שינויים

==עיר ידידותית לילדים==

==עיר ידידותית לילדים==

[[קובץ:Fountain Fun.jpg|ממוזער|ילדים משחקים במזרקה בעיר. מתחמי משחק לילדים הופכים להיות דבר פופלארי בערים רבות, עיר ידידותית לילדים דואגת גם לכך שילדים יוכלו להגיע למגוון גדול של מקומות עניין כמו בתי ספר, פארקים, חברים ועוד - כלומר דאגה ל[[תחבורה רכה]] בדגש על [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] ]]

[[קובץ:Fountain Fun.jpg|ממוזער|ילדים משחקים במזרקה בעיר. מתחמי משחק לילדים הופכים להיות דבר פופולרי בערים רבות, עיר ידידותית לילדים דואגת גם לכך שילדים יוכלו להגיע למגוון גדול של מקומות עניין כמו בתי ספר, פארקים, חברים ועוד - כלומר דאגה ל[[תחבורה רכה]] בדגש על [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]].]]

באופן כללי, ישוב ידידותי לילדים היא מקום ישוב שבו ילדים:{{הערה|שם=UNICEF1}}{{הערה|שם=knesset}}

באופן כללי, ישוב ידידותי לילדים היא מקום ישוב שבו ילדים:{{הערה|שם=UNICEF1}}{{הערה|שם=knesset}}

* מוגנים מפני ניצול, אלימות והתעללות.

* מוגנים מפני ניצול, אלימות והתעללות.

* גדלים בצורה בריאה ודואגים להם.

* גדלים בצורה בריאה ודואגים להם.

* יכולים ללכת לבד בבטחה ברחובות העיר.  

* יכולים ללכת לבד בבטחה ברחובות העיר.

* בעלי גישה לשירותים חברתיים איכותיים, בהם שירותי בריאות, רווחה ומחסה.

* בעלי גישה לשירותים חברתיים איכותיים, בהם שירותי בריאות, רווחה ומחסה.

* מקבלים שירותי תברואה הולמים ומי שתייה נקיים וזורמים.

* מקבלים שירותי תברואה הולמים ומי שתייה נקיים וזורמים.

* חווים חינוך איכותי, מכליל ומשתף ופיתוח מיומנויות.  

* חווים חינוך איכותי, מכליל ומשתף ופיתוח מיומנויות.

* יכולים להביע את דעותיהם ולהשפיע על החלטות המשפיעות עליהם.

* יכולים להביע את דעותיהם ולהשפיע על החלטות המשפיעות עליהם.

* משתתפים בחיי המשפחה, התרבות, העיר / הקהילה והחיים החברתיים.

* משתתפים בחיי המשפחה, התרבות, העיר/הקהילה והחיים החברתיים.

* חיים ב[[הגנת הסביבה|סביבה בטוחה ונקייה]] עם גישה ל[[טבע עירוני|מרחבים ירוקים]].

* חיים ב[[הגנת הסביבה|סביבה בטוחה ונקייה]] עם גישה ל[[טבע עירוני|מרחבים ירוקים]].

* פוגשים חברים ויש להם מקומות בהם הם יכולים לשחק וליהנות.

* פוגשים חברים ויש להם מקומות בהם הם יכולים לשחק וליהנות.

הפחתת ההליכה והרכיבה לבית הספר היא תסמין אחד ל[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שמתרחשים. דוגמה אחרת היא שהילדים גם משחקים פחות בחוץ. הערים משתנות בצורה ניכרת מאז שההורים של היום היו ילדים. יש יותר מכוניות, [[טבע עירוני|השטחים הפתוחים]] הצטמצמו ו[[מגדל מגורים|הבניינים גבהו]], אי אפשר כבר להשגיח ממרפסת הבית על ילדים המשחקים בחצר למטה. {{הערה|שם=globs2015}}

