שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 56: שורה 56:  
האפיקים של השקעות בבורסה ושל החזקת הכסף כפיקדון בבנק הם לא יעילים בישראל. [[בנקאות בישראל|שני בנקים גדולים]] ([[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]) [[אוליגופול|שולטים במעל 60% משוק הבנקאות]] וגורמים לכך שאין תחרות, כך חסכון בבנק הוא אפיק השקעה לא משתלם במיוחד.  
 
האפיקים של השקעות בבורסה ושל החזקת הכסף כפיקדון בבנק הם לא יעילים בישראל. [[בנקאות בישראל|שני בנקים גדולים]] ([[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]) [[אוליגופול|שולטים במעל 60% משוק הבנקאות]] וגורמים לכך שאין תחרות, כך חסכון בבנק הוא אפיק השקעה לא משתלם במיוחד.  
   −
האפיק של השקעה בבורסה או בקרן השקעות בעייתי בישראל בגלל ריכוזיות [[שוק ההון בישראל]]. בעלי השליטה בחברות ממנים [[דירקטורים צולבים]], לוקחים הלוואות ב[[מינוף פיננסי|מינוף גבוה]] (ובשנים האחרונות לא מהססים לא להחזיר את הכסף לציבור - ראו מקרה טאו), ומגלגלים את העלויות שלהם על החוסכים הקטנים ועל מי שמשקיע את כספו דרך קרנות הפנסיה וקרנות. ברוקרים ומנהלים של קרנות נאמנות ו[[פנסיה בישראל|פנסיה]] מקורבים אף הם לצלחת וגורמים לכך שגם מי שמושקע בבורסה דרך קרן הפנסיה או ההשתלמות שלו, מפסיד כסף רב לטובת בעלי ההון. בנוסף עמלות הניהול בקרנות גבוהות מאד וגורמות לכדאיות נמוכה יותר של השקעות כאלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.662635] [http://www.themarker.com/markerweek/1.662656]
+
האפיק של השקעה בבורסה או בקרן השקעות בעייתי בישראל בגלל ריכוזיות [[שוק ההון בישראל]]. בעלי השליטה בחברות ממנים [[דירקטורים צולבים]], לוקחים הלוואות ב[[מינוף פיננסי|מינוף גבוה]] (ובשנים האחרונות לא מהססים לא להחזיר את הכסף לציבור - ראו מקרה טאו), ומגלגלים את העלויות שלהם על החוסכים הקטנים ועל מי שמשקיע את כספו דרך קרנות הפנסיה וקרנות. ברוקרים ומנהלים של קרנות נאמנות ו[[פנסיה בישראל|פנסיה]] מקורבים אף הם לצלחת וגורמים לכך שגם מי שמושקע בבורסה דרך קרן הפנסיה או ההשתלמות שלו, מפסיד כסף רב לטובת בעלי ההון. בנוסף עמלות הניהול בקרנות גבוהות מאוד וגורמות לכדאיות נמוכה יותר של השקעות כאלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.662635] [http://www.themarker.com/markerweek/1.662656]
    
האפיקים שנשאר פתוחים בפני משקיע ישראלי הם השקעה במניות בחו"ל, השקעה בסחורות, והשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל. השקעה בחו"ל בנדל"ן או במניות דורשת מעקב וידע, וחשופה לשינויים בשער המטבע. השקעה בסחורות היא רבת סיכונים. יחסית לעמיתיו בחו"ל, הגיוני שהחוסך הישראלי ישקיע יותר בשוק הנדל"ן, מה גם שבגלל הסיבות האחרות (גידול אוכלוסייה וספקולציה של שאר המשקיעים בתחום) יש עליה רבת שנים במחירי הדירות בעיקר במרכז הארץ. השקעת היתר בנדל"ן תורמת לעליית הביקוש לנדל"ן ולכן מובילה לעלייה נוספת במחירי הדירות.
 
