שינויים

'''הטיית מחקרים על ידי חברות''' היא מימון, פרסום, קידום ציבורי של [[השיטה המדעית|מחקרים מדעיים]] והצגה מעוותת של מחקרים מדעיים בעיתונות המקצועית ובתקשורת הפופולרית על ידי חברות מסחריות ובמיוחד על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]. הדבר נוגע לתחומי מחקר שעלולים להשפיע לרעה על דעת הקהל, המדענים, עיתונאים ורגולטורים ולגרום לשינוי [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ושל [[מוסד חברתי|מוסדות החברה]] לכיוון שיגרום לשינוי לרעת החברות. קיום של הטיות כאלה בולט במיוחד בתחומים של [[בריאות הציבור]] שבהן הטיית המחקרים מועילה לרווחי החברות אבל עלולה לגרום לתחלואה עודפת, סבל, נכות ומוות של אנשים.  

'''הטיית מחקרים על ידי חברות''' היא פעילות של חברות מסחריות ובמיוחד על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] לבצע מימון סלקטיבי, צנזורה, הצגה מעוותת של [[השיטה המדעית|מחקרים מדעיים]] בעיתונות המקצועית, בתקשורת הפופולרית בכנסים ובפני מקבלי החלטות. שיטות לדבר זה כוללות הסתרת מידע מהציבור וממקבלי החלטות, הצגת נתונים חלקיים, מתן עדויות שקר, הקמת ארגוני קש שישפיעו על דעת הקהל או מקבלי החלטות, מתן טובות הנאה לחוקרים, רופאים, עיתונאים ומקבלי החלטות, סחיטה באיומים, שוחד, [[תביעות השתקה]], ועוד.  

דוגמאות להטיית המחקר המדעי על ידי חברות גדולות כוללות תחומים של [[עישון]], [[זיהום]], [[התחממות עולמית]], [[תעשיית התרופות]], [[תזונה]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אקולוגיה]],  [[נשק]], [[סרטן]] ועוד. הפצת [[דיסאינפורמציה]] ו[[תעמולה]] זו על ידי חברות עלו גרמו לפעמים להמשך צריכת חומרים מזיקים במשך עשרות שנים ועלו בחייהם של כמה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמאות בולטות לכך [[הכחשת נזקי העישון]] (בעיקר בין שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90), שיווק של [[סיגריות קלות]], והסתרת הקשר בין [[סוכר]] לבין מחלות-לב משנות ה-1960.  

הטיית מחקרים נוגעת לתחומי מחקר שעלולים להשפיע על דעת הקהל, המדענים, עיתונאים ורגולטורים ולגרום לשינוי [[רגולציה]] או [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] או של [[מוסד חברתי|מוסדות החברה]] לכיוון שיפגע ברווחיות החברות. קיום של הטיות כאלה בולט במיוחד בתחומים של [[בריאות הציבור]] ובטיחות, שבהן הטיית המחקרים מועילה לרווחי החברות אבל עלולה לגרום לתחלואה עודפת, סבל, נכות ומוות של אנשים. תחום נוסף שבו הטיה כזו בולטת היא [[הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]] שבו הטעיה עלולה לגרום מוות של אנשים כתוצאה מ[[זיהום]] או בעיה סביבתית אחרת, [[הכחדת מינים בימנו|סיכון מינים אחרים]] וכן [[הכחדת האנושות|סיכון של האנושות כולה]] בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]].  

מבחינה כלכלית הטיות כאלה ממחישות את חשיבותם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[אמון]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] - כסף במיליוני דולרים ספורים שניתן לחוקרים, אנשי [[יחסי ציבור]] ו[[עיתונאים]] הצליח לייצר לחברות רווח עצום - בישראל בלבד מדובר ברווח שנתי של כמה מיליארדי שקלים, ונזק ציבורי שנתי של עשרות מיליארדי שקלים. דבר זה הוא גם המחשה לנזקים אפשריים של [[הפרטת המחקר]] ושל [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

 

