שינויים

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק חום - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות. ]]

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק חום - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות. ]]

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה מ[[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''אובדן קרקע פורייה'''. בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת [[מזון]] ו[[חמצן]] ופוגע גם בתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים ולפי גורמים רשמיים ב[[ארגון המזון העולמי]] עד כה אבדו כשליש מהאדמות ברחבי העולם. אם המגמות הקיימות של אובדן קרקעות ושל [[גידול אוכלוסין]] ימשכו, עד שנת 2050 כמות האדמה החקלאית יחד עם כמות האדמה הפוריה תהיה רבע ממה שהיא היתה נכון לשנת 2014. לפי הערכות המדענים מדצמבר 2014, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תגמר לחלוטין תוך 60 שנה, כלומר עד שנת 2075 {{הערה|שם=Arsenault |Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues], Scientific American, Reuters, דצמבר 2014}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}.

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''אובדן קרקע פורייה'''. קרקע פחות פוריה גוררת פגיעה ב[[פריון חקלאי]] ומכאן פגיעה ב[[חקלאות]] ודרכה איום על [[שוק המזון העולמי]] ויצירת בעיה של [[בטחון תזונתי]]. במצב קיצוני יותר הוא אובדן גמור של הקרקע - בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת [[מזון]] ו[[חמצן]] ופוגע גם בתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים ולפי גורמים רשמיים ב[[ארגון המזון העולמי]] עד כה אבדו כשליש מהאדמות הפוריות ברחבי העולם. אם המגמות הקיימות של אובדן קרקעות ושל [[גידול אוכלוסין]] ימשכו, עד שנת 2050 כמות האדמה החקלאית יחד עם כמות האדמה הפוריה תהיה רבע ממה שהיא היתה נכון לשנת 2014. לפי הערכות המדענים מדצמבר 2014, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תגמר לחלוטין תוך 60 שנה, כלומר עד שנת 2075 {{הערה|שם=Arsenault |Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues], Scientific American, Reuters, דצמבר 2014}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}.

לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לאובדן קרקעות:

לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לאובדן קרקעות: [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], [[ברוא יערות]] ו[[חקלאות תעשייתית]]. שלושת הגורמים האלה יוצרים [[תהליך|תהליכים]] קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות ([[חקלאות כרות והבער]], עוד סיבה היא [[שרפות בגלל שינויי אקלים]], מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

# [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]].

# [[ברוא יערות]].

# [[חקלאות תעשייתית]].

 

שלושת הגורמים האלה יוצרים [[תהליך|תהליכים]] קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות ([[חקלאות כרות והבער]], עוד סיבה היא [[שרפות בגלל שינויי אקלים]], מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

== סיבות לאובדן קרקעות ==

== סיבות לאובדן קרקעות ==

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}