שינויים

===המאיון עליון===

===המאיון עליון===

בשנת 2010 הכנסתם המצרפית של כ-32,000 איש שהיוו את המאיון העליון באוכלוסיית ישראל, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בכ-53 מיליארד ש"ח. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ-139,000 ש"ח לחודש, 1.7 מיליון ש"ח לשנה. לדוגמה, שכר זה גבוה יותר מפי 2 לעומת שכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. {{הערה|שם=portugaly2011}}

בשנת 2010 הכנסתם המצרפית של כ-32,000 איש שהיוו את המאיון העליון באוכלוסיית ישראל, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בכ-53 מיליארד ש"ח. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ-139,000 ש"ח לחודש, 1.7 מיליון ש"ח לשנה. לדוגמה, שכר זה גבוה יותר מפי 2 לעומת שכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. {{הערה|שם=portugaly2011}}

כ-4,200 איש מתוך המאיון העליון הם עצמאיים. הם מהווים מעט יותר מאלפית מכלל מקבלי ההכנסות בישראל. בשנת 2010 הסתכמה ההכנסה הכוללת של קבוצה זו בכ-26 מיליארד ש"ח (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת עמדה על - 510,000 ש"ח לחודש, או 6.1 מיליון ש"ח לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ-61%, מ-16 מיליארד ש"ח ל-26 מיליארד ש"ח. גידול של 10 מיליארד ש"ח סה"כ, כ-2.4 מיליון ש"ח לאדם. {{הערה|שם=portugaly2011|אמנון פורטוגלי, [http://finance.walla.co.il/item/1854777 מצוקת מעמד הביניים: למסות את בעלי ההון], וואלה!, 28 באוגוסט 2011}}

כ-4,200 איש מתוך המאיון העליון הם עצמאיים. הם מהווים מעט יותר מאלפית מכלל מקבלי ההכנסות בישראל. בשנת 2010 הסתכמה ההכנסה הכוללת של קבוצה זו בכ-26 מיליארד ש"ח (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת עמדה על - 510,000 ש"ח לחודש, או 6.1 מיליון ש"ח לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ-61%, מ-16 מיליארד ש"ח ל-26 מיליארד ש"ח. גידול של 10 מיליארד ש"ח סה"כ, כ-2.4 מיליון ש"ח לאדם. {{הערה|שם=portugaly2011|אמנון פורטוגלי, [http://finance.walla.co.il/item/1854777 מצוקת מעמד הביניים: למסות את בעלי ההון], וואלה!, 28 באוגוסט 2011}}

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוהה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהוליים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון העליון היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהוליים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

השלכה נוספת של דבר זה הוא אפשרות כי [[מדד המחירים לצרכן]] הוא בעל יציגות נמוכה בגלל אי הומוגניות בצריכה. כאשר יש [[אינפלציה]] בתחומים כמו מזון, דיור ובריאות הדבר ישפיע בצורה חזקה יותר על העניים ולעומתם זאת העשירים עשויים להרגיש בכך בצורה פחותה, ובתחומים כמו דיור אפילו להנות מכך.

השלכה נוספת של דבר זה הוא אפשרות כי [[מדד המחירים לצרכן]] הוא בעל יציגות נמוכה בגלל אי הומוגניות בצריכה. כאשר יש [[אינפלציה]] בתחומים כמו מזון, דיור ובריאות הדבר ישפיע בצורה חזקה יותר על העניים ולעומתם זאת העשירים עשויים להרגיש בכך בצורה פחותה, ובתחומים כמו דיור אפילו להנות מכך.

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276 ש"ח לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון הייתה 26,276 ש"ח לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

אחוז המגורים בדירות שנמצאות בבעלות משק הבית, שונה באופן דרמטי בהקשר של עשירון הכנסה וגיל. נכון לשנת 2011, 84% מבני העשירון העליון גרו בדירה בבעלותם, זאת לעומת 78% בקרב העשירון השביעי, ו-68% מבני העשירון הרביעי. רק 38% מבין העשירון התחתון גרו בדירה בבעלותם.[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc]<ref name="cbs_housing2013">[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc הדיור בישראל, ממצאים מסקר הוצאות משק הבית] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2013</ref>.  