הפחתת ההליכה והרכיבה לבית הספר היא תסמין אחד ל[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שמתרחשים. דוגמה אחרת היא שהילדים גם משחקים פחות בחוץ. הערים משתנות בצורה ניכרת מאז שההורים של היום היו ילדים. יש יותר מכוניות, [[טבע עירוני|השטחים הפתוחים]] הצטמצמו ו[[מגדל מגורים|הבניינים גבהו]], אי אפשר כבר להשגיח ממרפסת הבית על ילדים המשחקים בחצר למטה. {{הערה|שם=globs2015}}

[[קובץ:Children playing in street, New York.jpg|ממוזער|ילדים משחקים ברחובות העיר ניו יורק בשנת 1909. באותם שנים הרחוב לא היה מיועד רק למכוניות אלא גם לילדים]]

[[קובץ:Children playing in street, New York.jpg|ממוזער|ילדים משחקים ברחובות העיר ניו יורק בשנת 1909. באותם שנים הרחוב לא היה מיועד רק למכוניות אלא גם לילדים.]]

בספר [[Fighting Traffic]] ההיסטוריון פרופ' פטר די נורטון (Peter D. Norton) מדגים שדברים אלה לא נוצר מעצמם, אלא בעקבות שינויים שהתחוללו בשליש הראשון של המאה ה-20 בעקבות מדיניות ותרבות שקידמו [[חברות המכוניות]] בארצות הברית. בשנת 1917 ניתן לראות הולכי רגל הלכו על הכביש עצמו. תמונות מתארות מבוגרים וילדים חוצים את הכביש בלי להביט לצדדים, באותה תקופה מצופה שהנהגים יתחשבו בשאר משתמשי הדרך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=883] הרחוב נתפס אז כמקום לילדים. הדבר הטבעי והנורמלי בתקופה זו הוא שהם ישחקו ברחוב. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=990] בשנות ה-20 התרבו מאד מקרי הפגיעה בהולכי רגל בעיר מצד מכוניות ובעיקר בילדים קטנים. באותה תקופה החלו הצעות כמו הקמת גני משחק יעודיים לילדים וכן המלצות כיצד לחנך את הילדים להתנייד בעיר בזהירות. למרות זאת מספר הילדים שנפגעו המשיך להיות גבוה. כתוצאה מכך היה גל של מחאה נגד נהגים ומכוניות והוצא להפחית את מהירות הנסיעה בעיר. [[חברות המכוניות]] נבהלו והצליחו להטיל את האשמה בתאונות בהולכי הרגל ולשנות את התרבות ואת החקיקה כך שהולך רגל שלא חוצה את הכביש במעבר חצייה הוא האשם בתאונה ולא הנהג. עם הזמן קודמו בארצות הברית מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] כך שכיום [[פיצול נסיעות]] בערים בארצות הברית מראה על כמות נמוכה של 4-1% הולכי רגל ברוב הערים הגדולות (למעט סן פרנסיסקו וניו יורק סיטי).  

בספר [[Fighting Traffic]] ההיסטוריון פרופ' פטר די נורטון (Peter D. Norton) מדגים שדברים אלה לא נוצר מעצמם, אלא בעקבות שינויים שהתחוללו בשליש הראשון של המאה ה-20 בעקבות מדיניות ותרבות שקידמו [[חברות המכוניות]] בארצות הברית. בשנת 1917 ניתן לראות הולכי רגל הלכו על הכביש עצמו. תמונות מתארות מבוגרים וילדים חוצים את הכביש בלי להביט לצדדים, באותה תקופה מצופה שהנהגים יתחשבו בשאר משתמשי הדרך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=883] הרחוב נתפס אז כמקום לילדים. הדבר הטבעי והנורמלי בתקופה זו הוא שהם ישחקו ברחוב. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=990] בשנות ה-20 התרבו מאד מקרי הפגיעה בהולכי רגל בעיר מצד מכוניות ובעיקר בילדים קטנים. באותה תקופה החלו הצעות כמו הקמת גני משחק יעודיים לילדים וכן המלצות כיצד לחנך את הילדים להתנייד בעיר בזהירות. למרות זאת מספר הילדים שנפגעו המשיך להיות גבוה. כתוצאה מכך היה גל של מחאה נגד נהגים ומכוניות והוצא להפחית את מהירות הנסיעה בעיר. [[חברות המכוניות]] נבהלו והצליחו להטיל את האשמה בתאונות בהולכי הרגל ולשנות את התרבות ואת החקיקה כך שהולך רגל שלא חוצה את הכביש במעבר חצייה הוא האשם בתאונה ולא הנהג. עם הזמן קודמו בארצות הברית מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] כך שכיום [[פיצול נסיעות]] בערים בארצות הברית מראה על כמות נמוכה של 4%-1% הולכי רגל ברוב הערים הגדולות (למעט סן פרנסיסקו וניו יורק סיטי).

