שינויים

כלל '''החופים בישראל''' (בים התיכון, בכנרת בים המלח ובים סוף) משתרעים על פני 306 ק"מ.  

כלל '''החופים בישראל''' (בים התיכון, בכנרת בים המלח ובים סוף) משתרעים על פני 306 ק"מ.  

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

נכון לשנת 2013, כ-19 ק"מ מכלל החופים הינם מקומות רחצה מוכרזים, 163 ק"מ שטחי חוף אסורים לרחצה, וכ-124 ק"מ שטחי חוף בלתי מסווגים, אך פתוחים ברובם לציבור הרחב. חוף טבעי ובלתי מופר נשאר לאורך של כ-53 ק"מ מתוכם 18.3 ק"מ מוגנים בשמורות טבע מוכרזות.  

נכון לשנת 2013, כ-19 ק"מ מכלל החופים הינם מקומות רחצה מוכרזים, 163 ק"מ שטחי חוף אסורים לרחצה, וכ-124 ק"מ שטחי חוף בלתי מסווגים, אך פתוחים ברובם לציבור הרחב. חוף טבעי ובלתי מופר נשאר לאורך של כ-53 ק"מ מתוכם 18.3 ק"מ מוגנים בשמורות טבע מוכרזות.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ לגישה לחופי הים ו[[השפעה סביבתית|לפגיעות שונות בחופים]] וב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] שבהם.  תהליך מרכזי וחשוב הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסיה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסיה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל [[ארגוני סביבה בישראל|ארגוני סביבה]] ו[[שמירת טבע]] להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת, כמו כלים חד פעמים או [[שקיות חד פעמיות]] ו[[בקבוקים]]. היבטים נוספים שפוגעים בחופים הם [[זיהום מים בישראל]] ובמיוחד [[זיהום נחלים בישראל]], תהליך שבשנים האחרונות דווקא נמצא במגמת שיפור. היבט נוסף הוא זיהום החופים עקב [[זיהום פלסטיק]] וזיהום [[מיקרו פלסטיק]], היבט נוסף הוא [[אירוע ההכחדה בהולוקן|ההכחדה ההמונית בימנו]] שגורמת לפגיעה בבעלי חיים ויצורים חיים אחרים לאורך החופים. תהליך נוסף הוא * [[עליית מפלס פני הים|עליית מפלס פני הים בישראל]] שגורם לצמצום החופים.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ לגישה לחופי הים ו[[השפעה סביבתית|לפגיעות שונות בחופים]] וב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] שבהם.  תהליך מרכזי וחשוב הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל [[ארגוני סביבה בישראל|ארגוני סביבה]] ו[[שמירת טבע]] להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת, כמו כלים חד פעמים או [[שקיות חד פעמיות]] ו[[בקבוקים]]. היבטים נוספים שפוגעים בחופים הם [[זיהום מים בישראל]] ובמיוחד [[זיהום נחלים בישראל]], תהליך שבשנים האחרונות דווקא נמצא במגמת שיפור. היבט נוסף הוא זיהום החופים עקב [[זיהום פלסטיק]] וזיהום [[מיקרו פלסטיק]], היבט נוסף הוא [[אירוע ההכחדה בהולוקן|ההכחדה ההמונית בימנו]] שגורמת לפגיעה בבעלי חיים ויצורים חיים אחרים לאורך החופים. תהליך נוסף הוא * [[עליית מפלס פני הים|עליית מפלס פני הים בישראל]] שגורם לצמצום החופים.  

נוכח איומים אלה קמו ארגונים ופעילים שונים במסגרת [[המאבק על החופים בישראל]] כדי להשיג מטרות חברתיות וסביבתיות שונות - לאפשר גישה לכלל הציבור לחופי הים, להגן על הים מפני זיהום, למנוע השלכת אשפה, להגן על בעלי החיים והצמחים לאורך הים ועוד. עם הזמן גם התפתחה חקיקה ו[[רגולציה]] בנסיון למנוע בניה על חופי הים ולמנוע מפגעים אחרים.  

נוכח איומים אלה קמו ארגונים ופעילים שונים במסגרת [[המאבק על החופים בישראל]] כדי להשיג מטרות חברתיות וסביבתיות שונות - לאפשר גישה לכלל הציבור לחופי הים, להגן על הים מפני זיהום, למנוע השלכת אשפה, להגן על בעלי החיים והצמחים לאורך הים ועוד. עם הזמן גם התפתחה חקיקה ו[[רגולציה]] בניסיון למנוע בניה על חופי הים ולמנוע מפגעים אחרים.  

==ראו גם==

==ראו גם==