שינויים

נכון לשנת 2013, כ-19 ק"מ מכלל החופים הינם מקומות רחצה מוכרזים, 163 ק"מ שטחי חוף אסורים לרחצה, וכ-124 ק"מ שטחי חוף בלתי מסווגים, אך פתוחים ברובם לציבור הרחב. חוף טבעי ובלתי מופר נשאר לאורך של כ-53 ק"מ מתוכם 18.3 ק"מ מוגנים בשמורות טבע מוכרזות.  

נכון לשנת 2013, כ-19 ק"מ מכלל החופים הינם מקומות רחצה מוכרזים, 163 ק"מ שטחי חוף אסורים לרחצה, וכ-124 ק"מ שטחי חוף בלתי מסווגים, אך פתוחים ברובם לציבור הרחב. חוף טבעי ובלתי מופר נשאר לאורך של כ-53 ק"מ מתוכם 18.3 ק"מ מוגנים בשמורות טבע מוכרזות.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ לגישה לחופי הים ו[[השפעה סביבתית|לפגיעות שונות בחופים]] וב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] שבהם.  תהליך מרכזי וחשוב הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל [[ארגוני סביבה בישראל|ארגוני סביבה]] ו[[שמירת טבע]] להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת, כמו כלים חד פעמים או [[שקיות חד פעמיות]] ו[[בקבוקים]]. היבטים נוספים שפוגעים בחופים הם [[זיהום מים בישראל]] ובמיוחד [[זיהום נחלים בישראל]], תהליך שבשנים האחרונות דווקא נמצא במגמת שיפור. היבט נוסף הוא זיהום החופים עקב [[זיהום פלסטיק]] וזיהום [[מיקרו פלסטיק]], היבט נוסף הוא [[אירוע ההכחדה בהולוקן|ההכחדה ההמונית בימנו]] שגורמת לפגיעה בבעלי חיים ויצורים חיים אחרים לאורך החופים. תהליך נוסף הוא * [[עליית מפלס פני הים|עליית מפלס פני הים בישראל]] שגורם לצמצום החופים.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ לגישה לחופי הים ו[[השפעה סביבתית|לפגיעות שונות בחופים]] וב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] שבהם.  תהליך מרכזי וחשוב הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל [[ארגוני סביבה בישראל|ארגוני סביבה]] ו[[שמירת טבע]] להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת, כמו כלים חד פעמים או [[שקיות חד פעמיות]] ו[[בקבוקים]]. היבטים נוספים שפוגעים בחופים הם [[זיהום מים בישראל]] ובמיוחד [[זיהום נחלים בישראל]], תהליך שבשנים האחרונות דווקא נמצא במגמת שיפור. היבט נוסף הוא זיהום החופים עקב [[זיהום פלסטיק]] וזיהום [[מיקרו פלסטיק]], היבט נוסף הוא [[אירוע ההכחדה בהולוקן|ההכחדה ההמונית בימינו]] שגורמת לפגיעה בבעלי חיים ויצורים חיים אחרים לאורך החופים. תהליך נוסף הוא * [[עליית מפלס פני הים|עליית מפלס פני הים בישראל]] שגורם לצמצום החופים.  

נוכח איומים אלה קמו ארגונים ופעילים שונים במסגרת [[המאבק על החופים בישראל]] כדי להשיג מטרות חברתיות וסביבתיות שונות - לאפשר גישה לכלל הציבור לחופי הים, להגן על הים מפני זיהום, למנוע השלכת אשפה, להגן על בעלי החיים והצמחים לאורך הים ועוד. עם הזמן גם התפתחה חקיקה ו[[רגולציה]] בניסיון למנוע בניה על חופי הים ולמנוע מפגעים אחרים.  

נוכח איומים אלה קמו ארגונים ופעילים שונים במסגרת [[המאבק על החופים בישראל]] כדי להשיג מטרות חברתיות וסביבתיות שונות - לאפשר גישה לכלל הציבור לחופי הים, להגן על הים מפני זיהום, למנוע השלכת אשפה, להגן על בעלי החיים והצמחים לאורך הים ועוד. עם הזמן גם התפתחה חקיקה ו[[רגולציה]] בניסיון למנוע בניה על חופי הים ולמנוע מפגעים אחרים.