האפיקים שנשאר פתוחים בפני משקיע ישראלי הם השקעה במניות בחו"ל, השקעה בסחורות, והשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל. השקעה בחו"ל בנדל"ן או במניות דורשת מעקב וידע, וחשופה לשינויים בשער המטבע. השקעה בסחורות היא רבת סיכונים. יחסית לעמיתיו בחו"ל, הגיוני שהחוסך הישראלי ישקיע יותר בשוק הנדל"ן, מה גם שבגלל הסיבות האחרות (גידול אוכלוסייה וספקולציה של שאר המשקיעים בתחום) יש עליה רבת שנים במחירי הדירות בעיקר במרכז הארץ. השקעת היתר בנדל"ן תורמת לעליית הביקוש לנדל"ן ולכן מובילה לעלייה נוספת במחירי הדירות.
שורה 196: שורה 196:  
מאידך, ישראל סובלת קשות מהעדר תכנון עירוני (לדוגמה תחנות הרכבת נבנות בשולי הערים ולא בתוך הערים, לדוגמה תוכנית בניין עיר של ירושלים הייתה עד לפני מספר שנים מימי המנדט), כך שסתם "מסלול מהיר" עלול להוריד את המחירים לזמן קצר ולגרור בעיות קשות יותר מאוחר יותר.  
 
מאידך, ישראל סובלת קשות מהעדר תכנון עירוני (לדוגמה תחנות הרכבת נבנות בשולי הערים ולא בתוך הערים, לדוגמה תוכנית בניין עיר של ירושלים הייתה עד לפני מספר שנים מימי המנדט), כך שסתם "מסלול מהיר" עלול להוריד את המחירים לזמן קצר ולגרור בעיות קשות יותר מאוחר יותר.  
   −
במקביל, יש מונופול של מידע על תשתיות הבינוי (רכוש של מרכז למיפוי ישראל), תוכניות הבניה מפורסמות בצורה מאד לא נגישה (בצורה של גוש וחלקה בעיתונות הכתובה), מאעכרים מקבלים כסף ממי שרוצה לבנות ומקדמים את האינטרסים שלו בוועדות. העיריות מושחתות ולא פעם הוועדות העירוניות בנושאי בניה מקדמים אינטרסים של מקורבים לראשי הערים או לתומכים פוליטיים שלו. חסור השקיפות והשחיתות תורמים מן הסתם (אם כי לא ברור כמה) למחירי הדיור.
+
במקביל, יש מונופול של מידע על תשתיות הבינוי (רכוש של מרכז למיפוי ישראל), תוכניות הבניה מפורסמות בצורה מאוד לא נגישה (בצורה של גוש וחלקה בעיתונות הכתובה), מאעכרים מקבלים כסף ממי שרוצה לבנות ומקדמים את האינטרסים שלו בוועדות. העיריות מושחתות ולא פעם הוועדות העירוניות בנושאי בניה מקדמים אינטרסים של מקורבים לראשי הערים או לתומכים פוליטיים שלו. חסור השקיפות והשחיתות תורמים מן הסתם (אם כי לא ברור כמה) למחירי הדיור.
    
===ספקולציה על מחירי הדירות (מצד קבלנים)===
 
===ספקולציה על מחירי הדירות (מצד קבלנים)===
שורה 211: שורה 211:  
[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה התייקרה פי 3.5. בנוסף לעליה במחיר, יש גם עליה בתנודתיות המחירים. ההסבר לכך שמחירי חומרי גלם גבוהים גורמים למיתון כלכלי שמוריד את הביקושים להם עד לשלב נוסף של עליה בביקושים ועלייה נוספת של המחירים. מגמות אלה מתאימות למודל הייחוס של הספר [[גבולות לצמיחה]] ולתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] שעוסקת בהתייקרות אנרגטית ובהשלכותיה.]]
 
