47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
הקונספט של "נימבי" מתאים גם לאנשים שמטיפים למדיניות מסויימות (לדוגמה העלאת מיסים, פיטוורים, קיצוצים בתקציב, שימור אנרגיה, הגירה וכו') אבל מתנגדים ליישם אותה באופן שישנה את חייהם או ידרוש מהם הקרבה כלשהי.
הקונספט של "נימבי" מתאים גם לאנשים שמטיפים למדיניות מסויימות (לדוגמה העלאת מיסים, פיטוורים, קיצוצים בתקציב, שימור אנרגיה, הגירה וכו') אבל מתנגדים ליישם אותה באופן שישנה את חייהם או ידרוש מהם הקרבה כלשהי.
== אפליה על פי סטטוס חברתי וכלכלי==
לפי תאוריות חברתיות חדשות, מיקום אתרי NIMBY מנציח מצב של שכונות, ערים ואף מדינות. לפי מבחן זה, מחולקים מבני הציבור ותשתיות לכאלו שמטרידים (NIMBY) ולכאלו שמעלים את ערך השכונה (non-NIMBY). בכלכלה הדבר מובע ברעיון של [[השפעות חיצוניות]] חיוביות - לדוגמה פארק או [[טבע עירוני]] לעומת גורמים ל[[עלויות חיצוניות]] לדוגמה [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]]. זה חלק ממנגנון של [[אי שוויון פוליטי]].
יש דוגמאות שונות לכך שתושבים עשירים הצליחו לבצע ביטול תשתיות NIMBY , העברה שלהם למקום אחר או מתן מענה אחר:
* מאבק משנות ה-1980 של תושבי רמת אביב ג' למנוע בניית בית קברות גדול מצפון לשכונה.
* שיקוע של כביש 2 (כביש מהיר) ליד מחלף כפר שמריהו בעקבות מאבק תושבים כדי למנוע [[זיהום רעש]].
* במקרה מ-2019, בו תושבים בזכרון יעקב ישלמו לחברה פרטית 500 אלף שקל בתמורה לכך שלא תפעיל מוסד שיקומי לנפגעי [[התמכרות|התמכרויות]]. {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6979908|כותרת=תושבים בזכרון יעקב ישלמו לחברה פרטית כדי שלא תפתח מוסד שיקומי במושבה|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-03-02}}}}
נימבי יכול להתרחש גם בין מדינות. הדבר הידוע ביותר בהקשר זה הוא העברת מפעלים מזהמים למדינות עניות, כך ניתן להגיד שהזיהום "נעלם" חלק מ[[הכחשת זיהום]] - הוא גורם לבעיות אצל אנשים עניים ולא במדינות העשירות. בנוסף הדבר תומך לכאורה ב[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] - כביכול מדינות עשירות יותר מצליחות להפחית את הזיהום, ולכן הדבר גם מסייע ל[[רעיון הקידמה]]. תופעה דומה היא העברה של מיזמי [[כרייה]]. העברת מפעלים ומכרות לא מתרחשת רק בגלל שיקולי נימבי אלא גם בגלל שיקולים אחרים כמו שכר נמוך יותר של פועלים במדינות עניות, מיסים נמוכים יותר, פחות [[רגולציה]] ועוד. העברת מכרות מתרחשת לפעמים על רקע [[שיא תפוקה]] שכן קודם כרו את המחצבים והדלק המחצבי במדינות עשירות וכאשר מאגרים אלה דולדו עברו למדינות עניות יותר.
==NIMBY בישראל==
במחקר שפירסמו בני פירסט ומישל פורטמן (אקולוגיה וסביבה, יוני 2018) נאמר ש"בעשור האחרון הופכת תופעת הנִמְבִּ"י ("נגד מיקום בחצרי" – NIMBY: Not In My Back Yard) לשכיחה מאוד בישראל. כמו במדינות מתפתחות אחרות, אחת מהתופעות הנלוות לתהליכי הפיתוח המואץ היא מספרם העולה של תושבים המתנגדים לתוכניות בנייה בסמיכות למקום מגוריהם. הניגוד הפנימי בין הרצון לשמור על רמת חיים גבוהה ועל איכות סביבה נאותה, ובין הצורך בהקמת תשתיות חיוניות שיאפשרו את אותה רמת חיים גבוהה, הוא אחד המאפיינים העומדים בבסיס תופעת הנִמְבִּ"י"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=766|כותרת=אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה|אתר=magazine.isees.org.il|תאריך_וידוא=2019-03-04}}}}.