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] הטיות כאלה ממחישות את חשיבותם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[אמון]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] - כסף במיליוני דולרים ספורים שניתן לחוקרים, אנשי [[יחסי ציבור]] ו[[עיתונאים]] הצליח לייצר לחברות רווח עצום - בישראל בלבד מדובר ברווח שנתי של כמה מיליארדי שקלים, ונזק ציבורי שנתי של עשרות מיליארדי שקלים. דבר זה הוא גם המחשה לנזקים אפשריים של [[הפרטת המחקר]] ושל [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

==הכחשת נזקי העישון==

==הכחשת נזקי העישון==

פרופסור רוברט פרוקטור, מרצה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה וחוקר בתחום ההיסטוריה של המדע חקר את המסמכים של תעשיית הטבק במשך 10 שנים וכתב את הספר "[[שואה מוזהבת]]" שמתאר בצורה מפורטת את חדירת חברות הטבק לגופי מחקר בארצות הברית ובעולם, לדוגמה מתוך המסמכים עלה כי הממונה על מיון בקשות המחקר ב-National Science Foundation- (הגוף הפדרלי הראשי בארצות-הברית האחראי על מתן מימון למטרות מחקר) קיבל כספים מתעשיית הטבק.<ref name="haaretz_2012"/>

פרופסור רוברט פרוקטור, מרצה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה וחוקר בתחום ההיסטוריה של המדע חקר את המסמכים של תעשיית הטבק במשך 10 שנים וכתב את הספר "[[שואה מוזהבת]]" שמתאר בצורה מפורטת את חדירת חברות הטבק לגופי מחקר בארצות הברית ובעולם, לדוגמה מתוך המסמכים עלה כי הממונה על מיון בקשות המחקר ב-National Science Foundation- (הגוף הפדרלי הראשי בארצות-הברית האחראי על מתן מימון למטרות מחקר) קיבל כספים מתעשיית הטבק.<ref name="haaretz_2012"/>

[[הכחשת נזקי העישון]] והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו [[התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]], [[סיגריות קלות]], [[עישון פסיבי]] ועוד, הייתה פעילות מוצלחת מאד מצד [[חברות הטבק]]. הראיות המדעיות הראשונות היו ב-1931 וניסויי מעקב רחבי היקף בוצעו בשנת 1954-7 . תהליך ההכרה בנזקים לקח כ-30 שנה, עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. למרות זאת בישראל חוקק חוק נגד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לילדים]] ונגד חלק מצורות הפרסום רק בשנת 1983. היבטים אחרים של שיווק סיגריות כמו מכירת סיגריות ממכונות אוטומטיות (שאפשרו לילדים להשיג סיגריות בקלות) נמשכו בישראל עד שנת 2014 והיבטים אחרים של שיווק ולובי של חברות הסיגריות (כמו פרסום המכוון לצעירים באינטרנט) נמשכים עד היום. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד וכן בקרב עניים במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]].

[[הכחשת נזקי העישון]] והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו [[התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]], [[סיגריות קלות]], [[עישון פסיבי]] ועוד, הייתה פעילות מוצלחת מאד מצד [[חברות הטבק]]. הראיות המדעיות הראשונות היו ב-1931 וניסויי מעקב רחבי היקף בוצעו בשנת 1954-7 . תהליך ההכרה בנזקים לקח כ-30 שנה, עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. למרות זאת בישראל חוקק חוק נגד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לילדים]] ונגד חלק מצורות הפרסום רק בשנת 1983. היבטים אחרים של שיווק סיגריות כמו מכירת סיגריות ממכונות אוטומטיות (שאפשרו לילדים להשיג סיגריות בקלות) נמשכו בישראל עד שנת 2014 והיבטים אחרים של שיווק ולובי של חברות הסיגריות (כמו פרסום המכוון לצעירים באינטרנט) נמשכים עד היום. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד וכן בקרב [[עישון ועוני|שכבות עניות]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]].

====הכחשת נזקי העישון הפסיבי====

====הכחשת נזקי העישון הפסיבי====