שינויים

חוסר האמון במדע קשור באידואולגיות שונות - חלקן אידאולוגיות דתיות, חלקן אידאולוגיות כלכליות וחברתיות. זרמי התרבות המזוהים עם הכחשת מדע הם שמרנים-דתיים מצד אחד (הכחשת המדע על רקע דת או מסורת) ו[[פוסטמודרניזם|פוסט מודרניים]] מצד שני.  בעוד ששמרנים מתנגדים בדרך כלל לרעיונות פוסט-מודרניים (מתוך האמונה שיש אמת אחת נכונה והיא מובאת על ידי ספקי קודש), הם חולקים יחד התנגדות למדע, בדרך כלל בטענה שמדענים משקרים או שיש הטיה משמעותית במדע. גם זרמים אידאולוגיים כמו ליברליזם, שמרנות, קפיטליזם, סוציאליזם, תומכי זכויות בעלי חיים, ואנשי סביבה וקיימות עלולים לבצע הכחשת מדע בהקשרים שונים - כאשר יש סתירה או סתירה לכאורה בין האידאולוגיה לבין ממצאים שונים מהמדע.  

חוסר האמון במדע קשור באידואולגיות שונות - חלקן אידאולוגיות דתיות, חלקן אידאולוגיות כלכליות וחברתיות. זרמי התרבות המזוהים עם הכחשת מדע הם שמרנים-דתיים מצד אחד (הכחשת המדע על רקע דת או מסורת) ו[[פוסטמודרניזם|פוסט מודרניים]] מצד שני.  בעוד ששמרנים מתנגדים בדרך כלל לרעיונות פוסט-מודרניים (מתוך האמונה שיש אמת אחת נכונה והיא מובאת על ידי ספקי קודש), הם חולקים יחד התנגדות למדע, בדרך כלל בטענה שמדענים משקרים או שיש הטיה משמעותית במדע. גם זרמים אידאולוגיים כמו ליברליזם, שמרנות, קפיטליזם, סוציאליזם, תומכי זכויות בעלי חיים, ואנשי סביבה וקיימות עלולים לבצע הכחשת מדע בהקשרים שונים - כאשר יש סתירה או סתירה לכאורה בין האידאולוגיה לבין ממצאים שונים מהמדע.  

חוסר האמון במדע מוזן גם על ידי מקרים אמיתיים של הטיות מדעיות - הן מקרים של טעויות או סילופים של מדענים שנובעות מסיבות שונות שנתגלו עם הזמן, והן במאמצים מערכתיים יותר של ממשלות ובעיקר [[תאגידים גדולים]] שמנסים לעוות ממצאים של מחקרים מדעיים בינסיון לייצר אמירה שמתאימה להם - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. אף כי הטיות כאלה קיימות והן עלולות להיות דבר מסוכן ומשמעותי, בדרך כלל רוב ההטיות האלה נחשפות לאחר כמה שנים או כמה עשרות שנים, מתוך המנגנון המדעי עצמו, או על ידי תחקירים של עיתונאים. תהליכים אלה של חשיפת האמת ותיקון, הם בדרך כלל מהירים יותר מאשר תיקונים במוסדות חברתיים אחרים כמו דתות, אידאולוגיות חברתיות ועוד. הוגים חברתיים ומדענים מנסים למצוא דרכים לתקן סילופים במדע, ובעיקר השפעות של אינטרסים של חברות או ממשלות על המחקר המדעי, זאת בין היתר על רקע הכרה בת מאות שנים לפיה [[השיטה המדעית]] היא הדרך הטובה ביותר בינתיים להתקדם להבנה טובה יותר ולאידאלים כמו [[אמת]] או ידע מקיף ו[[הוליסטי]] וכן כדרך לשפר את העולם בסופו של דבר. כמו כן בקרב פעילים חברתיים רבים יש שימוש במחקרים מדעיים כדי להתמודד עם סילופים, עיוותים או ספינים מצד גופים חזקים - לדוגמה במאבקים של [[סביבתנים]] נגד [[חברות מזהמות]] או אנשי [[בריאות הציבור]] במאבק נגד [[חברות הטבק]].  