במקרים רבים נטען על ידי חברות תשתיות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15084010.t09|סוג=בג"ץ|עותר=עיריית בני ברק|משיב=שר האוצר|ניתן ב=3 בנובמבר 2016}}}} וועדות תכנון ובנייה בדיונים בבתי המשפט בכלל וב[[בית המשפט העליון]] בפרט שהטענות נגדן הן מסוג NIMBY, ובמקרים לא מעטים השופטים תומכים באמירה זאת בפסק דינם. בין השאר נאמר כך על ידי השופטת [[דפנה ברק ארז]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14077370.m16|סוג=בג"ץ|עותר=עיריית יקנעם|משיב=המועצה הארצית לתכנון ולבניה|ניתן ב=22 בדצמבר 2015}}}} והשופט רון סוקול כלפי הדרישה להרחיק את אסדת הגז מהחוף{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.davar1.co.il/144822/|כותרת=על אף המאבק המתוקשר: נדחתה עתירת 'שומרי הבית' נגד צנרת הקונדנסט|אתר=דבר ראשון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-03-04}}}}, על ידי השופט [[יצחק עמית]] כלפי שלל עתירות המבקשות לשנות את הסדרי השימוש במסלולי החיתה ב[[נמל התעופה בן גוריון]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15031390.E46|סוג=עע"מ|עותר=קיבוץ בארות יצחק|משיב=מנהל רשות התעופה האזרחית|ניתן ב=4 בפברואר 2019}}}} ועל ידי השופט [[אליקים רובינשטיין]] כלפי עתירה נגד הקמת תחנת הסגר{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15028400.t11|סוג=עע"מ|עותר=כפר דניאל - מושב שיתופי|משיב=ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז|ניתן ב=22 ביוני 2016}}}}. במקרים מעין אלו ממעטים השופטים להתערב וטוענים שהמקום לשקול היכן ימוקם המפגע הנטען הוא בועדות התכנון והבנייה ולא בבית המשפט{{הערה|ראו ציטוט: "אינני רואה טעם התערבות של בית המשפט בשיקול התכנוני ... טענת העותר ... היא ממין Not In My Back Yard (NIMBY) ודרכם של טועני טענות ממין זה שיש להם ק"נ טעמים להסביר מדוע אין להקים את המבנה המיועד אצלם אלא אצל זולתם. מקום ההכרעה בטעמים אלה הוא אצל רשויות התכנון" ב-{{פס"ד עליון|קישור=16079460.A06|סוג=עע"מ|עותר=שלומית הרץ|משיב=הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה|ניתן ב=28 בינואר 2018}}}}. השופטת [[מרים נאור]] אף נימקה הטלת [[הוצאות משפט]] על עותרים בכך שהם לא חזרו בהם מהעתירה לאחר שחששות בטיחותיות הופגו על ידי חברת התשתיות וכל שנשאר היה, לדברי השופטת: "טענת NIMBY קלאסית שאין לקבלה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14015170.c06|סוג=בג"ץ|עותר=קיבוץ רגבים|משיב=המועצה הארצית לתכנון ולבניה|ניתן ב=24 בנובמבר 2014}}}}.
במהלך שנת 2017-2018 היה ניסיון לקדם תיקון לחוק רישוי עסקים - רישוי מפעלי תשתית לאומית, על רקע מחלוקות בין [[רשויות מקומיות בישראל|רשויות מקומיות]] לבין משרדים ממשלתיים במספר סוגיות שונות. ההצעה התמקדה בהעברת סמכות רישוי העסקים מהרשות המקומית לשלטון המרכזי במקרים של תשתית לאומית או מפעלים חיוניים. ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]] אף התייחס בפומבי להצעת תיקון החוק כ'חוק נימבי'{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://infospot.co.il/n/The_Haifa_Municipality_Bypass_Law_will_enter_into_the_Budget_Arrangements_Law_2019|כותרת=חוק 'עוקף עיריית חיפה' ייכנס לחוק ההסדרים של תקציב 2019|אתר=infospot.co.il|תאריך_וידוא=2018-08-09}}}}. הצעת החוק לא עברה בסופו של דבר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://infospot.co.il/n/Will_the_vote_on_the_Nembi_law_be_postponed_to_the_Knesset_summer_session|כותרת=האם ההצבעה על חוק נימבי תדחה למושב הקיץ של הכנסת?|אתר=infospot.co.il|תאריך_וידוא=2018-08-09}}}}.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==