במדינות אחרות כמו הולנד ובריטניה לדוגמה השינויים האלה התרחשו במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבהן עלתה כמות המכוניות בעיר. בהולנד של שנות ה-70 החלו מאבקים ציבוריים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] ו[[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] כדי לשנות את המגמות האלה. כתוצאה מכך החלו לקדם בהולנד מכך שינויים שונים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[הליכתיות|תכנון מוטה הולכי רגל]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], [[תחבורה פעילה]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. שינויים אלה מתפשטים למדינות אחרות בעולם, במיוחד מאז תחילת המאה ה-21.

במדינות אחרות כמו הולנד ובריטניה לדוגמה השינויים האלה התרחשו במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבהן עלתה כמות המכוניות בעיר. בהולנד של שנות ה-70 החלו מאבקים ציבוריים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] ו[[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] כדי לשנות את המגמות האלה. כתוצאה מכך החלו לקדם בהולנד מכך שינויים שונים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[הליכתיות|תכנון מוטה הולכי רגל]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], [[תחבורה פעילה]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. שינויים אלה מתפשטים למדינות אחרות בעולם, במיוחד מאז תחילת המאה ה-21.

==תכנון עבור ילדים מול שיתוף ילדים בתכנון ==

==תכנון עבור ילדים מול שיתוף ילדים בתכנון ==

ברוב המקרים עיר ידידותית לילדים פרושה שמתכננים עירוניים ומקבלי החלטות אחרים מתכננים מרחבים ומסודות מתחשבים יותר בילדים. גישה שונה במקצת טוענת שתכנון כזה הוא בעייתי וכי יש לשלב את הילדים עצמם בתכנון של מרחיבים שמתאימים להם.  

ברוב המקרים עיר ידידותית לילדים פרושה שמתכננים עירוניים ומקבלי החלטות אחרים מתכננים מרחבים ומסודות מתחשבים יותר בילדים. גישה שונה במקצת טוענת שתכנון כזה הוא בעייתי וכי יש לשלב את הילדים עצמם בתכנון של מרחיבים שמתאימים להם.

המתכנת העירונית mara mintzer מציינת כי בחברה שלנו אנחנו מקבלים החלטות בלי להתייעץ עם רבע מהאוכלוסיה. החלטות על [[שימושי קרקע]] על [[משאבי טבע]], ו[[הפקת אנרגיה]] מתקבלות ללא שיתוף של ילדים. מי שמבצע תכנון עירוני הם בדרך כלל אנשים מבוגרים כמו מתכנני ערים, אריכטקטים, מהנדסים, ראשי ערים. לא כוללים בתחום את הילדים. השאלה היא מה יקרא אם ניתן לילדים להשתתף בתכנון. כמתכננת עירונית היא נתקלה בנושא בשנת 2009 ב[[בולדר קולרדו]], היא עבדה כבר עם משפחות עניות עם ילדים, בתחילה היא חשבה שהדבר נועד למזער תסכולים של הורים לילדים קטנים. [https://www.ted.com/talks/mara_mintzer_how_kids_can_help_design_cities]

המתכנת העירונית Mara Mintzer מציינת כי בחברה שלנו אנחנו מקבלים החלטות בלי להתייעץ עם רבע מהאוכלוסייה. החלטות על [[שימושי קרקע]] על [[משאבי טבע]], ו[[הפקת אנרגיה]] מתקבלות ללא שיתוף של ילדים. מי שמבצע תכנון עירוני הם בדרך כלל אנשים מבוגרים כמו מתכנני ערים, ארכיטקטים, מהנדסים, ראשי ערים. לא כוללים בתחום את הילדים. השאלה היא מה יקרא אם ניתן לילדים להשתתף בתכנון. כמתכננת עירונית היא נתקלה בנושא בשנת 2009 ב[[בולדר קולרדו]], היא עבדה כבר עם משפחות עניות עם ילדים, בתחילה היא חשבה שהדבר נועד למזער תסכולים של הורים לילדים קטנים. [https://www.ted.com/talks/mara_mintzer_how_kids_can_help_design_cities]

היא מציינת כי המטרה היא לא שאנחנו נתכנן ערים טובות יותר עבור ילדים, אלא שהילדים יתככנו ערים טובות יותר לעצמם ולאחרים. לכאורה, הדרה של ילדים מתהליכי תכנון נראה הגיוני, שכן לילדים אין את היכולת לתפוס מושגים מורכבים כמו בעיות תחבורה, או בעיות דיור, ואפילו אם יהיו להם רעיונות הם יכולים להיות ילדותיים כמו גן מסוכריות או תותח מים שיורה על מי שעובר מתחת לגשר. ומצד שני אם אנחנו מייצרים מוצר אנחנו בדרך כלל רוצים שהמשתמשי הקצה יוכלו להביע את דעתם עליו. אם אנחנו מתכננים גן ציבורי שמיועד לילדים נרצה שתהיה להם יכולת להביע את דעתם בנושא. גם אצל מבוגרים מתכננים לא מאפשרים כל מה שאנשים רוצים, אבל כמו אצל מבוגרים יש צורך לשלב את מי שמשתמש במרחב הציבורי בתכנון בהתאם ליכולות שלו לתרום. היא מביאה דוגמאות לשילוב ילדים בתכנון מרחבים ציבוריים ואיך הרצונות של הילדים , מגילאים שונים באים לידי ביטוי בתכנון.[https://www.ted.com/talks/mara_mintzer_how_kids_can_help_design_cities]

היא מציינת כי המטרה היא לא שאנחנו נתכנן ערים טובות יותר עבור ילדים, אלא שהילדים יתכננו ערים טובות יותר לעצמם ולאחרים. לכאורה, הדרה של ילדים מתהליכי תכנון נראה הגיוני, שכן לילדים אין את היכולת לתפוס מושגים מורכבים כמו בעיות תחבורה, או בעיות דיור, ואפילו אם יהיו להם רעיונות הם יכולים להיות ילדותיים כמו גן מסוכריות או תותח מים שיורה על מי שעובר מתחת לגשר. ומצד שני אם אנחנו מייצרים מוצר אנחנו בדרך כלל רוצים שמשתמשי הקצה יוכלו להביע את דעתם עליו. אם אנחנו מתכננים גן ציבורי שמיועד לילדים נרצה שתהיה להם יכולת להביע את דעתם בנושא. גם אצל מבוגרים מתכננים לא מאפשרים כל מה שאנשים רוצים, אבל כמו אצל מבוגרים יש צורך לשלב את מי שמשתמש במרחב הציבורי בתכנון בהתאם ליכולות שלו לתרום. היא מביאה דוגמאות לשילוב ילדים בתכנון מרחבים ציבוריים ואיך הרצונות של הילדים, מגילאים שונים באים לידי ביטוי בתכנון.[https://www.ted.com/talks/mara_mintzer_how_kids_can_help_design_cities]

==אג'נדה 2030 ויוזמות דומות==

==אג'נדה 2030 ויוזמות דומות==

;אג'נדה 2030:

;אג'נדה 2030:

{{הפניה לערך מורחב|יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות}}

{{הפניה לערך מורחב|יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות}}

בספטמבר 2015 אימצו מנהיגי העולם את [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא]]. האג'נדה היא תוכנית פעולה, הכוללת 17 יעדי [[כלכלה בת קיימא|פיתוח בר-קיימא]] ו- 169 מטרות, המרכזת את המאמצים הכלל-עולמיים סביב [[מיגור העוני על כל צורותיו|צמצום העוני]] ו[[אתגר אפס הרעב|הרעב]], המאבק באי-השוויון ו[[הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכל האנשים בכל הגילים|במחלות]], ובניית עולם צודק ו[[קיימות|בר-קיימא]] עד שנת 2030.[https://childfriendlycities.org/2030-agenda/]