אחוז המגורים בדירות שנמצאות בבעלות משק הבית, שונה באופן דרמטי בהקשר של עשירון הכנסה וגיל. נכון לשנת 2011, 84% מבני העשירון העליון גרו בדירה בבעלותם, זאת לעומת 78% בקרב העשירון השביעי, ו-68% מבני העשירון הרביעי. רק 38% מבין העשירון התחתון גרו בדירה בבעלותם.[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc]<ref name="cbs_housing2013">[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc הדיור בישראל, ממצאים מסקר הוצאות משק הבית] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2013</ref>.  

כמו כן יש הבדלים משמעותיים בין אנשים בגילאים שונים: בשנת 2009 אחוז משקי הבית שגרו בדירות בבעלותם, בקרב בני 35 ומטה הוא 40%, בקרב בני 35-55 נתון זה קופץ ל-76% והוא 80% בקרב האוכלוסייה מעל גיל 55. חלה ירידה בבעלות על דירות בקרב כל החמישיונים בקרב צעירים מתחת לגיל 35 החל משנת 2004, דבר שרומז על כך שבעיית הדיור החלה להכביד על הצעירים ביתר שאת החל משנה זו. [http://www.btl.gov.il/Publications/more_publications/Documents/baalutdira.pdf]

כמו כן יש הבדלים משמעותיים בין אנשים בגילאים שונים: בשנת 2009 אחוז משקי הבית שגרו בדירות בבעלותם, בקרב בני 35 ומטה הוא 40%, בקרב בני 35-55 נתון זה קופץ ל-76% והוא 80% בקרב האוכלוסייה מעל גיל 55. חלה ירידה בבעלות על דירות בקרב כל החמישיונים בקרב צעירים מתחת לגיל 35 החל משנת 2004, דבר שרומז על כך שבעיית הדיור החלה להכביד על הצעירים ביתר שאת החל משנה זו. [http://www.btl.gov.il/Publications/more_publications/Documents/baalutdira.pdf]

נתונים אלה לא משקפים את מלוא הפערים בין העשירונים בבעלות על דירות. לדוגמה הם לא מתארים את התפלגות ההחזקה על דירות ומשפחות שיש ברשותן מספר דירות. סביר לדוגמה שחלק מתוך 15% בעשירון העליון שגרים בשכירות מחזיקים במקביל בדירה אחרת אותה הם משכירים, הנחה זו אינה סבירה במיוחד עבור עשירונים נמוכים יותר. כמו כן הדבר לא מתאר את מספר הנפשות הגרות בבית. כך שבית קטן של משפחה בת 8 נפשות נספר כמו בית שבו 4 נפשות. הנתונים על אחוז מגורים בדירות בבעלות משק הבית אינם מתארים מה השטח של הדירות או שווי הדירות שיש בבעלות הדיירים השונים. כך דירה קטנה או דירה ביישוב בפריפרייה נחשבת דירה בדיוק כמו וילה בסביון. נכון לשנת 2014, בדיקה מדגמית של דירות בעיר נתיבות של דירות 4 חדרים העלתה מחירים בסדר גודל של 0.6-0.9 מיליון ש"ח, לעומת דירות דומות בתל אביב שעלו 2-4 מיליון ש"ח, כלומר סדר גודל של מחיר גבוה פי 2 עד פי 4. מכאן שהפרשי הנכס הממוצע בידי העשירון העליון לתחתון יכול להגיע לפי 4 עד פי 8 לפחות.

נתונים אלה לא משקפים את מלוא הפערים בין העשירונים בבעלות על דירות. לדוגמה הם לא מתארים את התפלגות ההחזקה על דירות ומשפחות שיש ברשותן מספר דירות. סביר לדוגמה שחלק מתוך 15% בעשירון העליון שגרים בשכירות מחזיקים במקביל בדירה אחרת אותה הם משכירים, הנחה זו אינה סבירה במיוחד עבור עשירונים נמוכים יותר. כמו כן הדבר לא מתאר את מספר הנפשות הגרות בבית. כך שבית קטן של משפחה בת 8 נפשות נספר כמו בית שבו 4 נפשות. הנתונים על אחוז מגורים בדירות בבעלות משק הבית אינם מתארים מה השטח של הדירות או שווי הדירות שיש בבעלות הדיירים השונים. כך דירה קטנה או דירה ביישוב בפריפרייה נחשבת דירה בדיוק כמו וילה בסביון. נכון לשנת 2014, בדיקה מדגמית של דירות בעיר נתיבות של דירות 4 חדרים העלתה מחירים בסדר גודל של 0.6-0.9 מיליון ש"ח, לעומת דירות דומות בתל אביב שעלו 2-4 מיליון ש"ח, כלומר סדר גודל של מחיר גבוה פי 2 עד פי 4. מכאן שהפרשי הנכס הממוצע בידי העשירון העליון לתחתון יכול להגיע לפי 4 עד פי 8 לפחות.

יש הבדלים בגדול המשפחות ומשקי הבית בדירות בבעלות. בעשירון התחתון גרות כמעט 6 נפשות בדירה, נתון זה יורד ל 4-4.5 נפשות בדירה בשני העשירונים הגבוהים יותר ולרמה של 3.7 עד 3.2 בעשירונים 4-8. בעשירון התשיעי חיים 2.9 נפשות בבית ובעשירי 2.5 משפחות בבית. פחות מחצי ממספר הנפשות בדירה בעשירון התחתון. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] צפיפות הדיור - כמו שהיא מחושבת במספר נפשות סטנדרטיות יחסית למספר חדרי המגורים בבית היא 1.7 בעשירון התחתון, 1.3 בעשירון מתחתיו וסביב 1 בשני העשירונים מעליהם. הנתון הזה ממשיך לרדת לשיעור של 0.9 עד 0.7 ב-4 העשירונים מעליהם, עומד על 0.6 בעשירון התשיעי ו-0.5 בעשירון העשירי - רבע מהנתון של העשירון העני ביותר. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing]

יש הבדלים בגדול המשפחות ומשקי הבית בדירות בבעלות. בעשירון התחתון גרות כמעט 6 נפשות בדירה, נתון זה יורד ל 4-4.5 נפשות בדירה בשני העשירונים הגבוהים יותר ולרמה של 3.7 עד 3.2 בעשירונים 4-8. בעשירון התשיעי חיים 2.9 נפשות בבית ובעשירי 2.5 משפחות בבית. פחות מחצי ממספר הנפשות בדירה בעשירון התחתון. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] צפיפות הדיור - כמו שהיא מחושבת במספר נפשות סטנדרטיות יחסית למספר חדרי המגורים בבית היא 1.7 בעשירון התחתון, 1.3 בעשירון מתחתיו וסביב 1 בשני העשירונים מעליהם. הנתון הזה ממשיך לרדת לשיעור של 0.9 עד 0.7 ב-4 העשירונים מעליהם, עומד על 0.6 בעשירון התשיעי ו-0.5 בעשירון העשירי - רבע מהנתון של העשירון העני ביותר. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing]

מספר המפרנסים בשני העשירונים הנמוכים בקרב משפחות שגרות בדירות בבעלותן, הוא 1-0.8, הנתון הזה עולה ל-1.3-1.6 בשלוש העשירונים הבאים ול 1.8 מפרנסים בעשירונים 5-9, בעשירון העשיר ביותר מספר המפרנסים בבית הוא מעט נמוך יותר - 1.7. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing]  

מספר המפרנסים בשני העשירונים הנמוכים בקרב משפחות שגרות בדירות בבעלותן, הוא 1-0.8, הנתון הזה עולה ל-1.3-1.6 בשלוש העשירונים הבאים ול-1.8 מפרנסים בעשירונים 5-9, בעשירון העשיר ביותר מספר המפרנסים בבית הוא מעט נמוך יותר - 1.7. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing]  

ניתן להעריך גם את ערך שווי הדירות בבעלות בחלוקה שווה לכל דיירי הדירה. דבר זה יסייע להעריך הבדלים בבעלות על הון או בירושה. במשק בית בעשירון התחתון שווי הדירה בבעלות לנפש עומד על 171 אלף ש"ח, בעשירון החמישי נתון זה עומד על 427 אלף ש"ח ובעשירון העליון על מעל מיליון ש"ח. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] שוב יש לזכור כי השוואה כזו אינה כוללת דירות משרדים חנויות ונכסים שבהם לא גרים אבל גם בהם יש פערים (כנראה גדולים הרבה יותר) בין עשירים לעניים.

