במבט לעתיד, לערך עד שנת 2118 ניתן יהיה לשקם את כלל היערות באזור הלבנט בכלל וארץ בישראל בפרט אך הדבר ידרוש לפני הכל שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים מוכנים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור), זאת לצד הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער). | במבט לעתיד, לערך עד שנת 2118 ניתן יהיה לשקם את כלל היערות באזור הלבנט בכלל וארץ בישראל בפרט אך הדבר ידרוש לפני הכל שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים מוכנים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור), זאת לצד הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער). |