חוסר האמון במדע מוזן גם על ידי מקרים אמיתיים של הטיות מדעיות - הן מקרים של טעויות או סילופים של מדענים שנובעות מסיבות שונות שנתגלו עם הזמן, והן במאמצים מערכתיים יותר של ממשלות ובעיקר [[תאגידים גדולים]] שמנסים לעוות ממצאים של מחקרים מדעיים בניסיון לייצר אמירה שמתאימה להם - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. אף כי הטיות כאלה קיימות והן עלולות להיות דבר מסוכן ומשמעותי, בדרך כלל רוב ההטיות האלה נחשפות לאחר כמה שנים או כמה עשרות שנים, מתוך המנגנון המדעי עצמו, או על ידי תחקירים של עיתונאים. תהליכים אלה של חשיפת האמת ותיקון, הם בדרך כלל מהירים יותר מאשר תיקונים במוסדות חברתיים אחרים כמו דתות, אידאולוגיות חברתיות ועוד. הוגים חברתיים ומדענים מנסים למצוא דרכים לתקן סילופים במדע, ובעיקר השפעות של אינטרסים של חברות או ממשלות על המחקר המדעי, זאת בין היתר על רקע הכרה בת מאות שנים לפיה [[השיטה המדעית]] היא הדרך הטובה ביותר בינתיים להתקדם להבנה טובה יותר ולאידאלים כמו [[אמת]] או ידע מקיף ו[[הוליסטי]] וכן כדרך לשפר את העולם בסופו של דבר. כמו כן בקרב פעילים חברתיים רבים יש שימוש במחקרים מדעיים כדי להתמודד עם סילופים, עיוותים או ספינים מצד גופים חזקים - לדוגמה במאבקים של [[סביבתנים]] נגד [[חברות מזהמות]] או אנשי [[בריאות הציבור]] במאבק נגד [[חברות הטבק]].  

הכחשת מדע נוגעת לסוגיות עמוקות של משבר [[אמון]] ול[[משבר המוצרים הציבוריים]] - על רקע חוסר אמון של אנשים רבים בעיתונות, בפוליטיקאים, ברופאים, ב[[חברות תרופות]], ובמדענים ובגופי מדע וגופי בריאות. הן לבעיות של [[קשרי הון שלטון]] בין מדענים, גופי מחקר, [[תאגידים גדולים]] ופוליטיקאים והן לכך שאינטרסים כספיים עלולים לעוות מחקרים מדעיים או את ההצגה שלהם בתקשורת. מצד שני אנשים רבים הם חסרי השכלה מדעית ולא מבינים מהי [[השיטה המדעית]]. בנוסף חלקים מהציבור חוששים מפני המדע ומפני [[שינוי טכנולוגי]] ולכן מתפתים להאמין ל[[תאוריית קונספירציה]] גם אם אלו מובילות לסתירה עצמית או שהם חוזרים על רעיונות שנבחנו בעבר ונפסלו. הכחשת מדע קשורה להפצה של [[דיסאינפורמציה]] ול[[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]].  

הכחשת מדע נוגעת לסוגיות עמוקות של משבר [[אמון]] ול[[משבר המוצרים הציבוריים]] - על רקע חוסר אמון של אנשים רבים בעיתונות, בפוליטיקאים, ברופאים, ב[[חברות תרופות]], ובמדענים ובגופי מדע וגופי בריאות. הן לבעיות של [[קשרי הון שלטון]] בין מדענים, גופי מחקר, [[תאגידים גדולים]] ופוליטיקאים והן לכך שאינטרסים כספיים עלולים לעוות מחקרים מדעיים או את ההצגה שלהם בתקשורת. מצד שני אנשים רבים הם חסרי השכלה מדעית ולא מבינים מהי [[השיטה המדעית]]. בנוסף חלקים מהציבור חוששים מפני המדע ומפני [[שינוי טכנולוגי]] ולכן מתפתים להאמין ל[[תאוריית קונספירציה]] גם אם אלו מובילות לסתירה עצמית או שהם חוזרים על רעיונות שנבחנו בעבר ונפסלו. הכחשת מדע קשורה להפצה של [[דיסאינפורמציה]] ול[[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]].