שינויים

ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת מינים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות מינים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר מינים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.

ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת מינים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות מינים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר מינים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.

יערות מלאכותיים עם כמות מעטה מדי של מיני עצים ראויים מנצחיחים את תופעת האללופתיה וגורמים נזק סביבתי תוך הקטנת הסיכוי לפתח חורש ממוזג, גריעת משקעים, גריעת קליטת רעלנים מן האוויר (עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה לכדי [[טיהור אוויר טבעי]] אקולוגי) וכן גורמים נזק נופי וסביבתי על ידי יצירת נוף מלאכותי ורסס פיטוכימיקלי אווירי בלתי אקולוגי אליהם לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה ניורו-גנטית.

יערות מלאכותיים עם כמות מעטה מדי של מיני עצים ראויים מנצחיחים את תופעת האללופתיה וגורמים נזק סביבתי תוך הקטנת הסיכוי לפתח [[יעזר ממוזג]], גריעת משקעים, גריעת קליטת רעלנים מן האוויר (עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה לכדי [[טיהור אוויר טבעי]] אקולוגי) וכן גורמים נזק נופי וסביבתי על ידי יצירת נוף מלאכותי ורסס פיטוכימיקלי אווירי בלתי אקולוגי אליהם לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה ניורו-גנטית.

רק נטיעה מרובה (10 מינים ויותר של עצים, עוד לפני שיחים) היא נטיעה טבעית אם כי היא ראויה למשאבים עיקריים (בטיחות ויכולת יעילה לכיבוי שריפות - בפרט מן האוויר) ומשאבים משניים (פעולת משתלה ושתילת שתילים בפועל בסדר גודל זה).

רק נטיעה מרובה (10 מינים ויותר של עצים, עוד לפני שיחים) היא נטיעה טבעית אם כי היא ראויה למשאבים עיקריים (בטיחות ויכולת יעילה לכיבוי שריפות - בפרט מן האוויר) ומשאבים משניים (פעולת משתלה ושתילת שתילים בפועל בסדר גודל זה).

[[קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 052.JPG|ממוזער|קטע חורש טבעי משוחזר חלקית ביער הכרמל; מן היערות הרב-גוניים הטבעיים האחרונים שנשארו בארץ ישראל.]]

[[קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 052.JPG|ממוזער|קטע חורש טבעי משוחזר חלקית ביער הכרמל; מן היערות הרב-גוניים הטבעיים האחרונים שנשארו בארץ ישראל.]]

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי [[ארז]], שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ (ראו פרק ייעודי למיני עצים אלה בהמשך הערך); שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן ברוש ואף ייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד רבים שניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת [[יפן]]; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים הקולכיים) ועוד.  

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי [[ארז]], שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ (ראו פרק ייעודי למיני עצים אלה בהמשך הערך); שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן ברוש ואף ייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד רבים שניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת [[יפן]]; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.  

בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול משאבי הטבע שלה ובין היתר כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד.

בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול משאבי הטבע שלה ובין היתר כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד.

==עצים ירוקי-עד המהווים חלק טבעי ואנדמי רובו ככולו מחורשי ישראל הטבעיים==

==עצים ירוקי-עד המהווים חלק טבעי ואנדמי רובו ככולו מחורשי ישראל הטבעיים==

להלן גלריית עצים ירוקי-עד (evergreen) המהווים חלק טבעי מן היערות העתיקים של הלבנט בכלל וישראל בפרט והיוו בעבר חלק בלתי נפרד מחורשות הארץ טרם גלי הכריתה המאסיביים שתוארו לעיל; המצאותם מהווה השלמה אקולוגית לרוב ככל יערות הלבנט בכלל וישראל בפרט ולפי דעה על סמכויות הייעור בישראל ומחוצה לה לשתול יערות חדשים או לשקם יערות הרוסים תוך כלילת עצים אלה (בהינתן וישנו מערך בטיחות מספיק ויכולות כיבוי אש המתאימות לחורש טבעי סבוך וממוזג - ראו בהמשך):

