. הכוחות הגדולים מכינים אותנו למעין מאבק אחרון, בעל אופי אתני-דתי-תרבותי, באותם 'בני חושך' מאיימים, כאילו שאוסמה ושות' הם האיום הגדול, ולא הקטסטרופות ששיא התפוקה (+ אפקט החממה ועוד) יביא עלינו.
אז גם אם כרגע מישהו שם עושה משהו שגורם למחירים לעלות, חוץ מהעובדה שאוטוטו לא יהיה מספיק היצע להדביק את הביקוש, זה הסיידקיק של הסיפור האמיתי. והסיפור האמיתי הוא שהעידן התעשייתי המודרני, על כל החרויות והנוחות שהוא איפשר למיליארד ומשהו צרכנים, הולך להיגמר.
זו, בכל אופן, דעתי.
on 1/15/06, Shahar Dolev <shahar@dolevim.org> wrote
וואו, ירון. ניראה ששפכת חומר שהיה לך כבר הרבה זמן על הלב... אכן, אנו עוברים מעידן ה'שלום העולמי' ל'מלמחמה לאין קץ', אבל לא בטוח ששיא תפוקת הנפט היא הסיבה. כל מה שאמר החבר שלי הוא שיכול להיות שהחברות שומרות מאגרים והשיא יגיע בעוד 20 שנה, עד אז הן מפמפמות את מחירי הנפט בעזרת פרסום סלקטיבי של מידע שלכאורה מצביע על כך שעברנו את השיא...
שחר
noam <noamse@gmail.com> wrote
דברים כדורבנות, אבל...עליית המחירים האחרונה נובעת מסיבות אחרות ולא מהגעה לשיא תפוקת הנפט. שתי הסיבות העיקריות הן הגידול האקספוננציאלי בביקוש מצד סין והודו (שבא לידי ביטוי גם בצריכה של עוד משאבים טבעיים כמו מתכות, פלדה וברזל), והעדר יכולות זיקוק (בתי זיקוק) שיוכלו לספק את הביקוש. כרגע בונים עוד בתי זיקוק, וכשאלו יושלמו נחזור כנראה לאותה נקודה.
אגב כך, בתי הזיקוק בישראל נהנים גם הם מהמשחק, סיימו את השנה ברווח של מליארד שקל, לדברי אוהד מראני (לשעבר מנכ"ל האוצר וכרגע, במפתיע, יו"ר בתי הזיקוק), שאומר שהחברה "מוכנה להפרטה" כלומר, מפיקה מספיק רווחים כדי שבעלי ההון ירצו עליה שליטה.
jerom
נועם, אני מסכים איתך לחלוטין לגבי המחסור בכושר זיקוק וההשפעה הברורה של צוואר הבקבוק הזה על תימחור הדלק בעולם.
אך עם זאת, צריך לזכור שנושא בתי הזיקוק לא עומד לבדו מול הביקושים הגואים, כפי שמציירים לנו 'מומחי הכלכלה' השכם וערב. יש כאן גורמים נוספים, אותם יש לקחת בחשבון, כשניגשים לבחון את קצב הבנייה/סגירה של בתי הזיקוק.
במיוחד הדברים אמורים לגבי הצורך הברור של ההשקעה בבתי הזיקוק להחזיר את עצמה, כפי שה'כסף החכם' מבקש.
בעולם שהפך זה מכבר לעסק קפיטליסטי אחד גדול, הולך ונעלם הכוח השלטוני לתמרן החלטות מסדר גודל שכזה, אל מול ענקי נפט העוסקים תדיר ב'שורה התחתונה', ותו לא.
העיקרון פשוט: שיא תפוקת הנפט מעבר לפינה, כך שכמות הנפט הגולמי המיועד לזיקוק צפוי להיכנס לשלב של ירידה. מכיוון שהשוק 'רציונאלי', לפחות במובן הזה, השקעה מאסיוית בבתי זיקוק, שייכנסו לפעולה תוך מספר שנים, היא השקעה שבהכרח מועדת להפסד, מהסיבה הפשוטה שאותם בתי זיקוק עשויים לעמוד על שיממונם עד אז. חברות הנפט הגדולות, שמכירות את נושא הדילדול מקרוב, נמנעות בעקביות מאותה השקעה מאסיוית, כי הן מבינות את חוסר הטעם שבהשקעה.
הטיעון הטוב ביותר שאני מכיר כנגד האמור לעיל, הוא שחברות הנפט הגדולות חוברות בסתר יחדיו, תוך קבלת תוצאה של WIN-WIN במשחק דילמת האסיר המפורסם. דהיינו, הימנעות רבתי מהגדלת כושר הזיקוק בכדי ללחוץ על ההיצע, תוך גריפת רווחים מוגדלים בסגנון העמקת ההצבר.
הבעיה בהעמדת הטיעונים זה כנגד זה פשוטה: אין ביניהם סתירה!
הראשון הוא פקטור משמעותי וברור, וכך גם השני. כך שניסיון להטיל את מלוא הכובד על אחד מן השתיים שגוי מן היסוד, לדעתי. מה שחשוב בסוף היום, מבחינתך ומבחינתי, זה שמחירי הדלק, ולכן כל שאר הסחורות המטריאליות (והלא מטריאליות, בעקיפין) ימשיכו לעלות, על כל הנובע מכך.
(ושלא תבין אותי לא נכון - אני אשמח לראות את העולם נחלץ מטלפי כלכלת הצמיחה האובדנית, אבל אני גם מודע היטב לטראומה הקשה שתפקוד אותנו, כתוצאה מכך)