שינויים

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] הורתה באמצעות חברת יחסי ציבור לכותבת ששכרה, לשפץ תוצאות של מחקר על תרופתה לאנמיה אפרקס, לקראת פרסומו בכתב העת המדעי "קליניקל נפרולוג'י"<ref name="themarker2006"/>

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] הורתה באמצעות חברת יחסי ציבור לכותבת ששכרה, לשפץ תוצאות של מחקר על תרופתה לאנמיה אפרקס, לקראת פרסומו בכתב העת המדעי "קליניקל נפרולוג'י"<ref name="themarker2006"/>

ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן", והדבר עודד סערה בעולם המדעי והרפואי. החוקרים אספו רשימות של מחקרים שהגישו חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על 12 תרופות נגד [[דיכאון]] שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2012, המחקרים חקרו ביחד 12 אלף חולים. ה-FDA סיווג כל אחד מהמחקרים שהוגשו לו כחיובי אם הוא תומך ביעילות של התרופה נגד דיכאון, כשלילי אם הוא לא או כלא-חד משמעיים אם התוצאות שלו מעורבות ורב-משמעיות. החוקרים זיהו 74 מחקרים ברשימות ה-FDA, מהם 38 היו חיוביים ו-36 שליליים או לא חד-משמעיים. התברר כי כל המחקרים ה"חיוביים", למעט אחד פורסמו. לעומת זאת מבין המחקרים שליליים או לא חד-משמעיים פורסמו רק 3, רוב המחקרים האלה לא פורסמו כלל (22)  - מחקרים אלה מהווים 31% מבין המחקרים עם יותר מ-3400 משתתפים. פורסמו עם ספין (11) כך שהם הוצגו כחיוביים אף על פי שהם לא. הדבר יצר פער גדול בין הרושם שניתן לרופאים לחוקרים ולציבור לבין המידע שהיה בידי ה-FDA. לפי המחקרים שפוסרמו נראה כאילו 94% מבין הניסויים היו חיוביים, לעומת זאת, האנליזה של ה-FDA מראה שרק 51% מהמחקרים היו חיוביים. מטה אנליזה נפרדת של הנתונים של ה-FDA ושל המחקרים שפורסמו מראה הגברה של יעילות התרופות השונות בפערים של 11% עד 69%, וכי הפער בממוצע לכל התרופות היה 32%. {{הערה|rick H. Turner, M.D., Annette M. Matthews, M.D., Eftihia Linardatos, B.S., Robert A. Tell, L.C.S.W., and Robert Rosenthal, Ph.D [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa065779 Selective Publication of Antidepressant Trials and Its Influence on Apparent Efficacy] , January 17, 2008  N Engl J Med 2008; 358:252-260 DOI: 10.1056/NEJMsa065779}}  

ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן", והדבר עודד סערה בעולם המדעי והרפואי. החוקרים אספו רשימות של מחקרים שהגישו חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על 12 תרופות נגד [[דיכאון]] שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2012, המחקרים חקרו ביחד 12 אלף חולים. ה-FDA סיווג כל אחד מהמחקרים שהוגשו לו כחיובי אם הוא תומך ביעילות של התרופה נגד דיכאון, כשלילי אם הוא לא או כלא-חד משמעיים אם התוצאות שלו מעורבות ורב-משמעיות. החוקרים זיהו 74 מחקרים ברשימות ה-FDA, מהם 38 היו חיוביים ו-36 שליליים או לא חד-משמעיים. התברר כי כל המחקרים ה"חיוביים", למעט אחד פורסמו. לעומת זאת מבין המחקרים שליליים או לא חד-משמעיים פורסמו רק 3, רוב המחקרים האלה לא פורסמו כלל (22)  - מחקרים אלה מהווים 31% מבין המחקרים עם יותר מ-3400 משתתפים. עוד מחקרים שליליים או לא חד משמעמיים פורסמו עם ספין (11) כך שהם הוצגו כחיוביים אף על פי שהם לא. הדבר יצר פער גדול בין הרושם שניתן לרופאים לחוקרים ולציבור לבין המידע שהיה בידי ה-FDA. לפי המחקרים שפוסרמו נראה כאילו 94% מבין הניסויים היו חיוביים, לעומת זאת, האנליזה של ה-FDA מראה שרק 51% מהמחקרים היו חיוביים. מטה אנליזה נפרדת של הנתונים של ה-FDA ושל המחקרים שפורסמו מראה הגברה של יעילות התרופות השונות בפערים של 11% עד 69%, וכי הפער בממוצע לכל התרופות היה 32%. {{הערה|rick H. Turner, M.D., Annette M. Matthews, M.D., Eftihia Linardatos, B.S., Robert A. Tell, L.C.S.W., and Robert Rosenthal, Ph.D [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa065779 Selective Publication of Antidepressant Trials and Its Influence on Apparent Efficacy] , January 17, 2008  N Engl J Med 2008; 358:252-260 DOI: 10.1056/NEJMsa065779}}  