ניתן להעריך גם את ערך שווי הדירות בבעלות בחלוקה שווה לכל דיירי הדירה. דבר זה יסייע להעריך הבדלים בבעלות על הון או בירושה. במשק בית בעשירון התחתון שווי הדירה בבעלות לנפש עומד על 171 אלף ש"ח, בעשירון החמישי נתון זה עומד על 427 אלף ש"ח ובעשירון העליון על מעל מיליון ש"ח. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] שוב יש לזכור כי השוואה כזו אינה כוללת דירות משרדים חנויות ונכסים שבהם לא גרים אבל גם בהם יש פערים (כנראה גדולים הרבה יותר) בין עשירים לעניים.

בעוד שלא מוכרים מחקרים מישראל, ידוע ממחקרים בעולם כי [[עישון ועוני|עישון קשור לאי שוויון ועוני]]. ילד שגדל בשכונה מעשנת או שיש לו הורים מעשנים הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות מעשן בעצמו. היות ו[[השפעות בריאותיות של עישון|הנזקים הבריאותיים של עישון]] הם משמעותיים מאד הדבר משפיע על תחלואה ותמותה במחלות כמו [[סרטן בישראל|סרטן]], [[מחלות לב]], שבץ, ומחלות רבות נוספות.  

בעוד שלא מוכרים מחקרים מישראל, ידוע ממחקרים בעולם כי [[עישון ועוני|עישון קשור לאי שוויון ועוני]]. ילד שגדל בשכונה מעשנת או שיש לו הורים מעשנים הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות מעשן בעצמו. היות ו[[השפעות בריאותיות של עישון|הנזקים הבריאותיים של עישון]] הם משמעותיים מאד הדבר משפיע על תחלואה ותמותה במחלות כמו [[סרטן בישראל|סרטן]], [[מחלות לב]], שבץ, ומחלות רבות נוספות.  

חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]].  

חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה גבוהה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]].  

[[אי שוויון בחשיפה לזיהום]]. מימדים אלה משפיעים הן בזכות עצמם ויש להם השלכות על מימדי אי שוויון אחרים. לדוגמה תושבי שכונות או ערים שחשופות ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] הם בדרך כלל תושבים עניים יותר - כך לדוגמה רוב [[זיהום האוויר בחיפה]] מגיע לקריות ולשכונת נשר ואילו השכונות העשירות יותר נמצאות בצידו השני של ההר, הרחק מהתעשייה. זיהום אוויר יכול לפגוע גם בעשירים - לדוגמה [[זיהום אוויר מתחבורה]] פוגע גם בעשירים שגרים בתל אביב או בירושלים. אבל במקרה של זיהום ידוע עשירים יכולים לעבור למקום אחר.  

[[אי שוויון בחשיפה לזיהום]]. מימדים אלה משפיעים הן בזכות עצמם ויש להם השלכות על מימדי אי שוויון אחרים. לדוגמה תושבי שכונות או ערים שחשופות ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] הם בדרך כלל תושבים עניים יותר - כך לדוגמה רוב [[זיהום האוויר בחיפה]] מגיע לקריות ולשכונת נשר ואילו השכונות העשירות יותר נמצאות בצידו השני של ההר, הרחק מהתעשייה. זיהום אוויר יכול לפגוע גם בעשירים - לדוגמה [[זיהום אוויר מתחבורה]] פוגע גם בעשירים שגרים בתל אביב או בירושלים. אבל במקרה של זיהום ידוע עשירים יכולים לעבור למקום אחר.  