בספטמבר 2015 אימצו מנהיגי העולם את [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא]]. האג'נדה היא תוכנית פעולה, הכוללת 17 יעדי [[כלכלה בת קיימא|פיתוח בר-קיימא]] ו-169 מטרות, המרכזת את המאמצים הכלל-עולמיים סביב [[מיגור העוני על כל צורותיו|צמצום העוני]] ו[[אתגר אפס הרעב|הרעב]], המאבק באי-השוויון ו[[הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכל האנשים בכל הגילים|במחלות]], ובניית עולם צודק ו[[קיימות|בר-קיימא]] עד שנת 2030.[https://childfriendlycities.org/2030-agenda/]

האג'נדה מתחייבת "לא להשאיר אף אחד מאחור" וגם לספק לילדים ולנוער סביבה מטפחת למימוש מלא של זכויותיהם ויכולותיהם. מטרתו של סעיף 11 לאג'נדה היא [[הפיכת הערים והתיישבויות האנושיות למכלילות, בטוחות, גמישות ובנות קיימא|להפוך את הערים ואת היישובים האנושיים לבטוחים, גמישים ובר קיימא]]. עד כה זהו הביטוי החזק ביותר של הקהילה הבינלאומית לתפקיד הקריטי של ערים בעתיד של [[האנושות]].[https://childfriendlycities.org/2030-agenda/]

האג'נדה מתחייבת "לא להשאיר אף אחד מאחור" וגם לספק לילדים ולנוער סביבה מטפחת למימוש מלא של זכויותיהם ויכולותיהם. מטרתו של סעיף 11 לאג'נדה היא [[הפיכת הערים והתיישבויות האנושיות למכלילות, בטוחות, גמישות ובנות קיימא|להפוך את הערים ואת היישובים האנושיים לבטוחים, גמישים ובר קיימא]]. עד כה זהו הביטוי החזק ביותר של הקהילה הבינלאומית לתפקיד הקריטי של ערים בעתיד של [[האנושות]].[https://childfriendlycities.org/2030-agenda/]

;יוזמות דומות:

;יוזמות דומות:

קיימות יוזמות דומות בעלות שמות שונים:

קיימות יוזמות דומות בעלות שמות שונים:

* '''Urban95''' - תכנון עירוני שמתחשב בילדים , השם נובע מלנסות לדמיין את העיר מגובה של 95 סנימטרים .[https://bernardvanleer.org/ecm-article/2018/urban95-creating-cities-for-the-youngest-people/]

* '''Urban95''' - תכנון עירוני שמתחשב בילדים, השם נובע מלנסות לדמיין את העיר מגובה של 95 סנטימטרים. [https://bernardvanleer.org/ecm-article/2018/urban95-creating-cities-for-the-youngest-people/]

* '''[[עיר 8 80]]''' - עיר שמתאימה לאנשים בכל הגילאים - כולל ילדים וקשישים שהן שתי האוכלוסיות הפגיעות ביותר.

* '''[[עיר 8 80]]''' - עיר שמתאימה לאנשים בכל הגילאים - כולל ילדים וקשישים שהן שתי האוכלוסיות הפגיעות ביותר.

* '''[[עיר ידידותית גיל]]''' - עיר שמתאימה גם לאוכלוסיה זקנה. [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf]

* '''[[עיר ידידותית גיל]]''' - עיר שמתאימה גם לאוכלוסיה זקנה. [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf]