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת פרשה של [[התמכרות למשככי כאבים]] שבה חברת התרופות  [[פרדיו פארמה]] ביצעה הטעיות מכוונות של מחקרים ביחס לתרופה [[אוקסיקונטין]]. הדבר כלל הטעיה של רופאים של הציבור באמצעות שיטות דומות ל[[חברות הטבק]] כמו שימוש בחברות קש, לובי והצגת נתונים מטעים באופן מכוון. להטעיה זו השפעה משמעותית על בריאות הציבור היות ואנשים רבים, כולל אנשים צעירים לקחו את התרופה, התמכרו אליה ומתו כתוצאה מההתמכרות.  בשנת 1995 אושרה לשימוש והושקה בארצות הברית התרופה אוקסיקונטין, המיוחדת בשחרור מושהה של אוקסיקודון, על ידי חברת [[פרדיו פארמה|פרדיו]] (Purdue) שבבעלות [[משפחת סאקלר]]. חברת פורדו מימנה מחקרים ורופאים שטענו כי ניתן להשתמש בתרופה ללא חשש מהתמכרות במגוון רחב של מחלות. ד"ר קורטיס רייט שאישר את התרופה כ'בעלת סיכון נמוך להתמכרות', עזב את רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) תוך זמן קצר ולאחר שנתיים החל לעבוד בחברת פורדו. ריווחי מכירת התרופה הניבו על פי הדיווח כ-35 מיליארד דולר. כיוון שמאז 1999 מעל 200,000 אמריקאים מתו מצריכת תרופות-מרשם שהן אופיאטים (ביניהן אוקסיקונטין), המודעות לנזקיהן עלתה בהדרגה למודעות הציבורית. בשנת 2006 הורשעו שלושה מבכירי פורדו בשיווק פלילי מטעה של תרופות והושת עליהם מאסר על תנאי וקנס של 35 מיליון דולר. בתחילת 2007, הודתה חברת פורדו בהטעיית הציבור לגבי הסיכון להתמכרות לאוקסיקונטין והסכימה לשלם 600 מיליון דולר במסגרת עסקת הטיעון מהגדולות בהיסטוריה של ארצות הברית. בהמשך, חברת פורדו שילמה לתובעים נוספים (מדינת קנטקי) 24 מיליון דולר.{{הערה|Keefe, Patrick Radden (23 באוקטובר 2017). " [https://www.newyorker.com/magazine/2017/10/30/the-family-that-built-an-empire-of-pain The Family That Built an Empire of Pain]". The New Yorker. ISSN 0028-792X. }} בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע  ל-42,249  - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה ב[[תוחלת החיים]] של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}}

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת פרשה של [[התמכרות למשככי כאבים]] שבה חברת התרופות  [[פרדיו פארמה]] ביצעה הטעיות מכוונות של מחקרים ביחס לתרופה [[אוקסיקונטין]]. הדבר כלל הטעיה של רופאים של הציבור באמצעות שיטות דומות ל[[חברות הטבק]] כמו שימוש בחברות קש, לובי והצגת נתונים מטעים באופן מכוון. להטעיה זו השפעה משמעותית על בריאות הציבור היות ואנשים רבים, כולל אנשים צעירים לקחו את התרופה, התמכרו אליה ומתו כתוצאה מההתמכרות.  בשנת 1995 אושרה לשימוש והושקה בארצות הברית התרופה אוקסיקונטין, המיוחדת בשחרור מושהה של אוקסיקודון, על ידי חברת [[פרדיו פארמה|פרדיו]] (Purdue) שבבעלות [[משפחת סאקלר]]. חברת פורדו מימנה מחקרים ורופאים שטענו כי ניתן להשתמש בתרופה ללא חשש מהתמכרות במגוון רחב של מחלות. ד"ר קורטיס רייט שאישר את התרופה כ'בעלת סיכון נמוך להתמכרות', עזב את רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) תוך זמן קצר ולאחר שנתיים החל לעבוד בחברת פורדו. ריווחי מכירת התרופה הניבו על פי הדיווח כ-35 מיליארד דולר. כיוון שמאז 1999 מעל 200,000 אמריקאים מתו מצריכת תרופות-מרשם שהן אופיאטים (ביניהן אוקסיקונטין), המודעות לנזקיהן עלתה בהדרגה למודעות הציבורית. בשנת 2006 הורשעו שלושה מבכירי פורדו בשיווק פלילי מטעה של תרופות והושת עליהם מאסר על תנאי וקנס של 35 מיליון דולר. בתחילת 2007, הודתה חברת פורדו בהטעיית הציבור לגבי הסיכון להתמכרות לאוקסיקונטין והסכימה לשלם 600 מיליון דולר במסגרת עסקת הטיעון מהגדולות בהיסטוריה של ארצות הברית. בהמשך, חברת פורדו שילמה לתובעים נוספים (מדינת קנטקי) 24 מיליון דולר.{{הערה|Keefe, Patrick Radden (23 באוקטובר 2017). " [https://www.newyorker.com/magazine/2017/10/30/the-family-that-built-an-empire-of-pain The Family That Built an Empire of Pain]". The New Yorker. ISSN 0028-792X. }} בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע  ל-42,249  - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה ב[[תוחלת החיים]] של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}}