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011,  מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011,  מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}

לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו 41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|1=[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}

לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו-41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|1=[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}

   

   

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

תחום אחד שבו הסקטוריאליות משפיעה היא הפליה כנגד אנשים מסקטורים חלשים בתחום הקבלה לעבודה, ובתחום השכר בעבודה. לדוגמה ערבים אינם מיוצגים כמעט בקהילה העסקית בישראל. ערבים ומזרחיים מעטים נמצאים באקדמיה.  

תחום אחד שבו הסקטוריאליות משפיעה היא הפליה כנגד אנשים מסקטורים חלשים בתחום הקבלה לעבודה, ובתחום השכר בעבודה. לדוגמה ערבים אינם מיוצגים כמעט בקהילה העסקית בישראל. ערבים ומזרחיים מעטים נמצאים באקדמיה.  

אחת השפעות של שבטיות היא מפלגות סקטוריאליות - מפלגות ערביות, חרדיות, מפלגות שפונות למזרחיים. המפלגות האלה מנסות לפתור בעיות של סקטור מסויים, ולא לייצג אינטרס של כלל הבוחרים. כמו כן, יש טענות כי המפלגות אלה מנסות לשמור שקהל הבוחרים יהיה תלוי במפלגה, ולכן לשפר את המצב רק באופן שמותיר את הבוחרים תלויים במוסדות שבטחונם תלוי ברצונן של הפוליטיקאים.

אחת השפעות של שבטיות היא מפלגות סקטוריאליות - מפלגות ערביות, חרדיות, מפלגות שפונות למזרחיים. המפלגות האלה מנסות לפתור בעיות של סקטור מסויים, ולא לייצג אינטרס של כלל הבוחרים. כמו כן, יש טענות כי המפלגות אלה מנסות לשמור שקהל הבוחרים יהיה תלוי במפלגה, ולכן לשפר את המצב רק באופן שמותיר את הבוחרים תלויים במוסדות שביטחונם תלוי ברצונן של הפוליטיקאים.

===גישה להשכלה ומלכודות עוני===

===גישה להשכלה ומלכודות עוני===

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

הדרדרות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]] כמו גם הנטייה ל[[הפרטת החינוך|הפרטה]] גורמת לעליית החשיבות של השקעה פרטית בחינוך, ואחוז ההשקעה בחינוך הפרטי נמצא בעליה מול אחוז ההשקעה הציבורית בחינוך. דבר זה גורם לפערי הכנסות עתידיים גדולים עוד יותר.

התדרדרות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]] כמו גם הנטייה ל[[הפרטת החינוך|הפרטה]] גורמת לעליית החשיבות של השקעה פרטית בחינוך, ואחוז ההשקעה בחינוך הפרטי נמצא בעליה מול אחוז ההשקעה הציבורית בחינוך. דבר זה גורם לפערי הכנסות עתידיים גדולים עוד יותר.

הפערים בהשכלה הם דוגמה למלכודת עוני. [[מלכודת עוני]] הוא מצב שבו היכולת של העניים לזכות בפרנסה או לשפר את מצבם הכלכלי הוא גרוע יותר יחסית לעשירים, בגלל שהם עניים יותר. לדוגמה העניים הם בעלי יכולת פחותה לשלם על שיעורים פרטיים או לספק תמיכה לימודית לילדים שלהם ולכן בממוצע הילדים שלהם יהיו בעלי השכלה גרועה יותר, שבאופן ממוצע פרושה גם שכר גרוע יותר.  

הפערים בהשכלה הם דוגמה למלכודת עוני. [[מלכודת עוני]] הוא מצב שבו היכולת של העניים לזכות בפרנסה או לשפר את מצבם הכלכלי הוא גרוע יותר יחסית לעשירים, בגלל שהם עניים יותר. לדוגמה העניים הם בעלי יכולת פחותה לשלם על שיעורים פרטיים או לספק תמיכה לימודית לילדים שלהם ולכן בממוצע הילדים שלהם יהיו בעלי השכלה גרועה יותר, שבאופן ממוצע פרושה גם שכר גרוע יותר.  

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:ישראל}}

{{ישראל}}

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]