לפי פקודת העיריות, מאז שנת 2000, אמורות להיות בערי ישראל "וועדה לקידום מעמד הילד" שהיא וועד חובה בערים. במועצות מקומיות ואזוריות אלו וועדות רשות. הוועדה לקידום מעמד הילד היא אמצעי למימוש עקרונות אמנת האו"ם לזכויות הילד ברשות המקומית, ותפקידה לקדם את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים ברשות בעניינים הנוגעים לילדים ולאפשר לילדים ולבני- נוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ברשות. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2009, ב-54 מתוך 75 עיריות הייתה ועדה לקידום מעמד הילד. אולם בחלק גדול מן הערים שבהן היא התקיימה, היא איננה ועדה פעילה. {{הערה|שם=knesset}}

לפי פקודת העיריות, מאז שנת 2000, אמורות להיות בערי ישראל "וועדה לקידום מעמד הילד" שהיא וועד חובה בערים. במועצות מקומיות ואזוריות אלו וועדות רשות. הוועדה לקידום מעמד הילד היא אמצעי למימוש עקרונות אמנת האו"ם לזכויות הילד ברשות המקומית, ותפקידה לקדם את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים ברשות בעניינים הנוגעים לילדים ולאפשר לילדים ולבני- נוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ברשות. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2009, ב-54 מתוך 75 עיריות הייתה ועדה לקידום מעמד הילד. אולם בחלק גדול מן הערים שבהן היא התקיימה, היא איננה ועדה פעילה. {{הערה|שם=knesset}}

המועצה הלאומית לשלום הילד רצתה בשנת 2010 לקדם יוזמה ליישום רעיון עיר ידידותית לילדים בישראל, בחסות הוועדה לזכויות הילד של הכנסת ובשיתוף המרכז לשלטון מקומי. במסגרת היוזמה היתה מתוכננת תחרות בין הערים על התואר העיר הידידותית לילדים בישראל. {{הערה|שם=knesset}} ככל הנראה יוזמה זו לא יצאה לפועל.  

המועצה הלאומית לשלום הילד רצתה בשנת 2010 לקדם יוזמה ליישום רעיון עיר ידידותית לילדים בישראל, בחסות הוועדה לזכויות הילד של הכנסת ובשיתוף המרכז לשלטון מקומי. במסגרת היוזמה הייתה מתוכננת תחרות בין הערים על התואר העיר הידידותית לילדים בישראל. {{הערה|שם=knesset}} ככל הנראה יוזמה זו לא יצאה לפועל.

חולון משווקת את עצמה כעיר ידידותית לילדים. היא מציעה הרבה מבחינה תרבותית אבל השטחים הציבוריים בה אינם מקלים על ילדים להיות עצמאיים. עד 2015 רק עיר אחת הצטרפה ליוזמת האו"ם - ראשון לציון (לאחר שנעשה ניסיון ליישום חלקי גם באשדוד). יוניסף העבירה מאות שאלונים ברחבי ראשון לציון, והיה תהליך שיתוף ציבור שהונחה על ידי נוער. התשובות הפתיעו את המבוגרים. {{הערה|שם=globs2015}}

חולון משווקת את עצמה כעיר ידידותית לילדים. היא מציעה הרבה מבחינה תרבותית אבל השטחים הציבוריים בה אינם מקלים על ילדים להיות עצמאיים. עד 2015 רק עיר אחת הצטרפה ליוזמת האו"ם - ראשון לציון (לאחר שנעשה ניסיון ליישום חלקי גם באשדוד). יוניסף העבירה מאות שאלונים ברחבי ראשון לציון, והיה תהליך שיתוף ציבור שהונחה על ידי נוער. התשובות הפתיעו את המבוגרים. {{הערה|שם=globs2015}}

הילדים ביקשו מרחב בריאותי בבתי הספר, וכן אוכל יותר בריא, מתקני כושר. הילדים גם התלוננו שחסר להם מקום לגלגיליות וסקייטבורדים, שלא יגרשו אותם ממנו כל הזמן כי זה מרעיש. הפתרון בראשון לציון היה הקמת מרחב סקייט פארק עירוני. הילדים ביקשו גם הגעה בטוחה לבתי הספר, ועל ביטחון במרחב הווירטואלי, ציינו שיש הרבה פגיעות ברשתות חברתיות, והם היו רוצים מוקד תלונות, גורם מבוגר שיעזור להם. כאשר ילדים מתקשרים למוקד העירוני 106 לא מתייחסים אליהם ברצינות אבל ילדים מאתרים מפגעים והם רוצים להיות מעורבים בתכנון העירוני.  

