שינויים

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ש"ח לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ש"ח). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ש"ח לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ש"ח). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה.  הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פרוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר יש גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופרוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.  

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה.  הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פירוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר יש גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופרוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010  ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל-55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010  ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל-55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

בממוצע לישראל, ל-60% ממשקי הבית יש מכונית פרטית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל-71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחבורתי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שנייה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פרוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[ערבים בישראל]].

בממוצע לישראל, ל-60% ממשקי הבית יש מכונית פרטית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל-71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחבורתי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שנייה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פירוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[ערבים בישראל]].

===פערים בבעלות על דירות בישראל===

===פערים בבעלות על דירות בישראל===

===השפעות בתחום ההשכלה והחינוך===

===השפעות בתחום ההשכלה והחינוך===

מגמות אי השיוויון, כמו גם משבר במערכת החינוך ומגמות הפרטה של מערכת החינוך גורמים לכך שאחוז גדל והולך מ[[ההוצאה הלאומית לחינוך]] יוצא ישירות מכיסם של ההורים (הוצאה פרטית), יחסית לאחוז התקציב הציבורי לחינוך. תוצאת תהליך זה היא שעם הזמן גדלים הפערים בהשכלה בין משפחות עשירות יותר למשפחות עניות יותר. פרוש הדבר חיזוק של [[מלכודת עוני]] בתחום ההשכלה - שבה ילדים למשפחות עניות יותר זוכים להשכלה פחות טובה וקטנים הסיכויים שלהם לזכות במקצוע מכניס.

מגמות אי השיוויון, כמו גם משבר במערכת החינוך ומגמות הפרטה של מערכת החינוך גורמים לכך שאחוז גדל והולך מ[[ההוצאה הלאומית לחינוך]] יוצא ישירות מכיסם של ההורים (הוצאה פרטית), יחסית לאחוז התקציב הציבורי לחינוך. תוצאת תהליך זה היא שעם הזמן גדלים הפערים בהשכלה בין משפחות עשירות יותר למשפחות עניות יותר. פירוש הדבר חיזוק של [[מלכודת עוני]] בתחום ההשכלה - שבה ילדים למשפחות עניות יותר זוכים להשכלה פחות טובה וקטנים הסיכויים שלהם לזכות במקצוע מכניס.

אחד התחומים הנחקרים בשנים האחרונות בעולם הוא השפעת ההפרעות בכיתה על הישגי התלמידים, וכן המשתנים המשפיעים על רמת הפרעה. מחקר שנעשה בישראל על ידי מכון טאוב בשנת 2013, מצא מספר היבטים המשפיעים על רמת ההפרעה של ילדים בכיתות. בניגוד למה שאפשר לצפות לא נמצאו השפעות של משתנים כמו גודל בית הספר או רמת הטיפוח שלו, גודל הכיתות, מספר הבנות בכיתה. נמצאו משתנים אחרים משפיעים כמו יחס לא הוגן של המורים בכיתה, רמת הפרעות המשמעת בבית הספר, מידת אכיפת המשמעת בבית הספר והשכלת ההורים (שקשורה למעמדם החברתי-כלכלי). [http://taubcenter.org.il/tauborgilwp/wp-content/uploads/C1-Education-school-discipline-Blank-Shavit.pdf]

אחד התחומים הנחקרים בשנים האחרונות בעולם הוא השפעת ההפרעות בכיתה על הישגי התלמידים, וכן המשתנים המשפיעים על רמת הפרעה. מחקר שנעשה בישראל על ידי מכון טאוב בשנת 2013, מצא מספר היבטים המשפיעים על רמת ההפרעה של ילדים בכיתות. בניגוד למה שאפשר לצפות לא נמצאו השפעות של משתנים כמו גודל בית הספר או רמת הטיפוח שלו, גודל הכיתות, מספר הבנות בכיתה. נמצאו משתנים אחרים משפיעים כמו יחס לא הוגן של המורים בכיתה, רמת הפרעות המשמעת בבית הספר, מידת אכיפת המשמעת בבית הספר והשכלת ההורים (שקשורה למעמדם החברתי-כלכלי). [http://taubcenter.org.il/tauborgilwp/wp-content/uploads/C1-Education-school-discipline-Blank-Shavit.pdf]