[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה התייקרה פי 3.5. בנוסף לעליה במחיר, יש גם עליה בתנודתיות המחירים. ההסבר לכך שמחירי חומרי גלם גבוהים גורמים למיתון כלכלי שמוריד את הביקושים להם עד לשלב נוסף של עליה בביקושים ועלייה נוספת של המחירים. מגמות אלה מתאימות למודל הייחוס של הספר [[גבולות לצמיחה]] ולתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] שעוסקת בהתייקרות אנרגטית ובהשלכותיה.]]
   −
בעולם יש מגמה ארוכת טווח בעשור האחרון של התייקרות הנפט ודלקים אחרים. אולי בגלל [[שיא תפוקת הנפט]]. מחירי האנרגיה משפיעים מאד על הפקת חומרי גלם עתירי אנרגיה הדרושים לענף הבנייה המודרני (ראו [[אמרגיה]])- במיוחד [[אלומיניום]] (לחלונות), [[פלדה]], [[מלט]], זכוכית, שיש וקרמיקה.  
+
בעולם יש מגמה ארוכת טווח בעשור האחרון של התייקרות הנפט ודלקים אחרים. אולי בגלל [[שיא תפוקת הנפט]]. מחירי האנרגיה משפיעים מאוד על הפקת חומרי גלם עתירי אנרגיה הדרושים לענף הבנייה המודרני (ראו [[אמרגיה]])- במיוחד [[אלומיניום]] (לחלונות), [[פלדה]], [[מלט]], זכוכית, שיש וקרמיקה.  
    
עליית מחירי האנרגיה משפיעה גם באופן ישיר על עלויות הובלה והקמה של בניינים וגורמת התייקרות נוספת.  
 
עליית מחירי האנרגיה משפיעה גם באופן ישיר על עלויות הובלה והקמה של בניינים וגורמת התייקרות נוספת.  
שורה 232: שורה 232:  
==גידול באי השוויון הכלכלי ועליית מחיר הדירות ביחס לשכר==
 
==גידול באי השוויון הכלכלי ועליית מחיר הדירות ביחס לשכר==
 
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בישראל}}
חלק מהעליה במחירי הדירות ביחס לשכר הממוצע יכול להיות מוסבר על ידי גידול ב[[אי שוויון בישראל|הפערים הכלכליים בישראל]] והקטנת היכולת של שכירים לקנות דירה בגלל שחיקת שכר. בעשורים האחרונים גדלו מאד [[הפערים הכלכליים בישראל]]. מאז שנות ה-80 ישראל הפכה מאחת המדינות המערביות [[אי שוויון כלכלי|השוויוניות ביותר]] לאחת המדינות המערביות בעלות הפערים הגדולים ביותר.  
+
חלק מהעליה במחירי הדירות ביחס לשכר הממוצע יכול להיות מוסבר על ידי גידול ב[[אי שוויון בישראל|הפערים הכלכליים בישראל]] והקטנת היכולת של שכירים לקנות דירה בגלל שחיקת שכר. בעשורים האחרונים גדלו מאוד [[הפערים הכלכליים בישראל]]. מאז שנות ה-80 ישראל הפכה מאחת המדינות המערביות [[אי שוויון כלכלי|השוויוניות ביותר]] לאחת המדינות המערביות בעלות הפערים הגדולים ביותר.  
    
יש סיבות שונות לגידול בפער הכלכלי בישראל. ביניהן [[גלובליזציה]], [[אי שוויון בהשכלה]], [[אי שוויון בתחבורה]] [[שחיתות]] ובעיות הקשורות בשוק ההון, [[כלכלה ריכוזית]] המנוהלת על ידי כמה טייקונים, [[מיסוי רגרסיבי]], ועוד. בחברה שבה יש אי שוויון גדול, ייתכן מנגנון של "אינפלציה פנימית" כלומר ירידה בכוח הקניה של כספם של רוב האנשים על ידי הגדלת אי השוויון במקום [[אינפלציה]] של הדפסת [[כסף]].  
 
יש סיבות שונות לגידול בפער הכלכלי בישראל. ביניהן [[גלובליזציה]], [[אי שוויון בהשכלה]], [[אי שוויון בתחבורה]] [[שחיתות]] ובעיות הקשורות בשוק ההון, [[כלכלה ריכוזית]] המנוהלת על ידי כמה טייקונים, [[מיסוי רגרסיבי]], ועוד. בחברה שבה יש אי שוויון גדול, ייתכן מנגנון של "אינפלציה פנימית" כלומר ירידה בכוח הקניה של כספם של רוב האנשים על ידי הגדלת אי השוויון במקום [[אינפלציה]] של הדפסת [[כסף]].  

תפריט ניווט