הילדים ביקשו מרחב בריאותי בבתי הספר, וכן אוכל יותר בריא, מתקני כושר. הילדים גם התלוננו שחסר להם מקום לגלגיליות וסקייטבורדים, שלא יגרשו אותם ממנו כל הזמן כי זה מרעיש. הפתרון בראשון לציון היה הקמת מרחב סקייט פארק עירוני. הילדים ביקשו גם הגעה בטוחה לבתי הספר, ועל ביטחון במרחב הווירטואלי, ציינו שיש הרבה פגיעות ברשתות חברתיות, והם היו רוצים מוקד תלונות, גורם מבוגר שיעזור להם. כאשר ילדים מתקשרים למוקד העירוני 106 לא מתייחסים אליהם ברצינות אבל ילדים מאתרים מפגעים והם רוצים להיות מעורבים בתכנון העירוני.

ילדים גם ביקשו שבתחום של [[אופניים חשמליים]] יהיה טסט לאופניים. אחת התלונות העיקריות היא של בני נוער בקיץ היא שאין להם איפה לשבת. התושבים המבוגרים, מצידם מתלוננים על רעש ולכלוך מצד הנערים. העיירה רוצה לקדם ישיבה של הנערים בגנים היקפיים.{{הערה|שם=globs2015}}

ילדים גם ביקשו שבתחום של [[אופניים חשמליים]] יהיה טסט לאופניים. אחת התלונות העיקריות היא של בני נוער בקיץ היא שאין להם איפה לשבת. התושבים המבוגרים, מצידם מתלוננים על רעש ולכלוך מצד הנערים. העיירה רוצה לקדם ישיבה של הנערים בגנים היקפיים.{{הערה|שם=globs2015}}

* אתי וייסבלאי, [http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf עיר ידידותי לילדים], מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל, 22 בפברואר 2010

* אתי וייסבלאי, [http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf עיר ידידותי לילדים], מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל, 22 בפברואר 2010

* [https://www.haaretz.co.il/family/citylab/BLOG-1.7068137 סיפורה של עיר שלמה, שהחליטה להשתנות למען הילדים], סיפורה של העיר [[צמצום שימוש במכוניות בפונטוודרה ספרד|פונטוודרה]] בספרד, קרן ברנרד ון ליר, הארץ, 31.03.2019

* [https://www.haaretz.co.il/family/citylab/BLOG-1.7068137 סיפורה של עיר שלמה, שהחליטה להשתנות למען הילדים], סיפורה של העיר [[צמצום שימוש במכוניות בפונטוודרה ספרד|פונטוודרה]] בספרד, קרן ברנרד ון ליר, הארץ, 31.03.2019

* mara mintzer [https://www.ted.com/talks/mara_mintzer_how_kids_can_help_design_cities/transcript how kids can help design cities], TED  

* mara mintzer [https://www.ted.com/talks/mara_mintzer_how_kids_can_help_design_cities/transcript how kids can help design cities], TED

* פיטר גרי, [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/ תנו לילדים לשחק], אלכסון, 2013, המאמר המקורי נקרא The play deficit, מאת Peter Gray [https://aeon.co/essays/children-today-are-suffering-a-severe-deficit-of-play]

* פיטר גרי, [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/ תנו לילדים לשחק], אלכסון, 2013, המאמר המקורי נקרא The play deficit, מאת Peter Gray [https://aeon.co/essays/children-today-are-suffering-a-severe-deficit-of-play]

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Children%27s_street_culture תרבות הרחוב של ילדים], ויקיפדיה באנגלית.

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Children%27s_street_culture תרבות הרחוב של ילדים], ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Children%27s_geographies גאוגרפיית ילדים] - תחום המחקר של מקומות ומרחבים שבהם ילדים חיים, ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Children%27s_geographies גאוגרפיית ילדים] - תחום המחקר של מקומות ומרחבים שבהם ילדים חיים, ויקיפדיה באנגלית