להלן גלריית עצים ירוקי-עד (evergreen) המהווים חלק טבעי מן היערות העתיקים של הלבנט בכלל וישראל בפרט והיוו בעבר חלק בלתי נפרד מחורשות הארץ טרם גלי הכריתה המאסיביים שתוארו לעיל; המצאותם מהווה השלמה אקולוגית לרוב ככל יערות הלבנט בכלל וישראל בפרט ולפי דעה על סמכויות הייעור בישראל ומחוצה לה לשתול יערות חדשים או לשקם יערות הרוסים תוך כלילת עצים אלה (בהינתן וישנו מערך בטיחות מספיק ויכולות כיבוי אש המתאימות לחורש טבעי סבוך ו[[יער ממוזג|ממוזג]] - ראו בהמשך):

<gallery>

<gallery>

</gallery>

</gallery>

ניתן לדבר גם על שתילת עצי דקל אנדמיים (ספק בחלקות ייעודיות לעצי דקל) ושיחים אנדמיים ומינים קרובים שיכולים להתאים ליצירת יערות ממוזגים ולא מדבריים; עצי דקל מתאימים בעיקר לחלקיה המדבריים של דרום הארץ ונושא קרוב הינו [[חורשי ים המלח]] - יערות שאינם קיימים עוד אך תפקדו כיערות עצים נמוכים ועצי דקל שנפוצו מחוצות העיר יריחו ועד שתי פאותיים הצפוניות (המזרחית והמערבית) של ים המלח בימי קדם; בשנת 2018 הציתו מחבלים מוסלמים-פונדמנטליים רדיקלייים את אחת החורשות המהווה את אחד מן השרידים האחרונים ליערות אלה.

ניתן לדבר גם על שתילת עצי דקל אנדמיים (ספק בחלקות ייעודיות לעצי דקל) ושיחים אנדמיים ומינים קרובים שיכולים להתאים ליצירת [[יער ממוזג|יערות ממוזגים]] ולא מדבריים; עצי דקל מתאימים בעיקר לחלקיה המדבריים של דרום הארץ ונושא קרוב הינו [[חורשי ים המלח]] - יערות שאינם קיימים עוד אך תפקדו כיערות עצים נמוכים ועצי דקל שנפוצו מחוצות העיר יריחו ועד שתי פאותיים הצפוניות (המזרחית והמערבית) של ים המלח בימי קדם; בשנת 2018 הציתו מחבלים מוסלמים-פונדמנטליים רדיקלייים את אחת החורשות המהווה את אחד מן השרידים האחרונים ליערות אלה.

==סברות שונות על האטיולוגיה ל"מדבריות האורן" ו"מדבריות הברוש" לכאורה==

==סברות שונות על האטיולוגיה ל"מדבריות האורן" ו"מדבריות הברוש" לכאורה==

==מבט לעתיד==

==מבט לעתיד==

[[קובץ:Ghaleye Rud Khan (40) 4.jpg|ממוזער|550px|יער ממוזג במחוז גילאן (Gilan) שבצפון [[איראן]], בקרבת הים הכספי; ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום רחב היקף הכולל רפורמה בטיחותית ואמצעית מקיפה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים להחלפת מיקומי עצים, סילוק [[אללופתיה]] והחדרת מינים אנדמיים ירוקי-עד שהתמעטו וביצוע פעולות אלה באופן נרחב ומאסיבי לצד פעולות נוספות, באזור הלבנט בכלל וברצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון בפרט.]]

[[קובץ:Ghaleye Rud Khan (40) 4.jpg|ממוזער|550px|יער ממוזג כה עשיר עד להיותו יער-גשם ממוזג במחוז גילאן (Gilan) שבצפון [[איראן]], בקרבת הים הכספי; ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום רחב היקף הכולל רפורמה בטיחותית ואמצעית מקיפה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים להחלפת מיקומי עצים, סילוק [[אללופתיה]] והחדרת מינים אנדמיים ירוקי-עד שהתמעטו וביצוע פעולות אלה באופן נרחב ומאסיבי לצד פעולות נוספות, באזור הלבנט בכלל וברצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון בפרט.]]

במבט לעתיד, לערך עד שנת 2118 ניתן יהיה לשקם את כלל היערות באזור הלבנט בכלל וארץ בישראל בפרט אך הדבר ידרוש לפני הכל שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים מוכנים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור), זאת לצד הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער).

במבט לעתיד, לערך עד שנת 2118 ניתן יהיה לשקם את כלל היערות באזור הלבנט בכלל וארץ בישראל בפרט אך הדבר ידרוש לפני הכל שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים מוכנים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור), זאת לצד הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער).